ביקור ביקב הרי גליל

21/09/2019
בקיבוץ יראון, שבגליל המשך »

ישראל פרקר
יש ייננים שכנראה היין זורם בעורקיהם, דבר שמסייע להם לאהוב מאוד את עבודתם בכרמים וביקבים. אפשר לחוש בזה מהר, כשנפגשים עמם.
אחד מהם הוא מיכה ועדיה היינן  הראשי של יקב הרי גליל, איתו נפגשנו ביקב, קבוצת חובבי יין, ביוזמתו של אמנון פלד.
מיכה גם מחלק בשנים האחרונות חלק גדול מאהבתו לשמירה על היקב והכרמים כברי קיימא והוא משקיע בנושא חלק גדול מיומו. אין ריסוס עשביה, הפחתה בריסוס הכרמים נגד מזיקים, ריסוס במי אוזון, קוטלי פטריות, הקטנת אריזות, שימוש בשאריות קפה (נספרסו) ,כחלק מקופוסט , בדישון הכרמים ועוד ועוד. הכל מבטא אהבה גדולה לסביבה ולשיפורה.
מיכה סיפר גם שמאז שהגיע ליקב , לפני למעלה מ10 שנים, הוא דאג להחלפת  זנים בלמעלה מ60% של כרמי היקב בגלל וירוסים ואי התאמת זנים.
התקבלנו במרכז המבקרים, היפה והגדול, של היקב בצורה יפה ומכובדת, בנגיסת גבינות טעימות ובהרבה לגימות משפע יינות היקב, חלקם קרים וחלקם הוגשו בטמפרטורת החדר , כמקובל.
בצעידה על המסלול המיועד במעלה אולם הייצור, פגשנו במכלי הנירוסטה הענקיים ובחביות עץ אלון רבות, המלאות ביינות מתיישנים. מיכה הרחיב בדבריו על הכרמים, הייצור, הבר קיימא והיינות השונים.
למעלה מעשרים יינות, במספר סדרות, מייצרים ביקב. לא קל, כנראה, לבחור איזה ענבים מתאימים לאיזו סדרה:
יינות הדגל: יראון לבן, כרם המעיין, כרם הסלע, אביבים, מירון, יראון, כרם יפתח, כרם משגב עם.
הרי גליל: אביב לבן, אביב אדום, הרי גליל לבן, רוזה, סירה, הרי גליל אדום, קברנה סוביניון, מרלו.
גליל: גרנאש, גוורצטרמינר, סוביניון בלאן, ויונייה, אלה, אלון.
סגנון חופשי: בלאן דה נואר, גרנאש נואר.
התבלבלתי… איך הם לא?    http://www.galilmountain.co.il/he/wines/a/main/
טעמנו רק כ10 יינות, בהדרכתו המעמיקה, של מיכה, היינן הוותיק, וההבדלים בטעמים ובארומות היו גדולים מאוד, כמובן.
החך והאף שלי אהבו כמה מהם במיוחד. למשל:
גרנאש 2017  –  עם טעם דובדבני עדין וקליל בפה.
גליל אלה 2016 – סירה , ברברה, פטי וורדו. בלנד כהלכה ששאב מכל זן את יתרונותיו.
מירון 2016 – סירה ופטי וורדו, עם צבע הבורדו הכהה. כבר מזמן התאבתי בזן הסירה, וכנראה שצדקתי.
יראון 2016 –  קברנה סוביניון, מרלו, פטי וורדו וקברנה פרנק. שילוב מעניין.  עדין קצת טאני מדי, אך ניראה שיתיישן נהדר במשך מספר השנים הבאות.
כרם משגב 2016 – אהבתי את טעם גרגרי הענבים החזק שחשתי בפה.
ישר מהחבית מזג לנו מיכה יין פטי וורדו שהיה בעל טעם טרי, רענן וכפי.
ועוד… הראש כבר מתחיל להסתחרר.
תודה למיכה על האירוח המושקע, המסור והמקיף. הטעמים  הרבים עדיין נשארו בפה. לחיים !!!

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *