שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

איתן בצראי מצרעה

כתב וצילם: ישראל פרקר
את איתן בצראי, איש יקבי כרמל, פוגשים רבים מדי פעם באירועי יין, בירידים, בתערוכות, בערבי טעימות ועוד. כשאיתן סיפר לנו שהוא דור שביעי בארץ ו"שקוע" בעולם יינות ישראל כבר למעלה מעשרים שנה, הבנו שיש כאן עוד סיפור מעניין של האיש ועולמו.

 31/01/2009

 כתב וצילם: ישראל פרקר

את איתן בצראי, איש יקבי כרמל, אני פוגש מדי פעם באירועי יין, בירידים, בתערוכות, בערבי טעימות ועוד. תמיד אנו מחליפים מספר מילות נימוס וממשיכים כל אחד לעיסוקו (בעולם היין, כמובן). יום אחד כשאיתן סיפר לי שהוא דור שביעי בארץ ו"שקוע" בעולם יינות ישראל כבר למעלה מעשרים שנה, חשתי שכנראה יש לי כאן עוד סיפור מעניין, ולא טעיתי. נפגשתי שוב עם איתן, ישבנו, שוחחנו וגיליתי באיתן – ישראלי שורשי, מלח הארץ וגם יין הארץ. ומה אנחנו צריכים יותר מזה

משפחתו של איתן בצראי הגיעה לארץ לפני 7 דורות, בסביבת שנת 1830, מבצרה שבעירק. הם התיישבו בירושלים וגרו שם לאורך כל השנים, הם בניהם ובני בניהם… זאת משפחה ששורשיה נאחזו חזק ועמוק בבירת ישראל.
איתן: "אחד הדברים שאזכור תמיד הוא שאחרי מלחמת ששת הימים אבי אסף את אחיי ואותי ולקח אותנו לראות את המקום שבו הוא נולד, איפה שיחק והיכן גדל. זה היה מקום מאוד צפוף בעיר העתיקה. לאבי יש 11 אחים ואנחנו 5 אחים, כולנו גדלנו כילדים בירושלים וחלקנו התפזרנו בגיל מאוחר יותר ברחבי הארץ. אומרים שירושלים זו עיר שמאוד קשה לגור בה אבל שבעתיים קשה לעזוב אותה. זה ממש נכון. כשאני רוצה לחזור למקורותיי, הביתה, אני נוסע לירושלים לשכונת אבן ישראל בה גרתי בילדותי. היום נמצאת במקום מסעדת ארקדיה. משם עברנו לגור בבית מזמיל, אזור קריית היובל של היום. שירתי בצבא בסיירת חרוב וכשסיימתי פגשתי את זוגתי אילנה. נישאנו ב1972 ועברנו לגור בערד. בערד הייתי שותף בהקמת מפעל חדש, פריקלאס – ים המלח, שייצר חומר ללבנים חסינות אש המכיל מגנזיה. בשלב הבא מכיוון שאילנה ואני קרובים לטבע החלטנו שאנחנו הולכים לחיות ולעבוד תקופה מסוימת בבית הספר שדה בחצבה שם התגוררנו כשנתיים. זאת הייתה תקופה מדהימה בה נולדה בתנו הבכורה, לילך. משם עלינו חזרה למרכז ועבדתי במועצת הירקות מספר שנים. ב1980 החלטנו שהגיע הזמן לעשות משהו יותר משמעותי בחיים והיינו שותפים להקמת קיבוץ חדש בגליל – קיבוץ לוטם. בנינו את המקום מאפס. זאת הייתה אחת התקופות היפות והקשות שהיו לנו בחיים. משימה עם המון עוצמה. לאחר כשבע שנים בצפון הבנו שאנו מקריבים את שלושת ילדנו על מזבח לוטם מפני שלא היו להם מספיק חברים שם. החלטנו שוב להדרים והגענו לקיבוץ צרעה. אילנה במקצועה היא מעצבת אופנה והיה בצרעה מפעל לאופנה שם היא השתלבה בעבודה."

כאן בעצם מתחיל סיפרו של איתן בצראי על דרכו בעולם היין.
איתן: "עד אז לא ידעתי באיזה כיוון פותחים בקבוק יין… בצרעה השתלבתי בעבודה במטעים בניהול כרם ענבי היין. הייתה לנו שם חלקת אי זמירה בה היו נטועים הזנים: קריניאן, קברנה שאנן בלאן, פרנצ' קולומבר ומרלו. ענבי צרעה נחשבו לענבים מאוד טובים באיכויות. את הענבים מכרנו ליקבי כרמל. למדתי בפקולטה לחקלאות את נושא הכרם ואחר למדתי במדרשת רופין כרם יין ומטעים.

רוני ג'יימס ז"ל ליווה אותנו בכרמי צרעה. הוא היה אישיות ואוטוריטה בנושא היין. הוא היה כורם, איש גדול בהרבה נושאים, המלווה והמדריך המצוין שלי.
לרוני ג'יימס היה חזון להקים יקב משלו כמפעל חיים. ממשרד המסחר והתעשייה הודיעו לנו שיש כבר חמישה יקבים בארץ ואין מקום ליקב נוסף. המשכנו ונדנדנו להם ובשנת 1992 הגיע האישור לפתוח את יקב צרעה. זאת הייתה חוויה לראות דבר כזה בקיבוץ. היקב הוקם באסם ששימש לאחסון תבואה. חצבנו בידיים את תעלות הביוב. רוני השיג את כל הציוד ליקב מחברים טובים בארץ ובעולם. בשנת 1993 היה הבציר הראשון שלנו. כל בקבוקי הקברנה שהכנו היו ממוספרים. הייתה זו עבורנו חוויה אדירה לראות יין שלנו שנוצר מענבים שאנחנו גידלנו בכרמים שלנו. היו לנו כרמים גדולים ויכולנו לבחור בהם את מיטב הענבים לייצור היין שלנו.
החלטנו למצות את הפוטנציאל הטרוארי הגלום באזור שלנו ובשלב מסוים נטענו חלקה מאוד מיוחדת על גדות נחל שורק שנקראת 'גבעת החלוקים'. הנטיעה הייתה קשה מאוד מפני שהיו פזורים בה חלוקי נחל ולא הייתה אפשרות עם כלים חקלאיים מכניים לחפור את הבורות לנטיעת הגפנים. חפרנו בקושי ובעמל רב בכלי עבודה ידניים. נטענו שם 4 זנים: קברנה, מרלו, יונהסברג ריזלינג וסוביניון בלאן. החלקה הפכה לייחודית מאוד. כיום יוצאים מ'גבעת החלוקים' יינות מדהימים שהשוק מאוד אוהב. לצידנו, ביקב, עבד אדם יקר, עודד שוהם, היו שם גם גילה ושולה ויעל. עודד היה מנהל הכרם לפני.
ב1998 רוני ביקש שאני אשווק את היין שלנו בארץ. הייתה לי התניה שבעקבותיה למדתי שיווק וניהול שיווק. כדי לשווק טוב חייבים להיות מקצוענים.

היקב היה מפעל מדהים שכל אחד מאיתנו נתן בו את הנשמה לטובת הצלחת העניין. עולם היין היה בחיתוליו באותה תקופה. אנשים לא הבינו את נושא איכויות היין, הזנים והסוגים. אני חייב לציין את יקבי רמת הגולן דאז שיצאו מנקודת התחלה איכותית גבוהה שחייבה כל יקב שרצה להשתתף במשחק זה להתחיל מנקודה יחסית גבוהה ולעלות למעלה באיכויות יינותיו. זה דבר שאף אחד לא ייקח מהם.
הצטרכנו ללמד את האנשים איך טועמים יין, איזה סוגים של יין יש, מה לחפש ביין. התחלנו עם מועדון לקוחות והרצאות יינן עם רוני ג'יימס. מספר הלקוחות הלך גדל והם התחילו לחפש את יינות צרעה במסעדות ובחנויות היין. הכנסנו את היינות למסעדות ולחנויות יין. אבי בן מירושלים עזר לנו רבות בנושא. באותה תקופה עשינו את 'אילן מיסטי היל' בלנד מרלו-קברנה מבציר משותף. זהו דבר לא מקובל מפני שבדרך כלל המרלו מבשיל שלושה שבועות לפני הקברנה. מכיוון שבשורות העליונות בכרם נווה אילן ענבי שני הזנים הבשילו ביחד רוני אמר שכנראה היושב במרומים רוצה אותם יחד באותו יין, וכך עשינו. הביקורת שקיבלנו על ה'מיסטי היל' הראשון מבציר 1999 הייתה מצוינת. הביקורת של ג'נסיס רובינסון בארה"ב היתה כאילו לקוחה מתוך ספר ארוטי. היו שם תיאורים מאוד עסיסיים על איך היא הרגישה כשטעמה את היין. היא גם כתבה "התפללתי שהיין לא יגמר מהכוס". הביקורות הגדילו מאוד את קהל הלקוחות שלנו ויותר מסעדות פנו אלינו."

כפי שבוודאי שמתם לב לאופיו של איתן הוא תמיד חייב לרוץ קדימה, להגשים עוד חלומות, לעשות משהו חדש ולא להתעכב במקום מסוים יותר מדי זמן. כמו שאומרים: "הזמן קצר והמלאכה מרובה". וכך היה גם בשלב הבא בחייו.

"בשלב מסוים החלטתי לפרוץ החוצה. ביקשתי רשות מרוני ג'יימס לעזוב את היקב שאני כה אוהב והוא היה חלק מהנשמה שלי. רוני אישר. יום אחרי שהודעתי על כוונתי לרוני התקשרה אלי מי שהייתה מנהלת השיווק בכרמל, זוהר מורגן, ואמרה לי שדוד זיו, מנכ"ל כרמל, הזמין אותי ליקב. הוא הציע לי להיות מנהל מחלקת חבילות השי של היקב. זהו נושא כבד עם הרבה כסף ועניין אבל זה לא אני. זה לדבר עם אנשים על קרטונים ומה ייארז בתוכם. אחרי מספר שבועות של עבודה במחלקה הודעתי לדוד שהקטע הזה לא מעניין אותי. הפסקתי בעבודה זו לדבר על יין והייתי שקוע רק באריזות. באותה תקופה התחלפה הנהלת יקבי כרמל הגיע היו"ר ישראל איבצן ופנו אלי שאשמש כמקשר בין המחלקה המקצועית של יקבי כרמל למסעדות.

באותה עת הוקמה המחלקה המקצועית בראשותו של אדם מונטיפיורי, דמות מאוד מוכרת וידועה בתחום היין. מאז אני עובד במחלקה יחד עם עמוס רביד, שהוא המדריך הראשי של כרמל. המחלקה מטפלת בכל הנושא המקצועי של ההדרכות ומטרתה להנחיל את תרבות היין החל במלצרים שהתחילו בראשית דרכם במסעדות וכלה בהדרכות עיתונאים, אורחי בתי מלון וכל עסק הקשור ליין. אנחנו עוסקים גם בבניית תפריטי יין במסעדות ובבתי מלון, עושים ערבי יינן ומשתפים אנשים בכל הנושא של עולם היין.
המחלקה ממצבת עצמה במקום מאוד חשוב מבחינת איכות המוצר והיכולת להביא את המידע ללקוח הפוטנציאלי. מספר האנשים שמדברים על כרמל כיקב המייצר רק יינות קידוש פשוטים הולך ומצטמצם. יותר ויותר אנשים נחשפים ליינות החדשים שלנו מהסדרה האזורית, סדרת הכרם, לימיטיד אדישן, וכמובן ליינות יקב יתיר שהם מעולים בכל קנה מידה.

אנשים אוהבים מאוד את יינות הסדרה האזורית.
מקרה שחשוב לי לספר היא על מסעדה טובה בארץ שפנינו אליה בעבר וביקשנו להכניס את יינותינו לתפריטה. הבעלים אמר שגם אם נשים זהב בבקבוק עם תווית כרמל הוא לא יכניס את היינות לתפריט. אחרי שנה וחצי הוא התקשר אלינו, ביוזמתו, וכיום יש מספר יינות כרמל בתפריט שלו כמו שיש בעוד הרבה מסעדות יוקרה אחרות בארץ ובעולם."

מה זה בשבילך יין? מה הוא עושה לך? עניין אותי לדעת.
איתן: "העבודה שלי זה כל הזמן ללכת ולפגוש לקוחות אני מלווה את אנשי המכירות של מחלקת 'יין ואירוח' כדי להנחיל את תרבות היין היכן שרק אפשר.
יין זה אהבה מאוד גדולה. כשהתחלתי בפעילותי בצרעה נחשפתי ליינות ולאהוב אותם והיום אין מצב שאני אתנתק מהתחום הזה גם אם מקצועית אפסיק לעבוד בו. תמיד אמשיך להיחשף ליינות חדשים כי הנושא הזה הוא כל כך מרתק. זה הרבה מעבר לעוד משקה. היין הוא מוצר מרתק עם אופי מאוד מיוחד שמושך ומסקרן. לומדים כל הזמן על יינות וזנים חדשים.
מיקב קטן לא עושים כסף. העבודה בו זאת פשוט אהבה לדבר. אני מאוד אוהב אנשים שמתעסקים עם זה. הם מעניינים אותי."

מה אתה אומר לאלה שאומרים: אני שותה מה שטוב לי ולא מעניין אותי מהם הטיב ורמת היין?
איתן: "אני אומר להם שהם צודקים. היין הטוב ביותר הוא זה שטעים לכם, לפני הכל. אני מנסה ליצור באנשים סקרנות להיחשף ליינות וטעמים חדשים. זהו עולם מרתק ביותר, כאמור. הם יתחילו מפשוט ויעברו למשובח יותר."

אבל הצעירים אומרים שיין זה רק למבוגרים. ניסיתי להקשות על איתן לסיום.
איתן: "אתה מוזמן להגיע לירידי יין ולראות. למשל בתערוכות יין בירושלים היו המונים אבל רוב האנשים היו בגילאי 25-35. הצעירים האלה שואלים שאלות מאוד מעניינות ומגלים עניין רב בנושא. אנחנו חושפים עוד ועוד צעירים ליין. חלקם ימשיכו לשתות אלכוהול ובירה אבל מטרתנו שהם יחשפו גם למוצר המרתק והמיוחד שנקרא יין. "

היה כיף לשוחח ולסכם בכתב את דברי איתן בצראי מקיבות צרעה. איתן נותן לי גושפנקא וחיזק את מה שאני כבר יודע מזמן שהיין הוא משהו עילאי, משהו מרתק ומלהיב ולא קשה לנו להבין מדוע. פשוט טועמים, קוראים, משוחחים ונהנים.

לחיים, לחיי יינות ישראל!!

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות