שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

יקב רקנאטי – במעלה סולם האיכות

כתב וצילם: אבי הלוי


 כתב וצילם: אבי הלוי

שנה חלפה מאז החליף גיל שצברג, מי שהיה יינן יקב אמפורה, את לואיס פסקו כיינן הראשי של יקב רקנאטי. כמה חודשים קודם לחילופי הגברי הצטרף ליקב רקנאטי היינן עידו לוינסון ואם לשפוט לפי היינות ששוחררו לשוק במהלך שנת 2008 – יינות שפסקו התחיל בעשייתם והצוות שצברג-לוינסון המשיך – החילופים עברו חלק ולקוחות היקב ממשיכים לקבל את היינות האהובים עליהם כמימים ימימה מזה שמונה שנים. יינות יקב רקנאטי מתאפיינים בערך גבוה של תמורה למחיר. פרט ליין אחד, הספיישל רזרב שהוא יין הדגל של היקב, מחירי כל היינות נמוכים ממאה שקלים ובמציאות המחירים שיש כיום בשוק היינות הישראליים זה בהחלט יוצא דופן

פגשתי את גיל שצברג ועידו לוינסון באירוע שבו אירח יקב רקנאטי את חברי מועדון הלקוחות של המגזין 'סיגאר'. יקב רקנאטי רואה באירוח מסוג זה הזדמנות להרחיב את קהל לקוחותיו הוא ובאירוע הוצאו לטעימה מיטב יינות היקב. כותרת האירוע הייתה חגיגת כניסתו של ה- 'רקנאטי ספיישל רזרב 2004' לספר 'מאה היינות המרגשים בעולם' לשנים 2008-2009, של Tom Stevenson, ולרגל השקתו של ה- 'רקנאטי ספיישל רזרב 2005'. כאמור, באירוע הוצעו לטעימה כמה וכמה יינות ממבחר יינות יקב רקנאטי אך המיוחד בטעימה הייתה ההזדמנות לטעום יינות ספיישל רזרב משנים שונות בבקבוקי מגנום.

"מתי נתחיל לראות יינות שהם פרי מעשי ידיהם של גיל שצברג ועידו לוינסון?", שאלתי את יינני יקב רקנאטי ועידו לוינסון השיב שלמעשה מרגע שהצוות החדש התחיל לטפל ביינות שביקב, ולא משנה באיזה שלב הם נמצאים, יש כבר את החותם שלהם ביין. "זה בא לידי ביטוי בכל מיני דברים", מסביר לוינסון. "זה יכול להיות בסינונים, בהרכבת הבלנדים, בשימוש בחביות עץ וכדומה. אנחנו יכולים לטעום יין מסויים שנמצא בשלב מתקדם ואם הוא לא מוצא חן בעינינו אנו יכולים לשנות אותו על ידי נגיעות קטנות של יין מזן אחר, ממש כמו תבלון. יינות בציר 2008, לעומת זאת, יהיו יינות שאנחנו אחראים להם מההתחלה עד הסוף", מסביר לוינסון.

רקנאטי סוביניון בלאן רזרב 2007.
טעימות במועדים שונים מלמדות על כיוונים. לרוב היינות הזמן עושה טוב אך יש יינות, לבנים בדרך כלל, שזה עלול להיות הפוך. כך קרה לדעתי לסוביניון בלאן רזרב 2007 של רקנאטי. כאשר הושק היין בפברואר 2008 הוא היה יוצא דופן. אני זוכר שנהניתי ממנו מאוד וברשימותיי מצאתי שהיה לו ריחות פרי בעל אופי הדרי: לימון ירוק, תפוח עץ ופסיפלורה. בפה חמיצות קלה מאוזנת היטב עם מתיקות נעימה. יין שהיה טעים מאוד לחיך והשאיר אפטר טייסט נעים וממושך. חלפה כמעט שנה והפירותיות ירדה וביין הופיעו טעמים המזכירים נוכחות של עץ למרות שהיין לא שהה בחביות עץ כלל. מסקנה: כאשר יצא לשוק (די בקרוב) הרקנאטי סוביניון בלאן רזרב 2008 כדאי יהיה לשתות אותו וליהנות ממנו בקיץ 2009 ולא לשמרו מעבר לכך.

רקנאטי רוזה 2007
להתרשמותי, מגמה הפוכה התרחשה ברוזה הזה, אולי מכיוון שזהו יין 'לא לבן'. הוא הופק מענבי קברנה סוביניון ומרלו משני כרמים במושב בן זמרה. אהבתי אותו בתחילת 2008 ואהבתי אותו עוד יותר בטעימה הנוכחית. יש לו צבע ורדרד סגלגל והוא צלול ויפה. באף ריחות פרי המזכירים בעיקר תות שדה בשל וטעים. לגמתי ממנו שוב ושוב על מרפסת היקב, לצלילי מוסיקה שהושמעה באזני הנוכחים וההנאה הייתה מושלמת. היין, אגב, מבוקבק בבקבוק יפהפה דמוי טוליפ, מחירו נוח והוא מתאים מאוד ללגימה בכיף על ידי זוגות רומנטיים לאור נרות…

רקנאטי ספיישל רזרב 2004
יין מנצח שהעלה את הספיישל רזרב של רקנאטי לכותרות. היין זכה במדליית זהב בתחרות טרה וינו 2007 ולאחר מכן נבחר, מתוך 14 יינות ישראליים כשרים, להיות היין שיוגש תקופה מסוימת במחלקות היוקרה של אל על. בהמשך נבחר היין, כאמור, להיכלל ברשימת 'מאה היינות המרגשים בעולם' של Tom Stevenson וכן זכה היין במדליית זהב ובתואר Best of Israel בתחרות יין חשובה בצרפת. הרכב היין 92% קברנה סוביניון והיתר מרלו. טעמתי אותו באירוע בנובמבר ונמרחתי מתענוג. יש לו צבע אדום רובי יפה ומבריק, הוא שופע ניחוחות של פרי לאו דווקא בשל, בפה עוצמות מפתיעות, איזון טוב חמיצות-מתיקות, גוף טוב ואפטר טייסט נהדר. יופי של יין ולא פלא שכולם אהבו אותו.

רקנאטי ספיישל רזרב 2005
יין צעיר שלהערכתי עוד יעלה על קודמו. הרכבו 84% קברנה סוביניון מכרם רקנאטי בקדיתא ו- 16% מרלו מכרם רקנאטי במנרה. צבעו אדום כהה כמעט שחור. באף שפע של פרי, נעים מאוד לאף. על דפנות הכוס דמעות כבדות ובפה גוף מלא ועשיר. למרות גילו הטאנינים מאפשרים הנאה כבר כעת אך ריכוך של עוד שנה שנתיים יעשו ליין רק טוב. היין רב טעמים, מורכב ומעניין. אפטר טייסט יבשושי מעט אך ארוך וממושך. יין לשמירה ולמי שיש סבלנות צפויה לדעתי הנאה גדולה בעתיד. היין הזה, אגב, נמכר בבקבוקי מגנום ברשת דרך היין. 60 בקבוקי מגנום ממוספרים שהוקדשו ל- 60 שנות המדינה הוקצו לכך ואני ממליץ למשקיענים שבינינו לרכוש ולשמור.

רקנאטי ספיישל רזרב 2006
יין מבוקבק שאמור לצאת לשוק רק בקיץ 2009. קשה מאוד לצרכן יין כמוני להעריך יין כזה בשלב כה מוקדם של חייו. היין בהחלט מרשים אך קשה ליהנות ממנו כעת. רובו קברנה סוביניון (97%) והיתר מרלו ואולי עוד משהו, קברנה פרנק אולי. הצבע סגול כהה ובאף ריח פרי שחור חזק ומרוכז. בפה טאנינים מעט נוקשים, גוף מלא וסמיך ואפטר טייסט ש'מייבש' את הפה ודורש אוכל (גבינות בשלות שהוגשו באירוע עזרו לי להתגבר על זה…). אני משער שזהו יין שיפול אך במעט מאחיו הבוגרים 2004 ו- 2005, אך כפי שנאמר – מוקדם מדי להעריך.

יינות נוספים שיצאו לשוק במהלך 2008

רקנאטי שרדונה רזרב 2006 – יין שרדונה מהסוג שבין הלבן-מינרלי לצהוב-חמאתי. כאשר היין הושק בתחילת השנה ביקש לואיס פסקו, כמעט התחנן, שנשמור אותו לפחות חצי שנה. אני שמעתי בקולו וכשפתחתי את היין בקיץ האחרון נהניתי מאוד. באופן אישי אני חושש שלא נראה כבר יין כזה ביקב רקנאטי כי זה לא הולך להיות הסגנון של הצוות החדש. ולראיה – השרדונה 2007 'הרגיל' (סדרת רקנאטי) שהוא פרי עמלו של הצוות החדש (פסקו עזב כשהיין הזה היה ממש בתחילת דרכו). השרדונה הזה עשוי בסגנון מאוד מאופק ואני לא אומר זאת לגנאי כי אני יודע שאני בדעת מיעוט. ספק אם עבר מלולקטית וספק אם ראה עץ. טעמתי אותו בתערוכת סומלייה 2008 והתרשמתי מהתמורה למחיר – שרדונה מודרני במחיר 60 ש' לבקבוק.

רקנאטי סירה רזרב 2005
– יין אדום כהה, כמעט שחור, שבוקעים ממנו ריחות של פרי אדום-שחור מעט מתובלן ולהתרשמותי הוא יותר סירה צרפתי מאשר שיראז אוסטרלי. ליין טאנינים רכים וגוף בינוני מלא. אפטר טייסט נעים וממושך. יופי של יין.

פטיט סירה זינפנדל – יין ייחודי ליקב רקנאטי ולאחרונה הושקה מהדורת בציר 2006. ליין צבע אדום-סגול-שחור כצבע הדיו והוא שופע ריחות פירותיים נעימים. הזינפנדל מקנה לתערובת פירותיות ואילו הפטיט סירה נותן ליין את המבנה השידרתי. אהבתי יותר את גרסת 2005 – יין שהיה קצת יותר טאניני.

אחרון חביב – יין שמאוד מאוד אהבתי – הקברנה פרנק רזרב 2006 מכרם בן זמרה שהושק ממש לאחרונה. אני בדרך כלל לא כל כך אוהב קברנה פרנק זני כי הירוקיות שבו מעצבנת לי את הבלוטות אבל זה יין טעים באופן בלתי רגיל ללא ירוקיות כלל. צבעו של היין אדום-חמרה כהה. באף ריחות מתפרצים של פירות ותבלינים. בפה חגיגה של טעמים נעימים עם עפיצות טובה ובלתי מציקה. אפטר טייסט טוב וממושך. יין מאוד מאוד טעים.

 

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות