ביקור בחוות אלנבי

11/01/2020
הסמוכה לקיבוץ נצר סירני המשך »

ישראל פרקר
מאות פעמים חלפתי בכביש 431 , בדרכי מאזור השפלה וירושלים. סמוך לקיבוץ נצר סירני אני רואה , בברור בניין ישן יפה, עם חזית משופצת ומגדל עם שעון.
הבוקר, סוף סוף, ירדתי מהכביש והגעתי למקום, כדי לנסות ולהבין מה זה.
מצאתי בניין, שרק חזיתו, בכיוון 431, משופצת וכל המתחם מסביב מוזנח ומתפורר, דבר שהרטיט קשה את נפשי הייקית, המסרבת להסכים ולקבל הזנחה וזלזול במבנים היסטוריים במדינתנו, עטורת סיפורי הנוסטלגיה.
צילמתי מסביב, ביד רועדת, וממצגת שערך והציג ,נהדר, יגאל מורג, הבנתי סוף סוף מהו עברו של המתחם המוזנח הזה.
http://morag.artvision.co.il

http://meyda.education.gov.il/…/lim…/matzagot/AlenbiFarm.pps

המקום ניקרא – חוות שפון.
ראשיתה של "ביר סאלם" ("חוות שפון") נמצאת בחזונו של יוהן לודוויג שנלר, חבר במיסיון פרוטסטנטי גרמני, אשר שם לעצמו למטרה להכשיר את חבריו לעבודת קודש בארץ ישראל. בשנת 1854 נשלח לודוויג שנלר לירושלים כדי להכשיר מיסיונרים נוצרים.
לאחר הטבח בנוצרים בלבנון בשנת 1860, יצא שנלר להביא לירושלים יתומים מניצולי הפרעות.
תחילה הובאו עמו לירושלים תשעה יתומים, אולם עם השנים נוספו חניכים מהסביבה ומארמניה, בית היתומים הלך וגדל ובשלהי המאה ה-19 הפך לפנימייה ששמה נודע למרחוק כ"בית היתומים הסורי", מוסד מיסיונרי שהעניק חינוך עיוני ומקצועי קפדני לנערים יתומים.
בשנת 1875 יצא לודוויג שנלר לסיור בשפלת פלשת לאיתור קרקע להקמת סניף נוסף לבית היתומים שבירושלים. הוא איתר חלקת קרקע ממערב לרמלה.
זו הייתה חלקה שוממת נטולת מים וצמחייה. בהתערבות הקיסר הגרמני , נחתם בשנת 1882 חוזה חכירה למשך 40 שנה של 345 הקטאר בין "בית היתומים הסורי" והממשלה הטורקית.
בשלהי 1889 נוסדה "מושבת רמלה" עבור בוגרי "בית היתומים הסורי" במטרה להכשירם להתיישבות חקלאית יצרנית בשטח המושבה עצמו. ראשית דבר פנו המייסדים לאתר מקור מים זמינים. באר נחפרה, ובעומק של 54 מ' נמצאו מים.

הבאר, היחידה באזור כולו, נקראה ע"י שנלר עצמו "באר הישועה" ובתרגום שלו לשפת המקום "ביר סלאם". הותקנו משאבות ומנועים ומים החלו לזרום באדמות המושבה. בשנת 1895 זרמו לראשונה מים מבריכת ההשקיה אשר ניזונה מ"באר הישועה" להשקיית הפרדסים שזה עתה ניטעו.
בשנת 1897 נפתחה חווה חקלאית בביר סלאם, כמנהל מונה הברון מתיאוס שפון, חקלאי מווירטמברג. ניטעו כ-10,000 עצי תפוז ולימון, כרמי גפן וזית, תאנים, חבושים, שזיפים, אפרסקים, תפוחים ואגסים. משק החווה גודר בגדר חיה של צבר ושיטות, ניטעו עצי אקליפטוסים, חרוב וברוש כעצי שדרה וצל.
אבל טרם נמצאו חניכים אשר רצו להתיישב במקום בתום לימודיהם,. הם העדיפו לעבוד בתעשייה ובמלאכה על פני התיישבות חקלאית.

בנובמבר 1907 הגיע למקום תאודור לודוויג שנלר, בנו של יוהן לודוויג שנלר, עם 30 יתומים מקורבנות טבח הארמנים, לפתיחה רשמית של "בית היתומים הפלישתי". מנהל החווה מראשיתה מ' שפון, נותר בתפקידו והפך למנהל בית היתומים.
בשלב זה התגוררו אנשי המקום בצריפים דלים, ורק ב 1912 הוקמו מבני האבן , אותם אנו רואים כיום.

1914 – מלחמת העולם הראשונה – כל אנשי סגל בית היתומים הגרמנים נקראו להתגייס לצבא. את חניכי בית היתומים שולחים לקרובי משפחותיהם. החווה עצמה הפכה למגורי חיילים וקצינים גרמנים, כשבאר יעקב הסמוכה שימשה כמפקדה למטה הצבא הטורקי.

1917 – עם כיבוש רמלה ע"י הכוחות הבריטים, שוכן המטה הכללי של הצבא הבריטי בפיקודו של הגנרל אלנבי בביר סאלם כאשר מבני החווה שימשו להם בסיס לתוכניות כיבוש חלקה הצפוני של ארץ ישראל. סמוך לביר סאלם נסללה מסילת הברזל בין מצרים ללוד ובקרבתה הוקמו מחנות צבא, כשהצפוני מביניהם הוא "סרפנד", מחנה צריפין.

קיימת אי ודאות לגבי משכנו ומשרדו האישי של הגנרל אלנבי, אך הדעה הרווחת היא שהיה זה ב"בית המורה" (בתמונה משמאל), שאכן דבק בו השם "חוות אלנבי" (אך יש גם הגורסים אחרת!!!).
במקור היה הבית בן שתי קומות, והאנגלים הוסיפו לו קומה נוספת.
בשנת 1927, התפנו הכוחות הבריטים לחלוטין מאדמות ביר סאלם.
בבוקר יום שבת ב-15 ינואר 1928, יום השנה להולדת האב שנלר, נפתח באופן חגיגי בשנית בית היתומים הפלישתי לקול צלצול חגיגי של הפעמון בראש מגדל בית המיסיון.

בשלהי 1938 הוחלט בוועד המנהל על סגירת בית היתומים בנצרת ובביר סאלם.
במהלך המלחמה עצמה הוחרמה החווה ע"י הצבא הבריטי בשנית.
צוות המורים והפועלים הושמו בהסגר כנתיני מדינת אויב. מבני החווה עצמם שימשו לשיכון מפקדת הצבא ובית הספר לקצינים. המשק החקלאי עצמו הוזנח, למעט חלקות אשר עובדו ע"י ערביי הסביבה.

1948 – עם פרוץ מלחמת הקוממיות נתפס המקום ע"י צה"ל וב 20 ביוני עולה למקום חבורה ראשונה של "קבוצת בוכנוולד". בתחילת 49 ניתן למקום שמו – "קיבוץ נצר", וב 1952 הוסף לו השם "סרני" ע"ש אנצו סרני, מנספי הצנחנים באירופה.

המתחם כולל שני מבנים גדולים בני שתיים ושלוש קומות, ועוד מבני משק במצב התפוררות. במבנים אלה התגוררו בשעתו סגל מורי בית היתומים, והתלמידים עצמם, בהמשך שכנו בהם כוחות הצבאות השונים.
ב 1948 השתכנו כאן ראשוני קיבוץ נצר סרני ועד 2005, היה כאן בית הספר היסודי של הקיבוץ, שבאותה שנה התאחד עם בית הספר בנען.
בנוסף לשני המבנים הגדולים, פזורים בשטח עוד כמה וכמה מבנים קטנים, מוזנחים, במצבי התפוררות, ששימשו בזמנו כמבני משק ומבני מגורים, וכמה עצים ענקיים,ועמוסי שנים.​

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *