רשמי ביקור בתערוכת היין, "סומלייה 2020".

15/02/2020
פרופ' עמוס הדס המשך »

כמדי שנה חזרתי לתערוכת היין המקצועית "סומלייה" 2020. אירוע מקצועי זה אינו רק הצצה לעולם היין הישראלי אלא גם מפגש חשוב להחלפת דעות, רעיונות ובמיוחד מידע אודות יינות ישראל (אמנם במידה מוגבלת) וביינות יבוא המוצגים בשווקי הארץ.
הכוונה, לדעת המארגנים והמציגים בתערוכה, היא להפגיש ולהטעים את המבקר באותם מאות מותגי יין מיקבים גדולים, בינוניים וקטנים, יקבי בוטיק ומשפחה הפועלים בארץ וכן משלל יינות יבוא מחו"ל.
כבעבר, תערוכת היין השנה, אורגנה להפליא ובטוב טעם ועל פי כל בחינה מילאה אחר כוונות המארגנים והמציגים.
תערוכה מקצועית כתערוכה "סומלייה", נועדה, בין יתר מטרותיה, להציג בפני קהל המבקרים המקצועי את המייחד את העוסקים בעשיה:
א. הגדלת מגוון היקבים והיינות המיוצרים בארץ,
ב. הצגת החידושים בתעשייה המקומית, הכלת מגמות חדשות ושינויים בסגנונות היין,
ג. התמחות הייננים בחיפוש מאפיינים מקומיים וארציים, ובמיוחד פיתוח מאפיינים אישיים בבחירת זני הענבים ליינות, או בחינת הממסכים החדשים ועוד מחד ומאידך להציג את יינות הארץ בפני מבקרים, קניני היינות, מסעדנים, עיתונאים ומבקרי יין, אנשי תרבות מזון, יין אורחים ועיתונאים מחו"ל.

עובדה מצערת היא, שלא כל יקבי הארץ, מקטן ועד הגדול ביניהם השתתפו בתערוכת השנה. בשל כך בתערוכת השנה לא נחשף עיקר שלל היינות המיוצרים בישראל.
מספר היקבים המקומיים, שהציגו בין אם בדוכנים "פרטיים", התאגדויות יזומות ובין אם באמצעות חברות שיווק גדולות (כאחים שקד, הכרם ועוד), היה מצומצם יחסית למספר היקבים הפעילים בארץ.
בסריקת הדוכנים, על פי מראה עין, התבססה התחושה, שחלקם וגיוונם של יינות היבוא גדל משנה לשנה.
האם צריכת היינות בארץ עלתה? מסופקני. ומכאן שיש חשש ממשי שהיבוא הולך ודוחק בהשקט את יינות הארץ. מאחר ומועצת גפן היין לא מיוצגת בתערוכה זו כבכל קודמותיה לא ניתן לברר התרשמות זו.

עושרה של ישראל, במגוון ייחודי ומורכב של הקרקעות, תנאי מיקרו אקלים ומכאן ריבוי עצום של תנאי סביבה בכרמי הארץ השונים, מהווה אתגר לכורמיה ויינניה מחד ומאידך מעלה ציפיות ליינות ייחודיים למקום וסגנון יין, המייצגים נכונה את מגוון צירופי הקרקע- האקלים המקומי מחד ומאידך יביאו לביטוי נאות של מאפייני הזנים ביינות איכותיים במגעם ב"טרואר" מקומי.
טעימות יינות רבים במהלך ביקור זה הביא בי להכרה שאמנם מזה כמה שנים אנו רואים הופעתם של יינות מכרם יחיד או מחלקות או כרמים ייחודיים, נטייה גם להרחיב התססות ספונטניות לשימור אופי מקור הענבים ביין. נטיות אלה מודגשות במיוחד ביינות היקבים הקטנים והבינוניים.
ניתן השנה לחוש שמשהו זז בביטוים האישי של הייננים ובזיהוי ביטוים הזני של יינות לבנים יותר מאשר ביינות האדומים.

