25/01/2009
כתב וצילם: אבי הלוי
את אנשי יקב טפרברג פגשתי בפעם הראשונה לפני כארבע שנים בתערוכת יינות ישראל בבית הסקוטי ביפו, שם הם הציגו עדיין תחת השם 'יקבי אפרת'. "יקבי אפרת – יין זורם אצלנו בנשמה" – הכריזה הכרזה מעל עמדת הטעימה ואני חשבתי לעצמי: "איזה יין כבר יכולים לעשות ה'דוסים' האלה…" ההפתעה כבר אז הייתה גדולה. היום זה מובן מאליו שיינות מיקבים כשרים יכולים גם יכולים להיות יינות איכות. לא מעט יקבים של חובשי כיפות מייצרים כמה מהיינות הטובים בארץ, אבל אז? ועוד יקבי אפרת, שתדמיתם, לפחות בעיני, הייתה של יצרני יינות 'פטישים'..
. מעיון ברשימותיי מצאתי שאהבתי מאוד בטעימה ההיא את השרדונה רזרב 2003, את השנין בלאן רזרב 2003 ואת הקברנה רזרב 2002. אל הרושם הטוב מאיכות היין התלוותה הידיעה שהמחירים, כבר אז, בלטו באטרקטיביות שלהם.
כבר בשנת 1996 הגה מוטי טפרברג – דור רביעי למשפחת טפרברג שייצרו יין עוד משנת 1870, ואשר בבעלותם היו יקבי אפרת – את חזון יקב טפרברג 1870: "יקב משפחתי מוביל המחויב למצוינות, לחדשנות ולתרבות יין, מלווה באהבה, אנשים ומשפחות, ומעצים רגשות ברגעים של יחד" . במפגש עם כתבי יין, לרגל השקת יינות חדשים, ניתח מוטי טפרברג את חזון היקב. הוא דיבר על הדגש שבמשפחתיות, על החדשנות שבאה לידי ביטוי בהשקעות של היקב בציוד ושיטות ייצור מודרניות ועל אמונתו שיקב טפרברג 1870 מסוגל לתת מענה לכל פלח באוכלוסיה ברמת המחירים המתאימה לו ובכך לממש את הרעיון של הנחלת תרבות יין והעצמת הרגשות.
עד עתה השקיעה משפחת טפרברג כ-40 מיליון ש"ח ביקב החדש שהועבר לפני כשנתיים ממוצא לצרעה. כרמים חדשים ניטעו, מהם 370 דונם רק בשנה האחרונה, כרמים של זנים ייחודיים באזורים ייחודיים בארץ. לפני כמה חודשים הושלמה הקמת אולם חביות ובו 1200 חביות, כאשר התכנית להגיע בהמשך ל- 4000 חביות. היקב נמצא כעת בשלב השלישי של תכנית בניית היקב והיא הקמת הקומה העליונה שם יתמקד הייצור ואחסון התוצרת הגמורה. בשלב הרביעי יוקם מרכז מבקרים גדול בשטח של כ- 7 דונם ליד היקב. מוטי טפרברג מאמין שמרכז מבקרים כזה ייצג לא רק את יקב טפרברג אלא יהווה מוקד הסברה וייצוג של כל אזור יהודה בהקשר של יין ומוצרים אחרים כגון זיתים ושמן זית.
את הטעימה פתחנו ביין שיצא לשוק כבר לפני כמה חודשים והוא המרלו קברנה סוביניון 2007 מסדרת טרה. זהו יין שטעמתי בתערוכת סומלייה 2008 האחרונה והייתי מכנה את היין הזה יין 'מביך' וזאת משום מה? משום שבכל פעם שאני לוגם את היין הזה שמחירו כ- 50 ש', אני נבוך ושואל את עצמי מה אנחנו רצים אחרי יינות יקרים במחירים של למעלה ממאה שקלים כאשר יש לנו יין כזה… זהו תמהיל של מרלו (70%), קברנה סוביניון (25%) ומעט קברנה פרנק. מקור המרלו והקברנה סוביניון מהרי יהודה ועמק האלה ואילו הקברנה פרנק מגיע מאזור דיר רפאת שליד צרעה. זהו יין בצבע אדום חמרה שופע ריח פרי חמצמץ. בפה גוף בינוני ואיזון נאה בין חמיצות למתיקות יחד עם טאנינים רכים הגורמים ליין לרדת חלק בגרון. יין מאוד טעים. כאמור, מחירו 45-50 ש'.
מטרת המפגש הייתה השקה של שלושה יינות חדשים ביניהם, בפעם הראשונה בארץ, יין זני העשוי כולו מענבי מלבק. בטרם טעמנו את היין החדש שמענו מפיו של שיקי ראוכברגר על זן המלבק שמקורו בצרפת. המלבק, כך מסביר ראוכברגר, היה ועודנו אחד מששת הזנים האדומים הרשמיים בבורדו אלא שהאזור שהוא נפוץ ביותר בצרפת הוא דווקא אזור קהור שבדרום מערב המדינה. במאה ה-19 נדד המלבק לארגנטינה ושם – באקלים המקומי החם יחסית והממוזג על ידי האוויר הקריר היורד מהרי האנדים – הוא הצליח כל כך עד שהפך לזן המקומי שרוב היינות בארגנטינה מיוצרים ממנו. בארץ ניטעו 20 דונם מלבק בכרמי טפרברג שבמבוא חורון בעמק איילון, על צלע הר, באדמה גירית החביבה על המלבק. ראוכברגר סבור שתנאי האקלים שבמבוא חורון, שמתאפיינים בתנודתיות גבוהה, תורמים מאוד להצלחת גידולו של הזן במקום זה.
טפרברג 1870, מלבק 2007, סדרת טרה – יין בצבע אדום כהה מאוד, כמעט שחור. באף ריח מאופק הנפתח בהמשך למשהו שמזכיר שזיפים מיובשים וקפה. היין סמיך ועשיר ובעל גוף מלא עם טאנינים רכים, רכים מדי לטעמי, אך בהחלט נעימים. ליין חמיצות נוחה והוא מתאים, לדעתי, למאכלים קלים – כאלו שלא יאפילו על עדינותו של היין. זהו לא מלבק ארגנטינאי עוצמתי אך יש לו אופי משלו והוא בהחלט מתאים לסדרת טרה המתאפיינת ביינות בעוצמה בינונית ששהו 12-14 חודש בחביות עץ חלקן אמריקאיות חלקן צרפתיות, ולטעמי נועדו לשתייה בתוך שנתיים שלוש משנת הבציר. מחירו של היין 65 ש'.
יחד עם המלבק נחנכו במיפגש שני יינות נוספים מסדרת טרה: מרלו 2006 וקברנה סוביניון 2006. את שלושת יינות ההשקה טעמנו לצד ארוחת בשרים שהתקיימה במסעדת 'גושן'. זוהי מסעדה כשרה המגישה את הבשרים על גבי פלטה מחוממת שמתחתיה נרות הדולקים ושומרים על חום הבשר לאורך כל הארוחה. טעמתי כל אחד מהיינות יחד עם הבשרים והתרשמתי שמכולם מי שמתאים המיוחד לארוחת בשרים הוא דווקא המרלו מכיוון שהוא העוצמתי ביותר מבין השלושה, כמתואר להלן:
טפרברג 1870, מרלו 2006, סדרת טרה – מקור הענבים מכרם במושב מטע שבעמק האלה שם ליקב טפרברג הסכם עם כורם פרטי בשם עמית ניר. ליין צבע אדום סגול כהה והוא שופע ריחות של פרי צעיר עם קפה וקקאו. בפה עושר של טעמים עם טאנינים טובים אם כי לא מעקצצים יתר על המידה. מרלו עוצמתי וטעים שהשתלב, כאמור, היטב במנות הבשר העסיסיות שהוגשו לצדו. יופי של יין. מחירו כ-60 ש'.
טפרברג 1870, קברנה סוביניון 2006, סדרת טרה – היין הטעים ביותר בטעימה, לדעתי. ענבי הקברנה סוביניון שמהם הוכן היין באים גם הם מהכרמים של עמית ניר ממטע. צבעו של היין אדום רובי כהה והוא שופע ריחות של פרי שחור בשל כמו שזיפים ופטל שחור. בפה טעים טעים טעים עם אפטר טייסט ממושך ונעים. גוף בינוני מלא וטאנינים רכים אם כי לא יתר על המידה, היין תופס את הפה לא רע והייתי מתאים יין כזה למנות ברמת עוצמה בינונית שלא יאפילו על היין. אהבתי את היין הזה מאוד. מחירו כ-60 ש'.
עינת ענבר, מנהלת השיווק של יקב טפרברג 1870, דיברה על הפעילות השיווקית של היקב. היא ספרה על השתתפות היקב בתערוכת טרה וינו 2008 שם זכה היקב בשלוש מדליות, מהן אחת זהב. שני היינות האחרונים שנסקרו, המרלו 2006 והקברנה סוביניון 2006 מסדרת טרה נמכרים בחנויות יין מובחרות בניו יורק. היקב ישתתף בטעימת יינות ישראליים שתיערך בניו יורק בפברואר 2009, אירוע שמארגן מכון היצוא הישראלי. באירוע יציג שיקי ראוכברגר, בין היתר, את היינות שזכו במדליות בתחרות טרה וינו. פרט לארה"ב מייצא היקב להולנד, רומניה, ארה"ב, קנדה, צרפת ואנגליה). בסך הכל יצא יקב טפרברג מעל מיליון דולר בשנת 2008.
גם בשוק המקומי יש פעילות רבה. אמוץ טפרברג, בנו של מוטי והדור החמישי במשפחה, מונה למנהל מכירות לשוק המקומי. "אנו לא מתמקדים באזורים כמו ירושלים והמרכז אלא משתדלים להגיע לכל מקום בארץ מדן ועד אילת", אומרת עינת ענבר ומוסיפה: "כיקב הרואה עצמו כיקב מוביל אנחנו חושבים קדימה ומתכננים את צעדינו לבאות ואנו נערכים באופן כזה שנוכל בעתיד להגיע לייצור בהיקף של עד 7 מיליון בקבוקים בשנה".
