שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

"כורמות ביו – דינמית" ו"יין ביו- דינמי" מהם?

 מאת: פרופסור עמוס הדס

"כורמות ביו – דינמית" ו"יין ביו- דינמי" מהם? 

 27/01/2009

 

ברשימה קודמת בה דנו ב"כורמות אורגנית" וב"יין אורגני", הובהר שהמגמה ב"חקלאות אורגנית" היא לקיים מערכת ייצור חקלאית המשמרת את פוריות הקרקע , מאמצת ממשקי גידול ללא חומרים סינטטיים והממזערת את הפגיעה במשאבי הסביבה. בין המגמות השונות בתחום ה"חקלאות האורגנית", התפתחה החקלאות ה"ביו-דינמית" המבוססת על שיטתו של רודולף שטיינר, פילוסוף, אנתרופולוג ואסטרולוג.

שטיינר פיתח את הביודינמיקה לאחר שחקלאי איזור מגוריו התלוננו על פחיתת יבולים, התרבות מחלות ומזיקים בגידולים וסימני פגיעה בבעלי החיים, בשל מחסור של יסודות קורט שנבעו משימוש נמרץ בדשנים כימיים.

תופעה זו כונתה "עייפות קרקע", או "תחלואת הקרקע" והיא תופעה מוכרת ומתועדת במקרים של שימוש מופרז בדשנים בקרקעות חוליות וסיאניות. על פי גישתו, יש לראות ביחידה חקלאית כבמערכת חיה ועצמאית, המפרנסת עצמה ומשמרת את יכולותיה בכוחותיה ובמשאביה הפנימיים והמונהגת בהשראה קוסמית. דגש מיוחד הושם על "בריאות האדמה" ו"איזון טבעי". אך טבעי הוא לבהות, לתהות ולשאול למה התכוון הוגה השיטה בשני המושגים הללו?

בספרו ובשמונה ההרצאות שהיוו את מסד הגישה הוצבו ההנחיות הבאות:

א. כדי שהאדמה "תתבטא נבונה בפרי", על מערכת השורשים להיות "נקיה" מכל חומר סינטטי, העשוי להפריע ל"ביטוי האמיתי של האדמה בצמח ובפריו כפי שהוא נלכד במערכת השורשים".

ב. ככל שיקלט הביטוי הטבעי טוב יותר ויושפע ביעילות על ידי גרמי השמים וגורמי החיים (חום, מים, קרינה, רוח, כך ישופרו מראה הפרי, תכולותיו, מאפייניו ואיכותו. בכך תבוטל השפעת טכנולוגית הטיפול בפרי לאחר הבשלתו (במקרה שלנו טכנולוגית ייצור היין).

ג. כדי להבטיח את "בריאות הקרקע" יש להשתמש בגידולי כיסוי, זבל ירוק, מחזורי גידול מטייבי קרקע ובזבלים אורגניים ובתכשירי קומפוסט. תכשירים אלה כוללים בעיקר את השימוש בזבל פרות מעורב בקוורץ טחון, את התערובת ממלאים בקרני פרות וטומנים בקרקע בעומק של כ- 50 ס"מ לתקופה של תשעה חודשים. לאחר התקופה מוציאים את התכשיר ומפזרים בכמויות זעירות המומסות במים על השדות. התכשיר אמור לשפר את יכולת ההטמעה (הפוטוסינטזה), להעלות את ייצור הסוכר ולהגן מפני מחלות. כאן המקום להדגיש כי השימוש במחזורי גידולים אינו תופס למטעים או לכרם. לכן מושם הדגש לתנאים אלה על גידולי כיסוי וזיבול מבוקר בדומה ל"חקלאות אורגנית" קלסית.

ד. יש לאסור כל פעילות עיבודים או שינוע במערכת החקלאית תוך שימוש במיכון, ברמה כל שהיא. זאת כדי למנוע הדוק הקרקע. כל עיבוד או/ו שינוע יש לבצע בעזרת סוסים, בעוד שעישוב, בקרת צימוח גידול הכיסוי והשמדת באשה תעשה על ידי כבשים, ופרות או אווזים. בכך נמנעים מהידוק כל שהוא ובה בעת מוסף זיבול טרי לקרקע. הבעיה במקרה הזה שהידוק הקרקע תלוי בלחץ המגע בין רגל החיה או הזחל וגלגל הטרקטור. רגלי בע"ח מפעילים לחצי מגע על הקרקע הגדולים פי כמה מלחצם של כלי מיכון הנועדים להפחית הידוק ולכן הידוקם המקומי רב מזה הנוצר בשל מיכון. יתרה מכך. גידולי כיסוי יוצרים מצע גמיש מעל לקרקע ורשת שורשים המחזקת את הקרקע (גיאוטקסטיל טבעי), ויחד מפחיתים ביותר את נטיית הקרקע להידחס.

ה. כל פעילות שהיא, בשדה או בהכנת התכשירים השונים, יש לעשות על פי לוח זמנים מדויק הנקבע על פי מצב גרמי השמים המכוונים את ה"קצב הטבעי" של הפעילות וההתנהגות בטבע (המרכיב האסטרולוגי בגישה הזו). גרמי השמים מבטיחים, בעצם הקניית "הקצב הטבעי", שה"קרקע הבריאה" תגיע פעילות הגידול, צימוחו, ויבולן למיטבם. הירח כפי שהוא גורם לגאות ושפל בים גורם ל"קרקע הבריאה לנשוף ולשאוף מחד ומאידך להניע את נוזלי הצמח כלפי הנוף (כשהירח מעל השדה), ולזרום כלפי מטה אל הקרקע בעת שהוא בצידו השני של כדור הארץ".

ו. הדברת מזיקים, ועשבים תעשה בשיטה בדוקה. כמו זו של שריפת גופם של המזיקים מעל אש של עצים והמסת האפר במים לצורך ריסוסם. הדברת מחלות עלווה נתנת להשיג על ידי התכשיר הבא העשוי מסיליקה טחונה דק אותה ממלאים בקרני פרה. הקרניים מוצנעות בקרקע לתקופת הקיץ. לאחר הוצאת התכשיר ממיסים את החומר במים ומרססים על הגידול. תכשירים אחרים הם חליטות או אפר צמחים המומסים במים ומרוססים על העלווה.

מבנה התפיסה הביו-דינמית כוללת מערכת פעולות ביולוגיות – ביו ומערכת פעולות דינמיות – דינמי. הפעולות הביולוגיות מכוונות לשמר את המכלול האורגני בכל הנעשה בקרקע, בגידול ולגבי הסביבה ואשר מכוונים ל"הבראת הקרקע ושימורה בבריאות מתמדת". הפעילות הדינמית מכונת לשלב את: 1. אמונת החקלאי על היותו חלק מהטבע ומשרת הטבע בפעילותו החקלאית 2. הפעילות הביולוגית נגזרת מהאמונה בחשיבות יחס החקלאי לפעילותו ויעודו כחקלאי וב 3. אמונתו ביעילות וחשיבות סדר הפעולות בהן הוא נוקט ומועד ביצוען.

בשל מורכבות התקנות, שהותקנו עבור אזור חקלאי ברמת פוריות בינונית ובתנאי אקלים יבשתי אירופי, אשר במקרים רבים אינן מתאימות לגידולים שונים ואחרים על קרקעות פוריות והתנאי אקלים שונים, אין אחידות במידת ההקפדה על תקנות השיטה. רבים מחסידיה זונחים את החלק האסטרולוגי ונוטים יותר לחלקים הקרובים יותר למגמות המחמירות ב"חקלאות אורגנית". בכל זאת יש מספר מוסדות ומערכות פיקוח כמו "דמטר" או "האיגוד האירופי לחקלאות ביו דינמית" המפקחים על המעטים שנותרו באמונתם הצרופה. למעשה גופים אלה מהווים את הסמכות המפקחת והמאשרת תוצרים המיוצרים בשיטה הביו-דינמית.

ומה יתרון לשיטה זו באיכות וטעמי המוצרים בהשוואה לאלו שמקורם בחקלאות אורגנית או קונבנציונאלית?

מחקרים רבים מצביעים שאין יתרון כזה, או שהיתרון המיוחס לגידולים ביו-דינמיים" על אחרים אינו מובהק. באשר ליינות, הטענה ליתרון אינה מוכחת בהשוואה ל"יינות אורגניים ולא אחת "ביטוי הטרוטר" של יינות ממקור קונבנציונאלי אינו נופל מזה המתבטא ביינות ביו-דינמיים.

בכל מקרה יש לציין ששכיחות יינות בציוני איכות גבוהים שכיחים יותר ביינות ממקורות אורגניים וביו-דינמיים מאשר באלה ממקור קונבנציונאלי אך, שכיחות אלה הביו-דינמיים אינה שונה משכיחות האיכות של "יינות אורגניים". הסיבות לכך זהות לסיבות המיוחסות ל"יינות אורגניים" לאמור, יינות מכרמים בעלי יבול נמוך יותר בתנאי עקות הזנה ומים בשל גידולי הכיסוי בכרם. כל הנאמר למעלה מיוחס למחקרים באירופה וארה"ב.
בתנאי הארץ אין כל ניסיון להשוות (בינתיים) יינות קונבנציונאליים, אורגניים או ביו-דינמיים.

 

 

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות