כרמי יוסף-צופים פני עתיד

22/09/2011
כתב וצילם: אבי הלוי
ביקב כרמי יוסף מתחילים עשור שני. בתכנית ניטור והדברת מזיקים בהכוונת לוויינים ועוד...
המשך »

 

ושוסיוב מסביר: "חקלאות מדייקת היא חקלאות שמסתכלת באופן פרטני על כל צמח וצמח, גם אם מדובר בצמח בודד הנמצא בתוך שדה גדול או בתוך מטע. באופן כזה מקבל כל צמח את הטיפול האופטימלי לפי האינפורמציה שמתקבלת באמצעות חיישנים. האינפורמציה יכולה להגיע מחיישנים על פני הקרקע או מחיישנים הנמצאים רחוק באמצעות תצלומים מהחלל או ממזל"טים וכלי טיס אחרים. כבר שנים שיודעים לנתח אינפורמציה המתקבלת מצילומי אינפרא וללמוד מכך על מצב הצמח. אנו יודעים לזהות צמחים שנפגעו ממחלה או לזהות אזורים שיש בהם מחסור במים או במינרלים מסוימים.

החקלאות המדייקת מאפשרת לתת טיפול מדויק בצמחים הפגועים. אני צופה שכל הפעילות של זיהוי והדברת מזיקים יעברו מביצוע אנושי, באמצעות סיירים, למערכות ממוחשבות אשר ינטרו את הגפנים ויאפשרו גילוי מהיר וטיפול בזמן אמיתי. מרסס שנוסע בשטח, ויש לו GPS, יכול לקבל הוראות מדויקות היכן בדיוק לשחרר את החומר הנדרש. כך גם לגבי דישון והשקיה. היום כבר מדברים על כך שבעתיד הבקרה על כמות המים תתבצע לא בראש ההשקיה, אלא בטפטפת עצמה. כלור, כל צמח יקבל את כמות המים המדויקת שהוא צריך. פרט לחיסכון במים תתאפשר בקרה יוצאת מן הכלל על הפיזיולוגיה של הגפן בעוד שכיום עושים זאת באמצעות מיצוע של נתונים."

תחום נוסף שעודד שוסיוב מעריך שייכנס בשנים הקרובות הוא חישה של ריח. לדעתו, כפי שיש בשדות התעופה מכשור שמזהה חפצים שבאו במגע עם חומרים מסוכנים, כך יהיה מיכשור שיזהה את הארומות המשתחררות מהגפן וניתן יהיה באופן כזה לקבוע את מועד הבציר באופן מיטבי.

את ההיסטוריה של יקב כרמי יוסף סקר מנכ"ל היקב, זוריק: "הרעיון להקמת היקב עלה במסיבת יום העצמאות שהתקיימה לפני למעלה מעשר שנים בישוב כרמי יוסף. ישבנו, עודד שוסיוב ואנכי, במסיבה ושתינו לנו יין ופתאום הבנו שגם אנחנו יכולים לייצר יין – יש לנו כרמים, יש לנו ידע ויש לנו את היכולת לעשות את זה. אף אחד מאיתנו לא חשב אז לאן זה יתגלגל. קנינו שני מיכלי תסיסה של 2000 ליטר וחודשיים אחר כך כבר היה לנו את היין הראשון, קברנה סוביניון 2001. ביקבקנו מן היין הזה 2,600 בקבוקים שיצאו לשוק ב-2003. מאז העסק גדל והתפתח. כאמור, אף אחד מאיתנו לא שיער לאן זה יגיע אבל במהלך השנים התפתחו אצלנו כמה עקרונות שמנחים אותנו עד היום.

העיקרון הראשון הוא שאנו עושים יין רק מענבים שאנחנו מגדלים בעצמנו. זוהי שותפות של שתי משפחות שיש להן יכולת גידול די גדולה, אנחנו מגדלים ביחד כ-400 דונם כרמים שמניבים כ- 500-600 טון ענבים שאת רובם אנו מוכרים ליקבים אחרים אבל תמיד יש לנו כמה שאנו צריכים ליקב שלנו. אנו במקור כולנו חקלאים ואנו מאמינים שבסופו של דבר 95% מהעסק זו חקלאות נכונה. ככה התפתח לו היקב בהתאם ליכולת ההנבה של הכרמים. שנה אחרי הקברנה, ב-2002 השקנו את המרלו הראשון שלנו, ב-2004 את השרדונה הראשון, ב- 2007 את השיראז והחל מבציר 2009 אנו משלבים את הקברנה פרנק בבלנד שלנו הנקרא קופאז'.

העיקרון השני הוא לא ללחוץ את המותג למספרים גבוהים מדי וללחצים בלתי אפשריים. בסך הכל הבעלים של היקב עובדים בעבודות אחרות, הארגון עובד בהוצאות קבועות נמוכות ואף פעם לא היינו בלחץ. מי שמכיר את השוק הישראלי יודע שלהוציא 200-300 אלף בקבוקים במחירי צרכן גבוהים זוהי שגיאה שבסופו של דבר פוגעת במותג. אנו העדפנו לזרום לאט לאט עם הביקושים. השנה נקלוט 70 טון ענבים שמהם נייצר 65 אלף בקבוקים. בסך הכל בעשר שנים לא הייתה כאן התפתחות לא דרמטית אבל אנו מעדיפים יציבות מותג ויציבות מחירים ולכן גם במשך השנים כמעט ולא העלינו מחירים.

העיקרון השלישי ולדעתי הכי חשוב הוא הצוות. יש כאן אנשים, משפחה ולא משפחה, שנאמנים מאוד למקום. צוות קטן ואיכותי שהיקב והמותג נמצאים בראש מעייניהם. ללא האנשים האלה לא היינות נמצאים היכן שאנו נמצאים כיום ואני מודה להם על כך."

מבט מזווית אחרת על הרקע להקמת היקב הציג פרופ' בן עמי ברבדו. הוא סיפר בהומור איך במשך כל השנים שלימד היו שאמרו לו "אתם יודעים ללמד כל כך טוב, נראה אתכם עושים יין". כאשר פרש פרופ' ברבדו בשנת 2000 הוא נתן את הסכמתו למהלך הקמת היקב והבסיס להקמה זו היה עבודת הדוקטורט של תלמידו דאז, עודד שוסיוב, בנושא הביו סינתזה של חומרי ארומה בפרי וביין.

מספר ברבדו: "את עודד שוסיוב תמיד הרגיזה העובדה שהיקבים הגדולים משלמים לאבא שלו מחירים יותר נמוכים על ענבי האזור הזה מאשר על ענבי הגליל והגולן… החלטנו ללמוד את המנגנון ולהבין מה באמת קורה כאן. מצאנו שחומרי הטעם והריח נוצרים בעלים של הגפנים ולאו דווקא בענבים בזמן ההבשלה. הממצא הכי בולט היה שסך כל חומרי הארומה שיש לנו בפרי הוא פי ארבע ממה שאנו יכולים לחוש והוא דומה מאוד בכל האזורים של הארץ. הבעיה היא שבאזורים חמים החומרים האלו מתנדפים ולכן צריך למצוא פתרונות להפוך אותם לנדיפים כדי שנוכל להריח אותם. פיתחנו שיטות להשיג זאת והעבודה שלנו אף זכתה בפרס בין לאומי."

בימים אלו משיק יקב כרמי יוסף את היינות האדומים מבציר 2009 ואת השרדונה מבציר 2010. במפגש ביקב טעמנו את היינות ולהלן רשמי הטעימה:

כרמי יוסף, 'ברבדו' שרדונה 2010 – שרדונה של 'אמצע הדרך' – גם מלולקטית וגם עץ אבל הכל במידה מרוסנת, תוצאה של שלושה חודשים בלבד של שהייה בחביות עץ. צבע שמפניה זהוב בהיר. באף ריחות נעימים המזכירים אגס ריחני ובשל עם רקע מעט לימוני. בפה מפגש נעים של טעמי פרי לבן מתקתק וחמיצות קלה. הגוף בינוני, חמאתי מעט, וברקע נדמה שמרגישים עישון קל, אולי תוצאה של שלושת החודשים שבהם חלק מן היין שהה בחביות עץ חדשות. בסך הכל זהו שרדונה כיפי, יבש וטעים העשוי בסגנון המקובל כיום שבו הפירותיות שולטת והעץ נמצא אי שם ברקע. טעמתי את היין הזה חצי שנה קודם לאירוע הנוכחי והזמן עשה לו רק טוב – היין התבגר מעט ונעשה יותר 'רציני'.

כרמי יוסף, 'ברבדו' מרלו 2009 – 100% מרלו מכרם המרלו שבאזור. היין הזה הזכיר לי במשהו את יינות הריוחה הספרדיים. הצבע נוטה להיות סגול-חום כהה. באף ריחות של פירות מיובשים שבושלו ונותנים את הריח המוכר של קומפוט הפירות היבשים של סבתא. בפה חמיצות נעימה ומתיקות קלילה. גוף בינוני עד מלא. הטאנינים רכים ומפתיעים לגילו של היין. הטעם השיורי ארוך ונעים. ברשימותי מצאתי שהמרלו מהבצירים הקודמים 2007 ו-2008 היו הרבה פחות מוכנים כשיצאו בזמנם לשוק. יופי של יין שיכול להתאים לכל סוגי המאכלים.

כרמי יוסף, 'ברבדו' קברנה סוביניון 2009 – 90% קברנה סוביניון ו-10% מרלו. ביקב כרמי יוסף מוסיפים מרלו לאו דווקא כדי לרכך את היין אלא יותר כדי להגביר את ההנאה מהארומות שביין. היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ, רובן (75%) צרפתיות. צבע אדום כהה וריחות של פרי שחור בשל עם רקע קל של פרי צעיר יותר מקדימים את הטעמים הנעימים שממלאים את החיך. פרט לפרי מרגישים גם רמזים לשוקולד מריר. גוף טוב ומלא וטאנינים טובים ומורגשים, אם כי אינם 'מציקים'.

כרמי יוסף, 'ברבדו' שיראז 2009 – זהו הבציר השלישי שהיקב מוציא את היין הזה. הענבים מגיעים כמובן מכרם מקומי. צבעו אדום-סגול-שחור. אף מאופק שמשתחרר בהמשך ואז מתחילים לצאת ריחות מתובלנים ונעימים. בפה המון טעמים עם רקע מתקתק, אבל היין בהחלט יבש. הטאנינים טובים ומורגשים היטב, אבל לא משתלטים. הגוף טוב והמירקם די סמיך. יופי של יין, מאוד טעים ומהנה.

כרמי יוסף, 'ברבדו' Coupage 2009 – תערובת של קברנה פרנק, שיראז וקברנה סוביניון ביחסים של 40%, 33% ו- 27% בהתאמה. זוהי השנה הראשונה שביקב כרמי יוסף נעשה שימוש בזן קברנה פרנק מכרם שניטע לפני כחמש וחצי שנים ובקיץ 2009 הניב לראשונה יבול מתאים להפקת יין. השיראז והקברנה סוביניון מגיעים מכרמים ותיקים יותר. ליין צבע אדום-סגול-שחור והוא נעים מאוד הן באף והן בחיך. הוא שופע ריחות פירותיים ותבליניים עם עשבוניות קלה ברקע. הפה מתקתק והטאנינים צעירים אך לא תוקפניים מדי. טעם שיורי נעים וממושך. בלנד טעים שמשלב יפה את תכונות שלושת הזנים המרכיבים אותו: הירקרקות של הקברנה פרנק, התבלינים שבשיראז והארומטיות שבמרלו.

על פי נתוני היקב ליינות האדומים יכולת יישון נעה בין 5 ל-8 שנים. באירוע טעמנו את היינות הותיקים ביותר של היקב, קברנה סוביניון 2001 ומרלו 2002. היינות בהחלט הפגינו יכולת התיישנות מרשימה אבל לא הייתי ממליץ לרכוש את יינות יקב כרמי יוסף לשם יישון מכיוון שעל פי התרשמותי היינות במיטבם שנה שנתיים אחרי יציאתם לשוק, מכיוון שתפישת העולם של היקב, שימור הארומות, באה לידי ביטוי באופן הטוב ביותר כאשר היינות צעירים יחסית.

              

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *