סדנת יינות מתיישנים עם רוני ססלוב

02/01/2020
ישראל פרקר המשך »

זה היה ערב מעניין, בו היינו מוקפים בעשרות בקבוקי יין מלאים וריקים, מיקבי ישראל. רק את חלקם הקטן ערבבנו בכוסות, הרחנו וטעמנו.
השתתפתי בסדנת יינות מתיישנים, בהדרכת רוני ססלוב, בסרנדיפיטי – חווית היין הישראלית, סמוך לשוק היווני ביפו. יחד עם חברות וחברים, ממועדון שביוזמת עופר יוכלמן.
קצת ממה ששמענו, ראינו וטעמנו, אני מביא כאן, במלל ובתמונות.
הזמן משפיע הרבה על יין ולעיתים היין שונה ממה שחושבים עליו בהתאם לגילו. הוא חיי כל דרכו ומספר גורמים משפיעים עליו וביניהם בעיקר הטמפרטורה וגם אור (שמש) וחמצן.
רוני ציינה שיין שמיועד ליישום ארוך לא מומלץ ללגום ממנו בשנים הראשונות לחייו.
יין צריך להיות טעים ומריח טוב אבל אפילו אם הוא רע באף ובפה ומקולקל, הוא אינו פוגע בבריאות.

לחידוד חוש הריח כיסינו את עינינו במסכות והועברו ביננו 8 כוסות עם פריטים להרחה ולניסיון זיהויי, בהרחה עיוורת.
גילוי נאות : את כל הריחות חשתי שאני מכיר, אבל היה לי קשה להתאים לרובם את מקורם האמיתי…
רוטב סויה, שמן שומשום, כמון, קונפיטורת אצטרובלים, מתוקה (בחיי), מייפל, רוזמרין, קמומיל, גרניום.
לכוסות נמזגו שניים לבנים אחד מוזהב כהה עם ריכוז גבוה של פיגמנט. והשני בהיר יותר. המטרה הייתה למצוא מה טעים יותר. מריחים ויש הבדלים. לכהה היה ריח של אצטון. בלוטות הטעם שלי רמזו לי שטעם גרוע היה לשניהם. היו כאלה שאהבו את הבהיר יותר, עמק האלה שרדונה 2012 , שלין גולד רקחה. הכהה הקשיש היה ירדן שרדונה 1990.

בין לבין, רוני נתנה לנו למצוץ שבבי עץ אלון, כדי לחוש בטעמו של העץ, המשתלב רבות בתעשיית היין.
שניים אדומים היו הבאים בתור, בכוסותינו.
אחד מבריק , השני יותר אטום. הילה בשולי היין, בכוס המוטית, הייתה ארוכה יותר ביין הבוגר יותר. רוני הדגישה שזנים שונים נותנים צבעים שונים ליינות. ביין מתיישן הפירותיות, שלי מאוד אהובה ביין, יורדת.
היינות היו פרדיגמה 2016 ,עם הרבה תחושת עץ בפה, של יקב מרגלית וים מיקב עגור, 2010. שני היינות נעימים ללגימה וחשים בהם את הבגרות המתקדמת אט אט. לפרדיגמה צפוי עתיד ארוך חיים.
הפקקים מתפוררים במשך השנים ומצבם תלוי מי היצרן ומהם תנאי אחסנת הבקבוקים במשך שנות ההתיישנות. מהבקבוקים נשלפו מספר פקקים, במצבים שונים.
עוד שני יינות אדומים עורסלו בכוסות, הורחו ונטעמו בטעימה עיוורת.
מעניינת הייתה ההפתעה הגדולה: הקברנה סוביניון 1988 הזקן, מיקבי כרמל מזרחי היה נעים וטעים בפה יותר מאחיו בן ה10 ברבדו 2010 קברנה סוביניון. הסיבות לכך לא מעטות וגם מגוונות.
" אני מאוד מתרגשת מיינות קינוח", אמרה רוני. ביינות קינוח בוגרים אפשר, לעיתים למצוא משקעים.
לסיום הערב טעמנו שני קשישי קינוח.
לראשון ברקן מוסקט קלסיק קינוח, משנת….. לא כתוב על התווית, נעלמה המתיקות, לטעת בלוטות הטעם שלי. עניין של גיל, כנראה, שלי ושל היין.
בשני, ירדן גוורצטרמינר 1999 חצי יבש, הייתי משנה אחרי 21 שנה את התווית ליין קינוח נהדר. אהבתי.

תודה חברה וחברים ובהצלחה בעוד ועוד סדנאות מחכימות ומלמדות. כדי ליהנות באמת מיין כדאי לדעת ולהבין יותר את עולם היין. עובדה !!!

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *