יין, הלב ומחזור הדם

07/02/2009
מאת: דורית טלמציו
רבות נכתב על סגולות אלכוהול בכלל ויין בפרט בשתייה מתונה על לב האדם.
המשך »

יין, הלב ומחזור הדם

07/02/2009

דורית טלמציו

]]>

(הכותבת היא בעלת דיפלומה של טעימת יין מהמכללה wine and spirit education trust  – WSET  בלונדון. היא עובדת כמוניטור של מחקרים קליניים בתרופות ומכאן הקשר שלה ליין ולבריאות.)

 רבות נכתב על סגולות האלכוהול בכלל ויין בפרט בשתיה מתונה על לב האדם. אך בשנים האחרונות הנושא מעניין לא מעט חוקרים המבצעים מחקרים בנושא השפעת שתיית אלכוהול ויין על מחלות שונות. חשבתי שיהיה זה מעניין לשמוע כי מעבר לכך שאנו נהנים לשתות יין וכהילים שונים לשם הנאה בלבד, יש לכך פן חיובי בריאותי בנוסף.

מחלות קרדיווסקולריות הן הסיבה העיקרית לתמותה ותחלואה בארה"ב, ובחלוקה לפי מין 46% מהגברים ו 53% מהנשים מתים בשל מחלות אלה. במהלך שני העשורים האחרונים מחקרים מוכיחים קשר ישר בין צריכת אלכוהול מבוקרת לירידה בתמותה ממחלות לב.

מחקר שנעשה ע"י דר' טד גולדפינגר העובד במרכז לחקר הלב שבטוסון, ארה"ב ופורסם במגזין Clinics Cardiology,השווה בין 3  קבוצות אנשים: שלא שותים אלכוהול בכלל, צורכים אלכוהול במידה מבוקרת (1 כוס של 30 מ"ל לנשים ועד 2 כוסות לגברים), ושתייני אלכוהול כבדים (4 כוסות ליום ומעלה) חקר את השאלה האם צריכת אלכוהול מבוקרת עוזרת להורדת הסיכון למות ממחלה לבבית? ממצאי המחקר הראו שאכן יש קשר ישיר בין צריכה מבוקרת של אלכוהול בכלל ויין בפרט לבין הורדת התמותה ממחלה לבבית.
בעיקבות כמה מחקרים שהראו תוצאות דומות למחקר הנ"ל עלתה דילמה בקרב הקהילה הרפואית איך אפשר מצד אחד להמליץ על שתיית אלכוהול מבוקרת ומצד שני לא לעודד אלכוהוליזם. ובתגובה לכך יצא מכתב לרופאים מאיגוד הרופאים שנאמר בו "להמליץ לחולים להימנע מצריכת אלכוהול רק בגלל הנזק הפוטנציאלי העלול להיגרם מצריכה מוגזמת של אלכוהול, לא מייצג כראוי את האינטרס הבריאותי של הציבור". יש קונצנזוס בעולם הרפואי שיש יתרון מאוד גדול בצריכת אלכוהול ובמיוחד יין אדום, ואם בשל הפחד מצריכה מוגברת , הרופאים ימנעו או לא ימליצו לציבור, הם מונעים אפקט בריאותי לציבור. יתרה מכך,צריכת יין מבוקרת על בסיס יומי צריכה להיות חלק מסיגנון חיים בריא והמשך ישיר להמלצות: להימנע מעישון, לעשות פעילות גופנית ולאכול בריא.
כיצד למנוע מחלות קרדיווסקולריות ולבביות?
במחקרים רבים שנעשו בתחומים אלה חוזרות ונישנות ההמלצות לשמירה על סיגנון חיים בריא וכמו שהזכרתי קודם הכוונה היא להימנעות מעישון סיגריות, אוכל בריא נטול שומן ועשיר בסיבים תזונתיים, שמירה על משקל גוף מאוזן, פעילות גופנית וצריכה מבוקרת של יין. כל הנ"ל הוכחו כמגיני הגוף מפני מחלות לב.

ההיסטוריה של אלכוהול ובריאות
לאורך השנים שתיית אלכוהול ובמיוחד יין נחשבה לסם החיים המעניק בריאות טובה. כמו שכולנו יודעים, ישנן הוכחות היסטוריות וארכיאולוגיות לתעשיית יין מלפני אלפי שנים. כבר אז גילו האנשים כי שתיית יין מבוקרת מפחיתה את הסיכוי לחלות, ובכתובים נאמר "היין הוא אבי התרופות". אפילו היפוקרטס טען כי היין הוא תרופה וכי הוא חיוני לאורך חיים בריא.
פרצלסוס, רופא גרמני מהמאה ה-16 כתב, " ההבדל בהגדרת היין כמזון, תרופה או רעל תלוי בכמות ובמינון".
לואי פסטר, הביולוג הצרפתי הנודע, כתב " יין הוא המשקה הבריא וההיגייני ביותר מכל המשקאות".
בנובמבר 1991 פורסם הפרדוקס הצרפתי בתוכנית "60דקות" ועל פרדוקס זה והמחקרים שהוא גרר הרחבתי את הדיבור בכתבתי הקודמת בנושא יין ובריאות "לחיי הבריאות".
במהלך המאה ה- 20 מחקרים רבים הוכיחו את היתרון של שתיית יין מתונה והפחתת הסיכוי לחלות בטרשת עורקים (אטרוסקלרוסיס). מסתבר שביין יש מרכיב נוגד חימצון העוזר לגמישות האזור הפנימי של העורק (האנדוטל) ובכך מפחית חסימות בעורקים.
במחקר שנערך ב 18 מדינות מפותחות ראו כי יש בקבוצה שצרכה אלכוהול האופן מתון, אחוזי התמותה ממחלות לב היה קטן לעומת הקבוצה שלא צרכה אלכוהול בכלל.

הביולוגיה של אלכוהול ויין
צריכת אלכוהול מתונה גורמת לעליה ניכרת בכולסטרול הטוב (HDL-C) וכך מאפשרת את הירידה בסיכון לתחלואה קרדיווסקולריתCVD 
HDL-C ידוע כמונע CVD, ומכיון שנוכחנו לדעת שיין מעלה את רמת הכולסטרול הטוב HDL-C בגוף יש סיבה טובה להוסיף צריכת יין מתונה כאסטרטגיה טיפולית ומונעת CVD.
עד היום רק הקפדה על גורמי סיגנון חיים כגון: התעמלות אירובית ונטילת תרופות להורדת ליפידים הצליחה להעלות במעט את רמת ה HDL-C בגוף. כיום צריכת יין הינה אפשרות יעילה יותר להעלאת רמת ה HDL-C בגוף בגברים ובנשים.
מחקר שנעשה ב 340 משתתפים עם מחלת שריר הלב (Myocardial infarction) בדק האם צריכת יין מתונה מעלה את רמת ה HDL-C בגוף ובכך מפחיתה את הסיכון לחלות במחלת שריר הלב. המשתתפים חולקו ל 2 קבוצות השוואה: קבוצה אחת של צרכני יין 2-3 כוסות (30 מ"ל) ביום והקבוצה השנייה לא שותים בכלל. תוצאות המחקר הראו כי בקבוצה של צורכי היין, רמת ה HDL-C בגוף הייתה גבוהה יותר לעומת הקבוצה שלא צרכה יין וכן רואים ירידה משמעותית סטטיסטית בתחלואה במחלת שריר הלב בקבוצה שצרכה יין.

תגלית משמעותית נוספת לאלכוהול הפעימה את הקהילה הרפואית לאחרונה, ההשפעה על עצירת דימום. מסתבר שהאלכוהול גורם לירידה ביצירת טסיות דם(המרכיבות את כדוריות הדם) ומאפשר יכולת קרישת דם טובה יותר ובכך עוזר לעצירת הדימום בבני אדם. מחקרים שנעשו בנושא הראו כי אנשים שצרכו אלכוהול ברמה מבוקרת, זכו לירידה דרמתית ומשמעותית סטטיסטית ביצירת טסיות דם וזרימת הדם באזור הנגוע/ פצוע נעצרה.

אחת התגליות היותר מסעירות במחקר זה היא האפקט של שתיית יין או משקה אלכוהולי אחד על זמן פעילות טסיות הדם, והוכח כי כאשר שותים יין או משקה אלכוהולי אחד יחד עם אספירין או עד 36 שעות לאחר לקיחת אספירין קצב פעילות טסיות הדם גובר ומתארך בחלק הפנימי של כלי הדם.
מה המשמעות של תגלית זו? אנשים הסובלים מטרשת עורקים יש בגופם הרבה עורקים הסובלים מסתימות וכאשר קצב פעילות טסיות הדם גובר ומתארך באזורים הסובלים מסתימה בעורקים זה עוזר לפתוח את הסתימה כמו עוד פרמטרים כגון הורדת רמת הכולסטרול הרע והטריגליצרידים (היין האדום עוזר בנושא זה גם כן…). בארץ ובעולם ישנם אנשים רבים הצורכים אספירין על בסיס קבוע החל מגיל מסוים כדי לדלל את הדם ולמנוע שבץ (בהמלצת רופא כמובן!) אך בחולי CHD מחלה לבבית, האספירין נמצא ונרשם בין התרופות הקבועות לכן, שתיית יין או משקה אלכוהולי יחיד בחולים אלה נחשבת להגנה ראויה לציון.

אלכוהול ויין והשפעתם על הביולוגיה של כלי הדם בגוף האדם
ההשפעה המעניינת ביותר של שתיית יין ואלכוהול היא על כלי הדם ועל מכניזם העורקים. כפי שראינו לצריכת אלכוהול, ויין בפרט, יש יתרונות בהשפעתם על רמת הכולסטרול הטוב HDL-C , טסיות הדם וקרישה באופן משמעותי סטטיסטי. בהשוואה שנעשתה בין סגולות היין לעומת משקאות אלכוהוליים אחרים קשה לייחס ליין את הסגולות האלה בלבד ולכן מדובר על משקה אלכוהולי. אבל חשוב לציין כי יין אדום עשיר במרכיבים פנולים פלבנואידים (כגון רסברטרול) שהם נוגדי חימצון החשובים לבריאות חולי CVD מחלות קרדיווסקולר. חומרים אלה מוכרים לייננים בהשפעתם על היין במרירותם ובכך שמאפשרים יישון היין לאורך זמן (מכיוון שהם נמצאים בטנינים שהם המשמר הטבעי של היין).
מחקר שנעשה ע"י מקסוול מדד את רמת החימצון בדם בעשרה משתתפים בריאים אשר אכלו ארוחה סטנדרטית בליווי שתיית 5.7 מל'/קג' יין אדום מתוצרת בורדו. רמת החימצון הגבוהה נשארה בפיק (בנקודה הגבוהה ביותר) למשך 90 דקות ואח"כ ירדה בהדרגה במהלך יותר מ 4 שעות לאחר צריכת היין.
מחקר נוסף שנעשה ע"י וייטהד, השווה את ההשפעה של יין אדום מול יין לבן על רמת החימצון בדם ומצא שכאשר המשתתפים צרכו 300 מל' יין אדום היתה עליה של 18% ברמת החימצון לעומת 4 % אצל צרכני היין הלבן שצרכו 300 מל' גם כן.

מחקר מעבדה שנעשה ע"י פרנקל בדק את השפעת הפנולים על הLDL הכולסטרול הרע. הוא שם באינקובטור LDL של אדם ופנולים שבודדו מיין אדום קליפורני (לאחר שהוצא מהפנול כל האתנול) ומצא כי הייתה ירידה של 60% עד 98% בייצור LDL .
ירידה בחימצון הליפופרוטאינים וירידה בלחץ התוך ורידי/ עורקי, שהם גורמי הסיכון העיקריים למחלת הCVD , מקנים ליין את סגולת הורדת התחלואה והתמותה ממחלות קרדיווסקולריות CVD.

זיהומים בכלי הדם
CRP (C reactive protein) בנוכחותו מסמן מחלת CHD מחלה לבבית אקוטית וכן מסמן תמותה גבוהה במיוחד בקרב חולים אלה. בזכות שתיית יין אדום מתונה, גוף האדם רוכש לעצמו נוגדי זיהום המורידים את רמת ה CRP הנזכר למעלה. במחקר שנעשה עם 2008 משתתפים, גברים ונשים בגילאים 18-88, שתיית יין הראתה ירידה משמעותית ב CRP. במקביל ראו ירידה בתמותה ממחלת לב קורונרית (כלי הדם של הלב) וכן נצפתה פעילות נוגדי זיהום אשר מקשרת בין התגליות המרעישות לבין התוצאה של ירידה בתמותה, וכל זאת משתיית כוסית יין ביום.

בין אם שתיית אלכוהול מתונה מהווה אופי תרופתי או אופי קולינרי הוא בחירה אישית שיכולה להיות שניהם יחד וכל אחד בנפרד, אך עדיין כל עוד שניהם חיוביים ועוזרים לנו לסגנון חיים טוב יותר ובריא יותר אז לחיים.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.