יאמר בגילוי נאות, שלאור מגוון היינות הרחב שנחשף (מספר היינות וטיפול הייננים בענבים) בדוכני התערוכה השנה, מתעוררת תחושה ברורה שאכן דברים ומגמות חדשות מתחוללות ומתפתחות בענף. משיחות עם הייננים המציגים ועם קהל הטועמים עולה, שאין לנו להתבייש בפרי ידם של הייננים המקומיים.
יתרה מכך, יש בין בני השיח שניהלתי הרגשה, שניתן גם במקרים מסוימים להבחין ביינות המציגים סגנון מתהווה של יינן זה או אחר, יינות ניסיוניים מזנים חדשים וממסכי יין (מרקחות יין) מעניינים, מפתיעים ואף חדשניים.
כל אלה מוכיחים שהענף על כל קשייו ונפתולי התנהלותו הוא ענף התוסס לא רק במכלים וחביות אלא גם בדמיונם של ייננים מוכשרים המחפשים ביטוי נאות לזנים, סגנונות יין, לממסכים חדשניים, חדשנות ומאפייני אזורים ביינותיהם.

 

צילם ישראל פרקר

לצערי הרב, בבואי לסכם את רשמי אלה נזכרתי בדבריו של כורם יינן צרפתי שפעל ביקב מתמחה בנאפה קליפורניה. ישבנו תחת אחת מהגפנים בכרם ותוך טעימת כריכים ויינות הוא העיר כי בכל ימיו בכרם הוא תוהה בעובדה שאיכות הפרי מבטאה את כל גלגולי העונה בכרם ואת תגובתן לממשק הכורם בכרם בתכולת הפרי ואיכותו.
כל שנותר ליינן הוא לבחור נכון את אותם אשכולות הנבחרים על פי מדדי האיכות כשהם במיטבם ולכלוא בבקבוק היין את כל הטוב ואיכותי מאפייני הזן או הזנים שהוכללו ביין ואשר נמצאו בפרי שבצר.

זיכרון אמירתו של היינן הקליפורני, עוררה במחשבתי בעיה מוכרת שברצוני לדון בה בקצרה.
בדוכנים רבים הוצעו לטעימה יינות רבים עיקרם לבנים ונמזגו מבקבוקים הנושאים תוויות המגדירות את היינות כיינות זניים. ציון זן והצגת יין כיין זני מעלה בקהל המקצוענים, שצבא על הדוכנים, ציפיות לחוש ביינות את מאפייני הזנים מהם הוכנו היינות.
מאפייני הזנים השונים, שאנו מוצאים בפרסומים, ספרים, הערכות ייננים, נקבעו באזורי היין באירופה בהם מגיעים הזנים השונים לשיא ביטויים ביינות אזוריים מסורתיים.
העתקת אותם זנים למקומות אחרים בהם מגוון תנאי האקלים והקרקע שונים מאלה באירופה מביאה לשינויים במאפייני אותם זנים (למשל הפינו נואר בקליפורניה אינו דומה לזה מבורגונדי, או הגווירצטרמינר הישראלי השונה מזה הבא מאלזס).
חוויית היין הנטעם נפגמת בשל אי מימוש הציפייה ליין המעלה בפינו את מאפייני הזן הקלסיים. אין בהערה זו ניסיון לומר שהיינות רעים או גרועים. נהפוך הוא היינות טובים וכמה מהם טובים מאד אך מוטב היה לטעמי לו תיוגם לא היה זני אלא שם יין כל שהוא אין טעם למצוא גווירצטרמינר ("טרמינר מתובל"), שטעמו כיין טרופי המזכיר יותר שרדונה או סוביניון בלן מעוט או חסר עשבוניות.

מתשאול מציגים, במיוחד אלה המעורבים בקשרים עם מוסדות הענף (משרדי ממשלה וגופי ממשל מקומי) עולה, שהיקף הפעילות הברוכה, וההתמחות בקרב העוסקים בכרמים וביקבים, אינה ניכרת בפעילות המוסדות המנהלים את הענף (שכאילו התנדפו בתערוכה זו).
למשל אציין בעצב ומעט כעס כי למרות שנפל דבר השנה בענף: אישור ומתן תו ציון מקור לאזור יין "יהודה", לחבל יהודה על שני חלקיו מורדות ההר וגב ההר. למתן אישור זה חשיבות רבה במיוחד בשל העובדה, שהחלוקה לאזורי יין, שקודשה לכאורה ב- 1970 ולא יושמה אלא הושמה ללעז ולטשטוש מקור היינות. האישור שניתן מציין את החובה של חלוקת הארץ מחדש לאזורי יין בעוד הישנה, הנלעגת והלא מיושמת, אמורה להעלם. למרות החידוש והייחוד באישור והמעמד החדש, לא היה לעובדה זו הד או סימן, או רמז.
ליודעי דבר העדר כל התייחסות לכך היא בושה ותעודת עוני לאנשי האזור כיוון שכמה מהיקבים שהביאו להשגת מעמד זה לא הציגו בתערוכה מתוצרתם.

במהלך שיטוטי בין דוכנים אלה ונגיסה בכריך או גבינה, בלט העדר חומר הסברה של מועצת גפן היין ו/או משרד המסחר והתעשייה האמונים על ענף היין.
כמה פשוט היה למועצת גפן היין בישראל להציב שולחן ועליו חוברת המסכמת את פעילותה בענף, מהלכי פעילותה למלחמה בוירוס גלגול העלה העומד לכלות את ענף היין האיכותי בארץ. או פרסום נתונים בחוברת אודות מצב הענף, הקף הכרמים, זני ענבי היין בארץ, היבולים וייצור היינות, צריכת היינות לנפש בשנה, ההכנות לקראת שנת השמיטה הקרבה ומגמות בייצוא היין.
ניתן למנות הצעות לחוברות נוספות כמו חוברות הסברה לטיפול ביינות, סגנונות יין אזוריים וייחודיים לאזורי הארץ, או שימוש נאות ביין למפגשי חברה ומרשמי בישול ביין. בחלק ניכר מחוברות כאלה נתקלתי לפני כארבעים שנה במסע פרסום של יקבי קליפורניה להעמקת רכישתם ושתייתם של יינות מייצורם. במרכולים הוצבו דוכנים עם חוברות הסברה, חוברות מרשמים, הטעמות מזון מבושל ו/או מלווה מזון וגם הנחות במחירי היין בתנאי לרכישת מוצרי מזון מתאימים. להצגת טעימות מזון עם יין לא ארחיק לכת, אך חוברות הדרכה – מדוע לא? כל אלה במחיר נמוך יש בידי המועצה להציע ולהרחיב דעת מבקרים וללא ספק מסעדנים.

כידוע אין יין בלא חברותא למזון והסעדה. לקשר זה חשיבות רבה להנחלת תרבות יין וקידום מכירות בנוסף לטעימות. למבקר הנתון למתקפת כוהל במהלך טעימותיו חשוב היה לבקר גם בדוכני המאכל שהוקמו במסגרת זו. רבים נעזרו לשמור על כשירותם בטעימות על ידי נגיסות בגבינות ולחמניות שהוצעו למבקר בדוכנים מתאימים. יש לברך על צירוף זה בין יינות לדוכני הגבינות ומוצרי מזון אחרים שהוכללו בתערוכה.

בתחילת ביקורי בתערוכה, נהניתי מתחושות של רחבות, נוחות בגישה לדוכנים, שקט יחסי המאפשר ריכוז בעת הטעימות, או בעת שיחות עם מבקרים אחרים ומציגים כאחת. כל אלה תרמו לאווירה הכללית של נינוחות וחוויה מהנה ורבת הפתעות לחיך ולעין. הנינוחות הרבה אפשרה ניהול שיחות עם באי התערוכה, צעירים ומבוגרים. אולם ככל שחלף הזמן והתרבו המבקרים גבר רעש הרקע והרגשת הרחבות צומצמה מאד.
היכולת לנהל שיחה ממושכת או מעמיקה קוצרה בשל ריבוי לחיצות הידיים ומספר דורשי טובתם של המציגים ומפגשי החברים. הגדלת משך הביקור למקצועיים (למשל להתחיל מוקדם יותר) היה מרחיב ומרווח את הזמן למבקר לשוחח עם אדם זה או אחר ולטעום מעט יותר יינות.

לסיכום אומר שהביקור בתערוכה היה מועיל, מהנה וחינוכי גם לי, המנוסה.
תערוכה זו מעוררת במבקר רגשות הוקרה ליוזמי התערוכה והערכה למארגניה – סטודיו בן עמי.
כל שניתן להוסיף הוא לברך את מארגני התערוכה ולמציגים בה ולברכם בברכת "יישר כוח", תוך הבעת משאלה שבתערוכות הבאות יגדל חלקה של תעשיית היין המקומית וההיבט ההדרכתי – חינוכי יעלה ויובא כחלק מובנה בתערוכה. הניסיון הרב שנרכש על ידי מארגניה מוחש מיד בשל מיצוב התצוגות והדוכנים המצביע על ארגון ביד מנוסה, טוב טעם בחלוקת נפחי התצוגה ובתשומת לב לפרטים.

אכן זו הינה התערוכה הטובה בעיר והטובה בין תערוכות ואירועי היין בארץ.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *