כוכבים בברקן 2008

31/10/2008
כתב וצילם: ישראל פרקר
בבית איש הענבים שביפו נערכה חגיגה קטנה לחובבי יינות ישראל. יקבי ברקן הציגו מגוון יינות רזרב אדומים. פגשנו שם את הייננית עירית בוקסר-שנק.
המשך »

 PR: wait…  I: wait…  L: wait…  LD: wait…  I: wait… wait…  C: wait…  SD: wait…

 כתב וצילם: ישראל פרקר

בבית איש הענבים שביפו נערכה חגיגה קטנה לחובבי יינות ישראל. ושאני אומר חגיגה אני מתכוון לאירוע בו יכולים אוהבי היין לטעום מגוון יינות מעניינים תחת קורת גג אחד וביום אחד. יקבי ברקן חנכו במקום, שהיה "בית פתוח", יינות רזרב אדומים: שירז 2006 , פינוטאז' 2006 , מרלו 2006 וקברנה 2005.

כדי לתת נקודת ייחוס לגבי עמידות היינות לאורך זמן, הוצגו לטעימה גם רזרבים משנים קודמות, כך שניתן היה לראות את התקדמות היין במשך השנים. היו שם גם יינות שהגיעו ישר מחבית . נוסף ליינות הרזרב ה"חדשים" ניתן היה לטעום את היינות הבאים:
אמרלד ריזלינג 2007 , סוביניון בלאן 2007 , שרדונה 2007 , שרדונה נגב 2006 , מרלו 2005 , מרלו 2001 , קברנה סוביניון 2003 , קברנה סוביניון 2000 , שיראז 2005 , פינוטאז' 2005 וטמפרניו 2005 .

לי ניתנה ההזדמנות, נוסף לטעימה השוואתית המעניינת של היינות, להיפגש עם אב ובתו: עם שמואל בוקסר, מנכ"ל משותף של יקבי ברקן ועם עירית בוקסר-שנק, ייננית ביקב.
יכולתי שוב לעשות את מה שאני כל כך אוהב, לשמוע את דבריהם ולהבין מחשבותיהם של שניים שמלאכת היין הוא עיסוקם היומיומי, העיקרי.
בכתבה זו אביא ממחשבותיה של עירית ובכתבת ההמשך תוכלו לקרוא על מה שחושב שמואל בוקסר על היקב בו הוא שותף ועל יינותיו.

מה הכי מרשים אותך ביינות הרזרב שלכם? פתחתי את הראיון עם עירית בוקסר –שנק, שהתגלתה כמאוד נינוחה ובטוחה בדבריה. אחזתי בידי כוס ובה יין מרלו 2001 בו פתחתי את הטעימה.
עירית: "הדבר הכי מרשים לדעתי הוא שהקברנה רזרב 2000 הוא עדיין יין רענן ונעים לשתייה, ומשך החיים שלו לא יהיה קצר. הרבה הספידו את היינות הישראלים בתקופה ההיא. היום האנשים כבר הרבה יותר מקצוענים בעסק ויודעים לטפל בכרם ובענבים אבל על יינות משנות התשעים ותחילת שנות 2000 אמרו שהם לא יחזיקו מעמד. פה יש לנו דוגמא יפה של הקברנה מסדרת רזרב שנשאר רענן וטעים.

מה שמעת מהטועמים שבמקום על היינות שלכם? המשכתי לחקור ולהבין מה עובר בראשה של הייננית הצעירה.
עירית: "הפרגון הוא מדהים. נורא כיף לי כאן. אני מסתובבת ממש כמו טווס. האנשים מבינים שהמחיר הוא הוגן יחסית לאיכות היין שהם מקבלים (מחיר בקבוק רזרב כ60 ש"ח). מעניין לראות שהאנשים מאוד מתעניינים אפילו בכרמים ובטיפולים שניתנים להם. השאלות ששואלים כאן הם אמיתיות ומקצועיות ומורגש שהתפתחות הצרכנים היא מדהימה וכיפית. אני נהנית להסתובב כאן ולענות על השאלות האלה."

אומרים שיש התקדמות גדולה ביקבים הגדולים בשנים האחרונות. מה באמת קורה כאן?
"ביקבים קטנים המשאבים ותשומת הלב מופנים למספר קטן של יינות ולכן בעבר שיבחו יותר את יינות יקבי הבוטיק מאשר את יינות היקבים הגדולים. כיום, ביקבים הגדולים היתרונות הם של גב כלכלי מוצק, של הטכנולוגיה המפותחת שבהם ושל העובדה שיש להם הרבה כרמים ואפשרות לדעת ולהתנסות בכל טרואר – זה יתרון גדול מאוד על פני יקבים קטנים. אנחנו ביקב גדול עם שלושה ייננים שכל אחד דואג ליינות שלו. יש לנו את הטכנולוגיה לעשות הכל וגם את הגב הכלכלי שמאוד חשוב כשרוצים להכין יינות טובים.
הייננים עובדים 17 שעות ביום בזמן הבציר. מגיעים לפני 7 בבוקר ליקב. ומתחילים לקבל את הענבים המגיעים מכרמים המפוזרים ברחבי המדינה. אנחנו גם מסיירים בכרמים כדי לראות את מצב הענבים ולתת את ההחלטה המדויקת והחשובה מתי לבצור. כל אלה גורמים שהיינות יצאו בסופו של דבר טובים יותר."

מה הופך יין להיות יין רזרב? התעניינתי ב"בית הפתוח" של יינות הרזרב.
"אנחנו מכירים היטב את הכרמים ויודעים מה מגיע מכל כרם ולאיזה סדרת יין מתאימים הענבים. לסדרת הרזרב יש כרמים מיוחדים, בעיקר בגליל וברמת הגולן, שנותנים את היין המתאים לרמת הרזרב. הענבים נבצרים בלילה וביקב מוכנים לקלוט את ענבים ה"גבוהים" בצורה קפדנית. דואגים שלא יהיו מים במערכת ושכל הציוד יהיה נקי במיוחד. ההשריות יותר ארוכות כדי לעשות מקסימום מיצוי ומהתסיסה היינות מגיעים לחביות.
קיימת דרך נוספת לעשות יינות רזרב. קורה שכרם שבדרך כלל נותן יבול פחות טוב, מניב יבול מוצלח בשנה מסוימת. כך קרה עם הטמפרניו 2005 מכרם בחולדה. בדרך כלל מחולדה לא מצפים ליינות רזרב כי זהו יותר כרם של יינות קלאסיק. יש לנו שם חלקה אחת מבוגרת יותר של טמפרניו שבה הכורם עשה כל מיני ניסיונות ובמסגרת הניסיונות הגיעו לבסוף הענבים ליקב. ידענו שצריכים לשים לב ליין הנוצר מענבים אלה מפני שהחלקה עברה כל מיני טיפולים מעניינים ובאמת קיבלנו יין מאוד מעניין ומאוד טוב. החלטנו לשמור ולעבד את היין בנפרד עבור ייצור רזרב מהסדרה הגבוהה."

איך אתם מצליחים לשמור על מחיר נמוך של כ 60 ₪ ליינות סדרת רזרב? התעניינתי בהמשך.
המחיר לא גבוה כי קודם כל מייצרים כמויות גדולות של יין וכן יש לנו סדרות יותר נמוכות המיוצרות בכמויות גדולות ואלה הן הנותנות את החמאה מבחינה עיסקית…
ביקבי ברקן קיימת גם יעילות מאוד גבוהה כך שמראש עלויות הייצור שלנו יותר נמוכות. גם כי אנחנו כורמים מאוד גדולים ויש לנו ענבים שלנו, גם בגלל הטכנולוגיה וגם בגלל הקרבה של הרבה כרמים ליקב והוצאות השינוע נמוכות יחסית. הכל יחד מאפשר לתמחר את היינות כזולים"

ומשהו מעניין משנת 2008 יש לך לספר? הסתקרנתי.
"השנה הייתה מאוד מרגשת. הרבה דברים מאוד טובים קרו לנו בבציר. המון כרמים שאיבדו את החן שלהם בשנתיים שלוש האחרונות חזרו פתאום לגדולה עם עליה משמעותית באיכות הפרי. יש הרבה התבטאות של טרואר. הקברנה עם הרבה יותר טעם של פרי שחור והרבה עוצמות וייחוד והוא מאוד אלגנטי. לא היו לנו כמעט בעיות של PH, דבר שבארץ זו בעיה קשה בגלל שהקרקעות כאן מרובות האשלגן מקבלים בדרך כלל יין עם PH גבוה וחומציות נמוכה. השנה רמות החומצה היו מאוד יפות. הפינוטאז' והשיראז ממש כיכבו. אך ההפתעה הכי גדולה היא המרלו. אני חושבת ש 2008 זאת שנת המרלו שלנו. הוא יהיה יותר מעניין ומורכב משנים קודמות. לא בהכרח חזק או שרירי אבל מורכב עם יותר רבדים."

אני, ולא רק אני אהבתי במיוחד את יין הפינוטאז' 2006. מה יש בו בעצם?
"זו פעם ראשונה שממש מרגישים בו רמזים לפינו נואר, אחד מאבות הפינוטאז', עם הריבתיות והחמיצות האופייניים. עד היום לא הרגשנו זאת ביין מזן זה. אבל למרות זאת אף אחד לא יוריד עדיין מכיסאו הרם את המלך, הקברנה. זה כיף לראות כך את הפינוטאז' שלנו."

איזה ביטחון, עירית בוקסר-שנק. שיהיה בהצלחה.

סיימתי את השיחה עם עירית בלגימה השוואתית של מרלו 2005. אני חייב לציין את ההתקדמות הגדולה ביין ה"צעיר". היין הרבה יותר מאוזן ואלגנטי מיין בציר 2001 והחומציות אינה בולטת מדי כפי שחשתי ביין 2001 שעדיין חיי אך קצת קיצוני מדי בטעמיו, לדעתי. אולי זה עניין של גיל…

לחיים, לחיי יינות ישראל !!!

 

 

 

   

 

     

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.