שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

פרדוקס המעשן וטועם היין

מאת: שי שגב
משהו קורה בעולם היין אשר בהחלט יכול להשפיע על האיזון בין יחס הצרכנים וחובבי היין מול אלו המציעים לנו יין. במשך החודשים האחרונים,קיים טרנד – הוא התחיל בקליפורניה, הגיע לאירופה, ולאחרונה עשה גם עלייה לארץ: צרכני יין רבים, בחנויות היין ובמסעדות השונות, שואלים את האנשים אשר מנסים "למכור" להם את היין שאלה אשר אינה מן התחום: "האם אתה מעשן"?

 24/12/2008

מאת: שי שגב

משהו קורה בעולם היין אשר בהחלט יכול להשפיע על האיזון בין יחס הצרכנים וחובבי היין מול אלו המציעים לנו יין. במשך החודשים האחרונים, שמעתי על הטרנד – הוא התחיל בקליפורניה, הגיע לאירופה, ולאחרונה עשה גם עלייה לארץ: צרכני יין רבים, בחנויות היין ובמסעדות השונות, שואלים את האנשים אשר מנסים "למכור" להם את היין שאלה אשר אינה מן התחום.
הקושיה אינה נשאלת באופן ישיר לגבי היין שהם מעוניינים לרכוש, אלא כלפי הבן-אדם אשר מנסה למכור להם את היין. זו שאלה פשוט ולעיתים מאוד אישית: "האם אתה מעשן"?
נראה כי הצרכנים הטמיעו את העובדה כי עישון (כל סוג של עישון), הורס בצורה משמעותית את יכולת האדם לחוש בצורה טובה באזורי הטעם שבחיך וכן באזורי הריח שבאף. הפעולה שמתרחשת היא, שרגישות לטעמים ולריחות מסוימים, נמצאים אצל אנשים אשר אינם מעשנים יכולים להריח ולקחת כברור מאליו. המעשנים, לעומת זאת – אינם יכולים להריח או לטועמם. קחו למשל את הדוגמה: נניח שכל החיים יכולתם לראות ברחוב עצים ועליהם תפרחת ירוקה. יום אחד, ובמקרה לחלוטין, גילו שאתם צריכים משקפיים. ברגע שחבשתם אותם ויצאתם לרחוב – גיליתם להפתעתכם כי התפרחת הירוקה מעל העצים, היא בעצם אוסף של עלים בודדים. זוהי השלכה מדויקת למצב, בו ילד מצייר גזע חום ועליו תפרחת ירוקה. ככל שהילד מתבגר ולומד להבחין בפרטים הקטנים – הוא יצייר את התפרחת הירוקה כאוסף של עלים אינדיבידואליים.

כך קורה גם לחוש הריח והטעם של המעשנים. הם מצליחים להריח נהדר, וכך גם לטעום בצורה מצוינת. ברם, הם לא מצליחים לפשט את הטעמים והריחות לכדי תת-קטגוריות ובשל כך "מפספסים" חלק ניכר מאוד מחוויית הטעימה. הם פשוט אינם יודעים שהם מפספסים חלק מן הריחות והטעמים (הזיכרון גם לא מאפשר לזכור חושי טעם וריח מן התקופה הטרום-עישונית).
מעבר לכל התיעוד העשיר שנערם במשך שנים שעישון הוא עסק "די" רע לגוף האנושי, ושתעשיית הבריאות רועמת בעקבות המחירים הנגזרים מעישון, עתה אנו גם יודעים בוודאות, בזכות מחקרים באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה, כי העישון פוגע בוודאות אצל מעשנים בחושי הטעם והריח, אך לא רק בהם.

פעולת שריפת הגופרית של הדלקת גפרור, מפעילה לאדם מן השורה הטועם יין מגוון אנלוגיות חושיות. העשן והריח המגיעים מפעולה זו, עוברים מהאף אל הפה, ולאחר מכן חזרה לאף. פעולה זו לוקחת ימים ספורים (לא שעות), כדי שקולטנים אלו יקבלו איזשהו איזון. הרבה מאיתנו יריחו את ריח הגופרית ולעיתים אף "יחושו" את טעם הגופרית בפה – גם אם לא לעסו כלום. המעשנים לא יזכו לחוויה זו, כיוון שהפה שלהם רגיל לריח ולטעם הגופרית. זוהי למשל תכונה, שטועמי יין המעשנים, בוודאי יחמיצו בעת שפיטת יין.
כידוע לכולם, כי אחת מן הבעיות העיקריות מעישון אשר נגרמת במשך השנים, והיא שהשימוש בטבק פוגע באופן אקוטי בקולטני הטעם ומוביל אותם עד לתחתית התהומות. הבעיה הנוספת, היא ששיירי הטעם של שריפה עושים מספר פעולות לבגדיו של המעשן.

אין סיכוי שאוצר יין (סומלייה), מוכר יין או אף מבקר יין, יוכלו להעריך נכונה יין עם שיורת של עישון אשר נשארת על שפתותיו, ידיו, שערו או בגדיו. זאת בשל העובדה, כי העשן עולה לאוויר, אך חלק ניכר ממנו נשאר בשיער המעשן, ובעיקר בשערות האף של המעשן – אשר חוסם חלק גדול מקולטני הבשומת.
אנו רואים עם השנים, כי מספר מצטבר של צרכני יין שואלים את האנשים המשרתים אותנו בחנות היין, במסעדה או על-גבי עמודי העיתון, שאלות רבות בתחום. ובצדק! ככל שמחירי היין ממשיכים להאמיר, כך גם אנשים מבינים יותר בתחום, איכפת להם, ורוצים לקבל תמורה טובה למחיר אותו משלמים. הקהל דורש יותר מומחים ביין, אשר למדו והשכילו בנושא, ויודעים לענות על השאלות בכנות. כנות מלאה, ולא חסרה בפרטים.

ניכר כי כאדם אשר שופט במספר תחרויות יין ברחבי העולם – טרם פגשתי ברחבי העולם (מלבד ישראל) שופטי יין אשר מעשנים. חשוב לציין, כי ניתן לעשות טעויות קריטיות ביותר בעת הערכת יין, כתוצאה מחיך פשוט אשר שרוף כולו מסיגריות. אם אתם רוצים לקבל הערכה אמיתית על היין שאתם שותים, היו כנים עם עצמכם וממי אתם מקבלים מידע לגבי היין.
אם אתם מריחים ריח של טבק שרוף על מלצר היין או על האדם שמוכר לכם את היין (בחנות או בעיתון) – אתם יכול לפנות אליו ולהתמודד במהות הנושא.
זוהי זכותו המלאה והאישית של כל אדם לעשן. ישנם גם שפים מצוינים ברחבי העולם אשר מעשנים, אך בראיונות איתם הם תמיד אומרים: "אם אני נוסע לפסטיבל אוכל או תחרות – אני דואג לא לעשן מספר ימים לפני, כדי לאזן את החיך במידה האפשרית". שופטי יין טועמים כמעט מדי יום יין (כולל אוצרי יין והמוכרים בחנויות היין השונות). בשבילנו, הפסטיבל הוא יום-יומי, וכדי לתת לחיך להתאזן, צריך להפסיק לעשן כמה ימים לפני טעימה – כלומר, כל יום.

אם אתם, כצרכנים, מוציאים כסף רב על תחביב כמו יין, ואתם מעריכים ואוהבים תחום זה, ואף חשוב לכם לקבל הערכה נכונה לגבי טעמי היין – עמדו על זכותכם ועל זכות ארנקכם, ממי אתם שואבים מידע.

 

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות