05/09/2012
מאת: רונן פרלמוטר
צילום: ישראל פרקר
מבחינתי, השקת יין חדש, כל השקה, היא חגיגה. יש מהן חגיגות קטנות, יש גדולות יותר – אבל תמיד זה חגיגה. כאשר נושא ההשקה הוא סדרת פרימיום של יקב – אז החגיגה גדולה, ואם היין מוצלח (רמז – לא תמיד זה כך, גם כאשר המחיר גבוה) אז החגיגה אפילו מוצדקת.
חגיגה מהסוג המוצדק הייתה בהשקה האחרונה של יקבי בנימינה, שחשפו את הבציר החדש מסדרת 'חושן', הסדרה הגבוהה של היקב. נכון, הכמויות המיוצרות זעומות (במיוחד מקבל הדבר תוקף כאשר מדובר באחד מהיקבים הגדולים במדינה), אבל אין ספק שזוהי הצהרת כוונות והפגנת יכולת של היקב. שני יינות לבנים מבציר 2010 וארבעה אדומים מבציר 2009. טעימת היין החלה מיד עם התכנסות המוזמנים, ללא שיהוי מיותר (וטוב שכך) כאשר בין היין הראשון לשני קיבל את הבמה אושיק אפרים, המשמש כמנכ"ל תשלובת ויטה-פרי גליל. אתם שואלים מה הקשר? אז ככה, בעלי היקב ובעלי התשלובת הם אותם אנשים (קבוצת זכי שלום, מבעלי רשת חצי-חינם). זה הקשר. אפרים הסביר כי לאחרונה, כחלק מתהליך התייעלות של הקבוצה, אוחד מערך ההפצה של יקבי בנימינה אל זה של ויטה-פרי גליל אך השיווק ואף המכירות נשארו נפרדים. "היקב הוא חברה עצמאית ואנחנו לא מתערבים בנעשה שם מבחינה מקצועית. מה שבסך הכל עשינו הוא שהפכנו לגלגלים שלהם. הם יודעים לייצר יין, ולנו יש 42 משאיות, גדולות וקטנות שיודעות להיגע לכל מקום בארץ. בכך אנו מקווים להביא התייעלות נוספת לארגון". אף מילה על תירס. בנוסף, מונה מנהל ליקב, שחר אהרונסון, שהיה עד לאחרונה סמנכ"ל הכספים של ויטה-פרי גליל, ובכך התפנה ששון בן אהרון, היינן הראשי, לנושאים המקצועיים של גידול וייצור היין, יחד עם שותפו אסף פז.
צילם וערך ישראל פרקר
ונעבור למשקה שלכבודו התכנסנו – יינות "החושן": ישפה 2010 – ממסך לבן ואלגנטי העשוי מענבי שרדונה (50%), סוביניון בלאן (30%) ו-ויוניה (20%). השרדונה תסס כבר מההתחלה בחביות עץ, האחרים בנירוסטה. התבגרות נפרדת בת ששה חודשים בחביות ולאחר בלנד עוד שנה בבקבוק. צבע זהוב יפה, בתחילה האף החמאתי קצת חלש, אך הוא מתפתח יפה בהמשך ומפגיש רעננות סוביניונית. בחיך היין טרי ומצליח לשלב פירותיות הדרית חמצמצה עם אלגנטיות עגלגלה. היין נגיש מאוד ויתאים לשתיה כבר כעת (מחיר מומלץ – 104 ₪).
שוהם 2010 – שרדונה זני משני כרמים, האחד מהרי יהודה והשני מהר מירון הגלילי. באמצע התסיסה, לאחר שלשה ימים במיכלי נירוסטה, הועבר במיץ לחביות אלון צרפתי בנפח 300 ליטר. בהמשך תסיסה שניה (מאלולקטית) ו-10 חודשים נוספים (בבצירים קודמים היה אפילו 16 חודש!) בחבית אולם למרבה ההפתעה הם אינם מודגשים כל כך והיין נשער חיוני ופירותי. הארומות דומיננטיות ומשלבות עץ וחמאה. בחיך הוא רך ומלטף, טעמי אגוזים ורמזים לפרי רענן. סיום ארוך. למרות שזה לא בדיוק הסגנון שלי (אני מעדיף פחות עץ) – היין עשוי היטב ובהחלט ראוי מאוד (מחיר מומלץ – 104 ₪). ספיר 2009 – בעיני היין הזה מפגין את קפיצת האיכות הגבוהה ביותר מבין היינות שהוצגו. הוא הפך למעניין יותר, מורכב יותר ובוגר יותר. יש בו קברנה סוביניון ומרלו (40% כ"א) ועוד חמישית שיראז. לאחר תום התסיסה (12.5% אלכוהול בלבד) נשאר המיץ על קליפות ענביו כשבועיים נוספים למצוי טעמים וצבע, והתבגר בחביות כ-16 חודשים. יש לו אף מעושן, הרבה פרי שחור וקקאו ומעט פלפל ואקליפטוס. בחיך הוא נפתח יפה, הטאנינים שלו שרירים אך לא אגרסיביים והאפטר טייסט מתמשך. יופי של יין! (מחיר מומלץ – 139 ₪). אודם 2009 – וידוי אישי – יש לי חולשה ליינות סירה זניים. במיוחד זכור לי ה-'אודם' מהבצירים הקודמים כאחד מהטובים בשוק ובסדרה. הפעם הוא היה דווקא הפחות מרשים בסדרה. זה לא שהוא רע חס וחלילה – אלא שהוא פחות מקודמיו. פחות אף, פחות מורכב – פחות. לענבי הסירה הגליליים הוספו 5% ויוניה לבן ויחד הם עברו את כל תהליך הייצור – בסגנון עמק הרון. אף בינוני בעוצמתו של בשר חרוך, שזיף ומעט מוקה. גוף בינוני עם תיבול מפולפל ופרחוני וטאנינים מודגשים. סיומת ארוכה. לי הוא הרגיש קצת אנמי, אולי בגלל הציפיות הגבוהות. יין טוב אבל כאמור פחות מקודמיו (מחיר מומלץ – 139 ש"ח). תרשיש 2009 – קברנה נקי ועוצמתי משני כרמים ברמת הגולן (תל פארס וקדמת צבי) שמהנה מאוד כעת אך נדמה כי עתידו לפניו. התבגר 16 שנה וחצי ועוד חודש בחביות ובהמשך שנה בבקבוק. צבע מרשים וכהה, נוטה לשחור, אף מקסים של קאסיס ודובדבן כהה, אספרסו ועשבי תיבול ים תיכוניים עם מעט אדמתיות טובה. במפגש עם הפה הוא ממש עוטף וממלא אותו בעושר (ובאושר…). תנו לו קצת זמן להתרכך. מרשים מאוד! (מחיר מומלץ 139 ₪). יהלום 2009 – לא סתם קיבל היין הזה את שם האבן הנחשקת ביותר (וגם את תג המחיר הגבוה בסדרה…). בלנד מרתק ומורכב שהותקן מארבעה זני ענבים שונים: קברנה סוביניון (60%, מחצית מרמה"ג ומחצית מכרם בן זמרה), מרלו (20%, כרם בן זמרה), סירה (10%, כרם בן זמרה) ופטי ורדו (10%, שפלת יהודה). כל יין זכה לטיפול אישי ונפרד לרבות התיישנות בת 20 חודש בחביות שרק בסופה עורבבו כולם יחד. יש לו צבע ארגמני עמוק וכהה, אף מרשים של פרי שחור (אוכמניות, שזיף ודובדבן), שוקולד בלגי, נגיעות ירוקות, רמז לאדמה טחובה וחריכה בשרנית. בפה הוא עשיר מאוד אך נשאר אלגנטי ובעל חומציות מאוזנת. גם אחרי שהוא נעלם בגרון הוא ממשיך את השפעתו הנעימה. יין מעולה! (מחיר מומלץ – 147 ₪). בסדרת החושן, שהושקה בבציר 2003 וזה לה הבציר השמיני, מפגינים אנשי בנימינה בגרות ואחידות איכותית. הייננים אסף וששון, מצליחים להביא לידי ביטוי הן את יכולות היקב, הן את מקצועיות הכורמים והן את טביעת אצבעותיהם האישית בכל אחד מיינות הסדרה. גם המחיר הלא זול אמנם של היין נשאר בגדר הסביר וההגיוני לרמת איכות כזו ואינו חריג לעומת מקבילים דומים (טוב, אולי הלבן בכל זאת קצת גבוה מדי…). נאחל ונקווה שסדרה זו תוסיף ותמשוך למעלה גם את יתר היינות בסדרות השונות של היקב, והמבנה ובעלי התפקידים החדשים ביקב ובקבוצה רק ימשיכו ויאפשרו ליקב לצמוח ולהתפתח.
