טעימת יינות ישראל הגדולה

10/02/2009
כתב וצילם: ישראל פרקר
מגזין יין, גורמה ואלכוהול ערך בפברואר את הטעימה הגדולה לשנת 2009 בבית איש הענבים ביפו.
המשך »

 10/02/2009 

 כתב וצילם: ישראל פרקר

כ200 יקבים פעילים בינוניים ומעלה נמצאים בישראל. הם מייצרים כ1,000 סוגי יין מדי שנה. המספרים הם מקורבים וישנם שאולי יחלקו עלי, חלקם יאמרו שהמספרים גבוהים יותר ואחרים יגידו שהגזמתי. מה שחשוב הוא שבישראל מייצרים מותגי יין לא מעטים יחסית למספר התושבים או חובבי היין שגרים כאן.

מגזין יין, גורמה ואלכוהול עורך פעם בשנה את טעימת יינות ישראל הגדולה כבר 10 שנים. ביום שישי הראשון של פברואר 2009 נערכה הטעימה הגדולה לשנת 2009 בבית איש הענבים ביפו, בניהולה של מירה איתן, עורכת המגזין. הגעתי למקום הטעימה משתי סיבות, ראשית כדי לראות ולהבין איך נערכת הטעימה ושנית לא כל יום יש לי הזדמנות להיות בצוותא עם כ160 יינות הטובים ביותר מ 64 יקבים, גדולים וקטנים, ואפילו לטעום בעצמי חלק מהם.

29 טועמים המחולקים ל4 פאנלים ישבו, רציניים, סביב ארבעה שולחנות גדולים כשבראש כל אחד מהם ישב יושב ראש פאנל. בין הטועמים, אנשי פאנל הטעימה הקבוע של המגזין, ממיטב טועמי היין בארץ, חובבים ואנשי מקצוע, נמצאים ייננים, מלצרי יין, עורכי דין, עיתונאים ואנשים העוסקים בהדרכת יין, המתפרנסים גם מעבודות בנושאים אחרים.
הטועמים כתבו את ציוניהם ליינות הנטעמים בטפסים מיוחדים בהם היו סעיפי המשנה: מראה, ארומה ובוקה, טעם, טעם מסיים, הערות כלליות.

עדי אבישר, המוציא לאור של מגזין יין, גורמה ואלכוהול, הסביר לי:
"הטעימה שלנו התחילה הבוקר עם כיול החיך של כל הטועמים ליין מסוים שנמזג לכוסות כל המשתתפים. לאחר הטעימה נערך דיון בתוצאות והחלו הטעימות עצמן ב7 מחזורים. תוצאות הטעימה יפורסמו בגיליון חודש מרץ של המגזין בשלוש קטגוריות: יינות לבנים, יינות אדומים ויינות קינוח. אין הבדלה בין הזנים השונים."
חיים גן-איש הענבים: "בתוך כל קטגוריה מתחילים בטעימה מהקל אל הכבד. הטועם מתחיל בטעימת היינות הקלים ועובר בהדרגה ליינות יותר טאניים וכבדים. חשוב מאוד איך בונים את הטעימה המקצועית לטועם. היינות הגיעו מספר ימים לפני הטעימה והוכנסו לקירור, כל יין בהתאם למה שמתאים לו. רשימת היינות נבנתה לפי היררכיה, לפי עוצמות. הטועם התחיל ביינות לבנים יבשים נטולי עץ, עבר ליינות שיושנו בעץ משם לאדומים קלים עד לאדומים הכבדים העוצמתים."

הטעימה הייתה עיוורת לחלוטין. אף אחד מהטועמים לא ידע מה הוא טעם עד לסיום הטעימה הכללית. לאחר כל מחזור טעימה יצאו הטועמים מהמקום ונמזגו להם היינות הבאים ע"י מלצרים מיוחדים, מבקבוקים מכוסי תוויות. תפקיד יושב הראש בכל פאנל היה להשגיח על מה שקורה בצוות שלו. הוא אוסף את הטפסים וקובע אם היין טוב לטעימה או שהוא פסול. כל פאנל טועם יינות אחרים – כ40 יינות בס"ה.

עדי אבישר: "אין יין ישראלי בעל משמעות שאינו נמצא כאן. אנחנו פונים לכל היקבים בארץ ומבקשים שישלחו לנו יינות. אם ראינו שיש יקבים שלא רוצים לשלוח יין לטעימה מסיבות שלהם (בעיקר יינות בעלי ציונים גבוהים בטעימות אחרות שיוצריהם מפחדים שיינותיהם יקבלו בטעימה זו ציונים נמוכים יותר), דאגנו להשיג את היינות בדרכים שלנו. לכן, אין יין רציני שאיננו כאן. חשוב לי להדגיש שזו הטעימה היחידה שנעשית במדינת ישראל המייצגת את כל יינות ישראל באיכויות שונות. כל היינות מהבינוניים ומעלה היו פה היום."

הכרתי מפעילותי בענף היין כבר 10 שנים את רוב הטועמים, למרות זאת בצוות היו גם כאלה שלא הזדמן לי לפגוש בעבר. אחת מהם הייתה דורית טלמציו שהייתה יושבת ראש אחד הפאנלים. ניצלתי את ההזדמנות וערכתי הכרות ראשונה עימה.

דורית: "התגוררתי בגרמניה שלוש שנים שם עבדתי בקונסוליה של ישראל. היינו צריכים לארח ולהגיש יינות. התחלתי להתעניין ביינות ולהתאים אותם לאוכל. למדתי להכיר את היין מהחיים באירופה. בשלב הבא הלכתי ללמוד ביו כימיה בפקולטה לחקלאות. יש לי תואר בביו כימיה ובמדעי המזון. כשסיימתי נסעתי ללונדון ושם עשיתי את התואר בטעימת יין. יש לי דיפלומה של טעימת יין מהמכללה בלונדון  Wine and Spirit Education Trust – WSET
ועד כמה שידוע לי אני היחידה בארץ בעלת הדיפלומה הזו. החלטתי ללמוד דווקא בלונדון כי היא ניטראלית בלימוד יין. מכיוון שאנגליה היא לא מדינה יוצרת יין (כמו צרפת או איטליה, למשל) ולומדים שם נטו על כל מדינה בעולם ללא נטייה מסוימת. אני עובדת/מתפרנסת כמוניטור של מחקרים קליניים בתרופות לפני שהן מקבלות אישור ונכנסות לשוק ומכאן העניין הרב שלי בהשפעת היין על הבריאות.
היין אצלי הוא אמנם תחביב אבל הפך לאהבה גדולה ויומיומית. היין הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. אני מטיילת הרבה בעולם ומבקרת ביקבים בחו"ל ועם השנים למדתי שיקבים בעולם לא תמיד מכירים יינות ישראליים, לכן אני נוהגת להגיע עם בקבוק יין ישראלי ליקב בו אני מבקרת (כל פעם יין אחר) ומגלה את ההתעניינות ביין הישראלי. אני מרגישה גאה ביין הישראלי (אני בוחרת את בקבוק היין שאני מביאה איתי בקפידה…) ולפעמים אני מרגישה סוג של שגרירה של עולם היין הישראלי בחו"ל. לפני שנה הייתי בפורטוגל ומסתבר שהפורטוגלים לא כל כך מכירים את יינות ישראל. עשיתי שיווק של יקבים ישראלים למשווקים בפורטוגל.
היתרון שלי הוא שאני ניטראלית כי אין לי קשר עסקי לתעשיית היין הישראלי ולכן גם כשאני מעבירה הרצאות יין על נושאים שונים, ההרצאות שלי ניטרליות. היין הישראלי התפתח בצורה יפה מאוד בשנים האחרונות. לדעתי יש בישראל יינות מאוד טובים. נחמד לראות את הענף מתפתח.
בבית יש אלי פרגון מלא בנושא. בעלי גם אוהב יין. האהבה ליין שמורה בכוונה על אש קטנה (אולי אש גדולה, כי אני מתעסקת עם זה לעצמי מדי יום בלגימת יין ממקרר היינות שלי) אני כותבת במגזין יין וגורמה על יין וגם על הקשר יין ובריאות. יש לי גישה למחקרים קליניים ולתוצאות שלהם וזה עוזר לי. לאלכוהול השפעה טובה כל עוד לוגמים אותו במינון הנכון. לאמריקאים ולאירופאים יש פחד להמליץ על שתיית אלכוהול בגלל בעיית השכרות ובעיות בכבד של שתיינים כרונים."

הרבה חובבי ויצרני יין בארץ מצפים בסקרנות רבה לתוצאות הטעימה שיפורסמו במרץ, כאמור. אותי מסקרנת עוד נקודה אחת. טעמתי מספר יינות משובחים באותו בוקר. היין שאהבתי ביותר היה הקצרין 2004 של יקבי רמת הגולן שטרם נחנך עד כה. הוא היה עבורי כאילו יין שהגיע מפלנטה אחרת. מעניין אותי מה חושבים הטועמים המקצועיים של יין וגורמה על יין זה.

לחיים, לחיי יינות ישראל !!!

עוד תמונות מהטעימה– צילם: ישראל פרקר

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.