מרום הגולן

19/03/2012
כתב וצילם: רונן פרלמוטר
השקת רום 2008 ויין הקינוח T בריבוע 2008 של יקבי רמת הגולן
המשך »


 כתב וצילם: רונן פרלמוטר

כל השקה של יין חדש מיקבי רמת הגולן מסקרנת. במיוחד כשהיין המדובר הוא רום – יין העל של היקב שמותקן בשיתוף פעולה עם ייננית העל (יש דבר כזה?) האמריקנית זלמה לונג . ובמיוחד כשיחד איתו מושק יין חדש לגמרי בסגנון פורט, בפעם הראשונה בתולדות היקב. על ההזמנה שהגיעה אלי בדוא"ל היה כתוב כי האירוע כשר (בונוס לא טריוויאלי בכלל עבורי!) והתקציבאית האחראית עוד הוסיפה והבהירה בכתב מקלדתה כי ההזמנה אישית. צירוף כל הנ"ל לא הותיר בידי ברירה – "אני אתייצב" הודעתי במייל חוזר. למרות שנסיבות בריאותיות-משפחתיות כמעט מנעו ממני להגיע ברגע האחרון – הצלחתי לעמוד במילה שנתתי ואפילו בזמנים שצויינו. ת'אמת? הייתי בטוח שמדובר בהשקה לעיתונאים שתסתכם בשעה, מקסימום שעה וחצי, אבל כשנכנסתי למקום ("הבית על הים" – לחוף ימה של יפו), הסתבר לי שזהו אירוע לקוחות גדול שעורך היקב ללקוחותיו העסקיים ולחברי מועדון הלקוחות שלו, ולעיתונאים המועטים שהוזמנו הוקצה שולחן אחד בלבד, יחד עם אנשי היקב – 'אפשר יהיה להחליף דעות עם היינן', חשבתי לעצמי. בסוף ישבתי לצד ענת המנכ"לית. אפילו יותר טוב! בקבלת הפנים (קוקטייל בלע"ז) הסתובבו שלל מלצרים ומלצריות עם מיני מתאבנים בעלי שמות מפוצצים (קרוסטיני עם עטיפת קרפצ'יו, עגבניות מיובשות, עלי רוקט וטאפנד – למשל, וזה רק אחד מהם) אבל בעיקר עם הגמלא ברוט הקריספי והכיפי של היקב. ברקע ניגן הרכב ג'אז נעים שנתן לאירוע אוירה שיקית. אחלה פתיחה. ענת לוי, מנכ"לית היקב, עלתה לפתוח את הערב עם מצגת שהציגה את האחריות הירוקה של היקב. מסתבר שהיקב לוקח ברצינות את נושא איכות הסביבה והוא משתדל להשתלב בטרנד הירוק הזה ששוטף את העולם ואת הארץ – דישון בחומרים ידידותיים, השקיה במי מאגרים מקומיים, שימוש חוזר בגפת ועוד ועוד. נחמד אבל לא בשביל זה באנו. מה עם הרום??   היין הראשון  שנמזג לכוסות היה הסוביניון בלאן ירדן 2011, שגם לו הייתה זו ההשקה. איזה יין מקסים. יש לו צבע בהיר את זהוב, ארומות מרשימות של פירות טרופיים כמו גויאבה, אננס וליצ'י. בחיך הוא חומצי אך לא מדי והסיומת שלו בינונית באורכה. הוא כל כך שונה מאחיו שבסדרת גמלא (ההוא מגמלא הרבה יותר מינרלי, חד וחומצי), וכל כך קל וכיף להתחבר אליו. חנפן שכזה… תרשו לי לוותר על תיאור המנות שהוגשו לצד היין (כן. היין היה העיקר והמנות היו לצידו – לפחות לטעמי. לא שהן היו רעות, להיפך – הן היו מעולות, אבל אנחנו באנו בשביל היין. הרום. זוכרים?), רק אומר שהן הוגשו בשפע והיו טובות ומרשימות כאחד. והנה הגענו אל חתן השמחה, כוכב הערב – רום 2008. המקרופון עובר אל ויקטור שונפלד שמסביר על היין, על תהליך הגידול והפיתוח שלו יחד עם זלמה המפורסמת ולא שוכח להודות לכל צוות הייננים שעובדים איתו כל השנה – טלי סנדובסקי, מייקל עברי, דורית שגב והרכש החדש – שירי רוזנטל. מחווה יפה וראויה. הוא מסביר כי אמנם היה רום גם בבציר 2006 ו-2007, אבל מהשנים הבאות, 2009 ו-2010 לא מתוכנן יין כזה. אולי 2011, אך קשה עדיין להעריך. ההערכה שלי (שלא מאוד קשה להגיע אליה…), שלמרות שהכמות המיוצרת מהיין גדלה לעומת הבצירים הקודמים (4000 בקבוקים לעומת 2500) – המחיר של הבקבוק הזה הולך לקפוץ תוך תקופה קצרה מאוד והוא ייסחר בין האספנים שיצליחו לשים עליו יד (ובעלי החנויות שיעשו עליו קופה…) תמורת מאות רבות של שקלים, אם לא למעלה מזה.   רום 2008 – הפעם הותקן היין ביחסים שונים בין הזנים השונים לעומת השנים שעברו: קברנה סוביניון (26%), שיראז (41%) ומרלו (33%). לדברי ויקטור הקברנה נותן ליין טעמי פרי שחור, השיראז – אדמתיות, בשר ועשן והמרלו – פרי אדום, ירקרקות ותיבול. היינן הראשי של היקב מדבר על יין אלגנטי – אבל אני לא מוצא בו כל אלגנטיות שכזו. להיפך – זה יין בומבסטי, מוחצן ומפוצץ בטעמים. צבעו כמעט שחור, הארומות שלו מדיפות דובדבן שחור בשל, שוקולד מריר, עשן, בשר חרוך ומעט אדמתיות. הוא כל כך עשיר על הלשון ורק מנות עשירות במיוחד תוכלנה להתמודד איתו בכבוד. האלכוהול שלו גבוה (15%), כך גם הטאנינים והוא עתיד להתיישן עוד שנים ארוכות ולהשתבח, כמיטב המסורת הרמת-גולנית. אני לא מתנגד בכלל לסגנון כזה, בכלל לא. זה חתיכת יין, היין הזה, כזה שלא נתקלים בו בכל יום – אבל אלגנטיות?! מאן דכר שמיה… בכל מקרה – זהו יין מרשים מאוד, שאותם אלו שהפרוטה בכיסם ישמחו לצרפו לאוסף שלהם (מחיר בעת השקה – 380 ₪).   גם היין הבא, שמקנח את הערב, היה מיוחד בדרכו: T בריבוע 2008 – פעם ראשונה שמוציאים ביקב יין בסגנון פורט. אני לא יודע אם זה אומר שהיקב נכנע לרחשי לב הלקוחות או שהוא תכנן את המהלך כמה שנים מראש – בין כך ובין כך אנחנו מרויחים. החברים ברמה לקחו את ה-'פורט' הישראלי צעד אחד קדימה והשתמשו בשני זנים פורטוגזיים אותנטיים לייצור היין (טוריגה נסיונל וטינטה קאו, אותם זנים ששימשו, כמה לא מפתיע, לייצור היין T2). אם כבר פורט – אז עד הסוף! היין התבגר בחביות האלון למעלה משנתיים (26 חודשים) אך הוא נשאר עדין ואלגנטי וגם המתיקות שלו מתונה ביחס ליינות בסגנון דומה. יש לו ארומות מובהקות של מי ורדים וליקר דובדבנים, מעט חריפות אבל בחיך הוא ג'נטלמן אמיתי. 18% אלכוהול שלא מאוד מורגשים הפעם. מי שמצפה למצוא יין אלכוהולי "שנותן בראש" יתאכזב, אך לעומת זאת מי שיודע ליהנות מאלגנטיות – יהנה ממנו מאוד. שדכו אותו לגבינת גורגונזולה, פירות מיובשים או אפילו עם קינוחי שוקולד עשירים, וכמובן – סיגאר טוב בצד. (מחיר מומלץ – 190 ₪).      

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *