כתב וצילם: אבי הלוי
"סבא שלי קרא לענבים האלו קאריניאן, אבא של סבא שלי קרא להם קוריניאן וגם אני קורא להם קאריניאן", אומר שמואל בוקסר מנכ"ל יקבי ברקן, תוך שהוא מדגיש את ההגייה 
האשכנזית של המילה קריניאן במלעיל. הדברים נאמרו במיפגש עם כתבי יין לרגל השקה של יינות חדשים של יקבי ברקן, יקב אשר ממשיך להפתיע מדי כמה חודשים במוצר חדש. הוסיף בוקסר ואמר: "אנו משיקים היום בפעם הראשונה יין קריניאן מסדרת רזרב, הסדרה הגבוהה המרכזית של יקבי ברקן, סדרה שנמכרת בכמויות של מאות אלפי בקבוקים. לסדרה הזו אנו מוסיפים מפעם לפעם דברים מיוחדים – אם הם ישנם. לפני כשנתיים הוצאנו בסדרה הזו את הטמפרניו 2005 וכעת אנו מוציאים את הקריניאן 2007 ואני מקווה שיהיה לזה המשך", אמר בוקסר.
בהמשך המפגש התברר פשר ההערה של בוקסר לגבי תקוותו "שיהיה לזה המשך". מסתבר שבכרמי חולדה ישנה חלקת קריניאן ותיקה יחסית אשר ניטעה בשנת 1992, ומניבה בכל שנה יבול 'רגיל'. בבציר 2007 הסב הכורם של חולדה, סילביו פלדמן, את תשומת לב אנשי היקב לכך שהענבים הפעם שונים, או כפי שמתארים זאת אנשי היקב: "הענבים הדהימו את כל מי שחזה בהם: שחורים, מרוכזים עד כדי תחילת הצטמקות, מלאים עד להתפקע בטעמים". היבול, שבדרך כלל עשוי להגיע לשניים עד שלושה טון לדונם, הגיע הפעם לכדי 900 ק"ג לדונם. "הכורם סילביו פלדמן שיגע אותנו", סיפר אד זלצברג, היינן הראשי של יקבי ברקן, "הוא התקשר לכולם ואמר, אתם חייבים לראות איזה קריניאן יש לי השנה בשבילכם".
מספר היינן יותם שרון: "מרגע ששמנו לב לחלקה הזו נתנו לה תשומת לב מיוחדת. הענבים נבצרו בבשלות גבוהה, מה שלא היה קשה ביבול הנמוך, והם הגיעו ליקב מאוד בשלים – בערך 14.5-14.7 בומה (מעל 26 בריקס – א.ה.). התסיסה נעשתה באופן פשוט, מסורתי, במשך תקופה לא ארוכה, בערך שבועיים, על הקליפות במיכלים קלאסיים. היין הועבר לחביות, מרביתן חדשות, למשך עשרה חודשים בלבד כי לא רצינו לפגוע באופי ה'פראי' של היין". עוד ציין יותם שרון שהיין לא סונן, למרות שבסדרת רזרב כן נהוג ביקבי ברקן לסנן את היין, וזאת גם כן כדי לשמור על טעמי היין שעלולים להיחלש כתוצאה מסינון.
ואכן, מדובר ביין יוצא דופן מבחינת עושר הטעמים שבו. בדף היינן של היקב מתואר היין כ- "יין בעל גוון שחור-סגול עמוק, שצובע בשמחה את דפנות הכוס. האף שופע ניחוחות של פרי חם ומתובל, עם גוונים של שזיף בשל, פטל שחור, ציפורן, מרציפן וקפה אספרסו. תרומת החבית לסך הארומות שהיין מציג מודגשת, יש לשער שההתיישנות בבקבוק תביא לשילוב הרמוני אף יותר. בפה היין מציג גוף בינוני ,שופע פרי עשיר ורך; הפרי הבשל שעוטף באופן נפלא טאנינים מוצקים וגבריים, כך שמתקבלת תחושת פה חלקה ומשיית. הסיומת ארוכה ומהדהדת בטעמי פרי שחור מתוק, קפה וטבק". עד כאן תיאור היין על ידי היקב. להלן רשמי טעימה אישיים:
ברקן קריניאן רזרב 2007
מקור הענבים, כאמור, מכרם הקריניאן שבחולדה בתוספת מעט קברנה פרנק להעשרת היין. צבע סגול כהה כצבעה של חמיצת סלק, עם לב שחור במרכז. באף שפע של ריחות פרי בשל ומרוכז מדובדבן שחור ועד תות שדה בשל ומעוך. בפה טעמים מהנים של אותם דובדבנים ותות שדה הבאים לידי ביטוי במתיקות קלה ומאוזנת בחמיצות נעימה וקלה אף היא. היין 'מתיישב' יפה בחיך. הטעמים הנעימים נמשכים לכל האורך: במגע הראשון עם הפה, בגלגול היין בחיך ועד הבליעה וכמה שניות ארוכות אף לאחר מכן. הטאנינים רכים ונעימים והגוף די מלא. בסך הכל יין שהפה 'פוגש' אותו בשמחה והוא משאיר טעם שיורי ארוך ומהנה. יין נהדר במחיר מדף של 77 ש'.
באירוע טעמנו שני יינות נוספים, האחד מהם יצא לשוק לפני כשלושה חודשים והוא השרדונה רזרב 2008 והשני יין ותיק מבציר חדש – ברקן קברנה סוביניון סופרייר 2006. על השרדונה רזרב 2008 לא ארחיב את הדיבור למעט העובדה שהוא התפתח באופן מענין לטעמי מאז טעמתי אותו עת הושק ביחד עם השיראז סופרייר 2006. מעיון ברשימותיי מצאתי שהוא עדיין מבושם, קל, מינרלי וקיצי כשהיה אבל האיזון שבו השתפר באופן מפתיע. רמת המתיקות-חמיצות שבו מהנה מאוד ושום טעם אינו מאפיל על האחר. כיף היה ללגום את היין הזה באירוע שהתקיים ביום חם ומהביל של אוגוסט 2009. להלן כמה מילים על חתן ההשקה השני:
ברקן קברנה סוביניון סופרייר 2006
תקציר נתוני היקב: מקור הענבים – 90% קברנה סוביניון מכרמי דישון ועלמה ו- 10% מרלו מכרם דובב. בציר 2006 היה מועט יבול. עונת הגידול 2006 התבררה כטובה לזנים כמו מרלו ושיראז אך חסרה אחידות בזן המרכזי של יקבי ברקן, הקברנה סוביניון. בתנאי האקלים היו מספר אירועים חריגים: מצד אחד ברד כבד ומפתיע שניתך בסוף אפריל, לעת פריחה, ופגע בפרחים אך גם בשריגים ובבדים, ומצד שני, בחודש אוגוסט, רצף של עשרה ימי עומס חום גבוה בהרבה מן הרגיל, מה שגרם לעיכוב בתהליך ההבשלה. לכך יש להוסיף את מלחמת לבנון השנייה שמנעה גישה לכרמים במשך תקופה מסוימת.
ביקב ענבי כל חלקה הותססו בנפרד. בתחילה התירוש נשמר קריר יחסית, על מנת שהתסיסה תחל באופן מתון. לאחר מכן התאפשר לתסיסה להתחמם. במקביל נעשו פעולות לעידוד המיצוי. היינות מהחלקות השונות שהו על הזגים במשך כמה שבועות על מנת לאפשר מיצוי מלא של קשת הטעמים האצורים בענבים. לאחר הפרדה מהקליפות בוצעה תסיסה מלולקטית ולאחריה הוכנסו היינות ליישון בחביות. במהלך היישון בחביות נעשה מעקב על כל יין בנפרד ועם הזמן חביות מסוימות התבלטו כבעלות אופי מיוחד ומורכבות יוצאת דופן. בסופו של דבר נבחרו היינות יוצאי הדופן ביותר אשר מהם הורכב הבלנד הסופי. היין התיישן בחביות חדשות, רובן עץ אלון צרפתי ומיעוטן אלון אמריקאי. הביקבוק בוצע בנובמבר 2008.
רשמי טעימה אישיים: יין רציני. צבעו אדום כהה מאוד, כמעט שחור מבריק ויפה. באף ריחות פרי שחור בשל וריחני. בפה טעם נהדר וטאנינים רכים אם בעלי עוצמה נעימה. המרקם של היין מלא וקטיפתי והטעם השיורי ארוך ומהנה. להבנתי זהו יין שכדאי ליישן אותו כמה שנים. יש לדעת שהיין שאנו טעמנו נפתח כמה שעות קודם לטעימה, הועבר לדקנטר והוגש לנו בכוסות הנושמות' של אייש. בסך הכל יוצאים לשוק מהיין הזה כ- 14,000 בקבוקים מהם 700 בקבוקי מגנום. מחיר היין לבקבוק רגיל 225 ש'.
