שמשון ודלילה של יקב מוני

09/12/2012
כתב וצילם: אבי הלוי
יקב מוני ממשיך במסעו לכיבוש מקום של כבוד במגרש האיכות של יינות ישראל
המשך »


 כתב וצילם: אבי הלוי
 

יקב מוני ממשיך במסעו לכיבוש מקום של כבוד במגרש האיכות של יינות ישראל בהובלתו של היינן סם סורוקה. אחרי שהוציא כמה סדרות של יינות איכותיים שחלקם זכו לציונים גבוהים בתחרויות ותערוכות יין, יוצא כעת היקב עם צמד יינות דגל שזכו לשמות 'שמשון' ו-'דלילה'. שמות היינות, אגב, מאוד רלוונטיים לאזור שבו נמצא היקב שכן על פי המקרא אביו של שמשון, מנוח, היה בן העיר צרעה ודלילה הייתה אישה פלישתית מנחל שורק. את השמות המוכרים כל כך, הן לאוזן הישראלית והן ללקוחות פוטנציאליים בחו"ל, הגה איש השיווק של היקב, מוטי שקד. כל הכבוד.
על יקב מוני ועל היינן סם סורוקה תוכלו לקרוא בכתבה קודמת על היקב. נזכיר רק שיקב מוני מייצר כיום כמאה אלף בקבוקים בשנה והוא באופן די פרדוקסאלי יקב כשר בבעלות של ערבים נוצרים וממוקם מתחת למנזר… מנזר דיר ראפאת שבאזור נחל שורק. נפגשנו עם סם סורוקה ומוטי שקד להיכרות עם היינות החדשים במסעדה בתל אביב. בטרם טעמנו את היינות אמר סם סורוקה: "שני היינות הם מחווה של כבוד לשתי ההשפעות הקיימות בעולם היין: העולם החדש והעולם הישן". סורוקה המשיך והסביר שהעולם החדש בא לידי ביטוי ב-'שמשון' שבנוי בעיקר מקברנה סוביניון ושיראז ואילו את השפעת סגנון העולם הישן ניתן למצוא  ב-'דלילה' שהוא בלנד בורדו הבנוי מקברנה סוביניון, פטי וורדו ומרלו.
סורוקה סיפר שכאשר התחיל לעבוד ביקב מוני יעצו לו כמה מחבריו הייננים לעשות, במקביל ליינות ה'רגילים' של היקב, גם כמות קטנה של יין איכותי במיוחד. "יין יוצא מן הכלל", כלשונו. לשם כך זיהה והפריד חביות 'מצטיינות' מכמה זנים והרכיב את 'שמשון' ודלילה'. שני היינות נעשו מענבים ממיטב כרמי היקב, הוכנו בתהליך יצור מוקפד והתיישנו 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. 'שמשון' ודלילה' יֵצאו רק בשנים טובות במיוחד והראשונים שבהם הם 'שמשון' ו-'דלילה' מבציר 2009. כפי שנראה בהמשך, ההתרשמות הכללית היא שה- 'דלילה' הוא היין העדין והאלגנטי מבין השניים ואילו ה- 'שמשון' נוטה להיות מעט 'קשוח' יותר.
מוני, 'שמשון' רזרב 2009. בלנד של 45% קברנה סוביניון, 45% שיראז ו-10% פטיט סירה. צבע היין אדום כהה מאוד, כמעט שחור. באף ריחות פרי שחור עשיר ובשל. החיך משלב את האלגנטיות והמורכבות של הקברנה עם התיבלון העשיר המתקבל מהשיראז כאשר את מרבית הצבע והטאנינים, כך אני משער, תורם לבלנד הפטיט סירה. היין טעים מאוד ולמרות שעברו כבר שלוש שנים מהבציר הוא מרגיש צעיר לגילו. האלכוהול נמוך, במושגים ישראליים כמובן, רק 13.5% אבל הגוף מלא ועשיר. מתאים לצריכה כבר כעת אבל מומלץ לתת ליין "לנוח" עוד שנה-שנתיים. מתאים לבשרים עסיסיים, במיוחד 'על האש'. מחיר: 149 ש'.
מוני, 'דלילה' רזרב 2009. בלנד של  50% קברנה סוביניון, 30% פטיט ורדו ו-20% מרלו. הצבע מעט יותר "רך" ביחס לקברנה-שיראז-פטיט סירה אבל זהו עדיין צבע אדום כהה למדי. באף התחושה היא של פרי יותר צעיר, פחות בשל אבל מאוד שופע. במגע הראשון עם החיך היין לא פחות קשוח מקודמו אבל תחושה זו מתעדנת בלגימה שנייה ושלישית. הטעמים נעימים והמורכבות והאלגנטיות של הקברנה משתלבים יפה עם הפירותיות העשירה של הפטי וורדו כאשר המרלו מרסן את שניהם. יין טעים שמתאים למאכלים לא מתובלים מדי כדי שלא ילך לאיבוד מול האוכל. מחיר: 149 ש'.
סיכום 'שמשון' ו-'דלילה' פונים לקהל שיודע להעריך יינות איכותיים ולשלם עבורם. שני היינות שווים רכישה למטרת יישון ולדעתי הם יגיעו לשיאם באמצע העשור הנוכחי. יופי של יינות במחיר הוגן לרמתם.
שבחה של אכסניה הטעימה התקיימה במסעדת 'התרנגול הכחול' בתל אביב. המסעדה היא אחת משלושת המסעדות של השף שאול בן אדרת, בנוסף לקימל ת"א וקימל בגלבוע. המסעדה ממוקמת בקניון G בצפון תל אביב, בין המגדלים ההולכים ונבנים באזור, בחלק העליון של הקניון והיא מעוצבת מאוד יפה. הטעימה שלנו נערכה בחדר הפרטי והמסדרון המוביל לחדר זה נראה בעצמו כמרתף יין מואר חלקית, מאוד יפה. האוכל טעים, לא מתוחכם מדי וחלק מן המנות מוכרות מהמסעדות האחרות של שאול בן אדרת. מישהו רק צריך היה להזהיר את השף שבטעימת יין לא מגישים מנות חריפות…  

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *