המרלו של יקבי רמת הגולן – הצלחה של זן

 

 מאת: אבי הלוי וישראל פרקר

עשרים וחמש שנים חלפו מאז ניטעו כרמי המרלו הראשונים ברמת הגולן. לא רבים בארץ ידעו אז מה זה מרלו, כדברי ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקבי רמת הגולן. גם בעולם לא עשו אז הרבה יינות מרלו. בהיותו בעל טאנינים רכים יותר מהקברנה סוביניון שימש המרלו בעיקר לערבוב עם קברנה סוביניון בכדי לעדן במעט את הבלנד. היכולת של המרלו להתאקלם באדמות שונות והעובדה שהוא מבשיל מוקדם יחסית גרמו לכך שיותר ויותר יקבים בעולם החלו לייצר יינות מרלוזניים. גם ברמת הגולן נקלט המרלו היטב והחל מבציר 1986 מוציאים יקבי רמתהגולן לשוק יין מדי שנה מרלו זני מסדרת ירדן.

המרלו נחשב לזן אציל, אלא שאצילותו לא סייעה לו כאשר גיבור הסרט 'דרכים צדדיות' הביע באופן די בוטה את אי אהבתו ליין מרלו. "אם מישהו מזמין מרלו, אני קם ועוזב את המסעדה" הוא מאיים באחת הסצנות. מכירות המרלו בארצות הברית, ואולי בעוד כמה מקומות בעולם, ירדו באופן ניכר בעקבות הסרט וחלפו כמה שנים עד שהמרלו התאושש מהמכה התדמיתית שגרם לו הסרט. אלא שישראל היא לא ארצות הברית, ובסוף 2004, בעוד הסרט 'דרכים צדדיות' מוקרן על המסכים, הוציאו יקבי רמת הגולן את המרלו כרם יחיד הראשון של היקב הלא הוא ה- 'ירדן מרלו כרם אורטל 2001'.  
היין זכה להצלחה רבה ועד היום מדווחים חובבי יין שפותחים בקבוק מרלו אורטל 2001 על איכות יוצאת דופן והנאה רבה. אל ה- 'ירדן מרלו כרם אורטל 2001' הצטרף לפני כשנתיים אח צעיר מבציר 2004 וכעת, בעצם הימים האלו, מושקים על ידי יקבי רמת הגולן שני יינות כרם יחיד נוספים 'ירדן מרלו כרם תל פארס 2005' ו- 'ירדן מרלו כרם קלע 2005'. לרגל ההשקה היינו אורחיהם של אנשי יקבי רמת הגולן בטעימה של יינות מרלו שכותרתה: "מרלו – זן אחד, סיפורים שונים". בטעימה טעמנו את יינות סדרת ירדן מרלו מהבצירים 2000 עד 2005 ולאחר מכן טעמנו את שני היינות החדשים. רשמי הטעימה יובאו בהמשך הכתבה.

את המפגש פתחה מנכ"ל היקב, ענת לוי רושנסקי, שסיפרה על בציר 2009 שהחל שבוע קודם לכן. ראשון הזנים להיבצר היה השנה היה דווקא פינו נואר מכרם יונתן שמיועד ליין מבעבע והוא הקדים הפעם את המוסקט קנאלי שהוא הזן הראשון להבשיל בדרך כלל. עוד סיפרה רושנסקי על נטיעות נרחבות שבוצעו לאחרונה, כאלף ומאתיים דונם נוספים של זנים שונים מקלונים מיוחדים מצרפת. רושנסקי הציגה את אנשי היקב שנכחו בטעימה וסיפרה על השינויים האחרונים במבנה הארגוני ביקב לפיהם מונה שגיב בן ברוך למנהל שיווק והפצה וארנון הראל מונה לתפקיד מנהל השיווק. על דבריה של רושנסקי לגבי הנטיעות התפתח דיון לגבי הנחיצות בכרמים נוספים בארץ אבל זהו כבר נושא לכתבה אחרת.

"כמי שהובילו את שינוי תפיסת עולמו של הצרכן הישראלי", מוסיפה לוי, "אנו גאים להשיק כל פעם מחדש יינות איכותיים של המקום, המהווים נדבך נוסף בהתפתחות תרבות היין בארץ. היינות מספרים סיפור של מקום, של אנשים, ומביאים ניחוח מקומי וייחודי מהכרמים בגולן. הגולן טומן בחובו סיפור אינסופי ומדהים של נופים, של גבהים, שינויי טמפרטורה ואדמה. כל אלה, בשילוב הכורמים המעניקים תבלין נוסף לכל יצירה, מתאספים לסיפור שונה בכל יין. אני מזמינה את קהל הצרכנים לנסוע ברחבי ארץ היין בגולן ולהיחשף לנופים המדהימים, לכרמים ולכורמים, לחוש את השינוי שמתרחש בנסיעה פשוטה מדרום הגולן לצפון הגולן".

באירוע השתתף גם הכורם יהודה ויינברג שהפליא לספר על חוויותיו ככורם: "הגפנים מדברות אלי", אמר ויינברג, "אני יכול לשמוע, לראות ולהבין איך הן מרגישות", והוא ממשיך: "העבודה עם גפן היין היא חוויה רב חושית. להסתובב כל השנה בכרם ולראות את הצבעים המתחלפים, לראות תופעות של אור וצל, לשמוע את הרוח נושבת בין הגפנים ובחורף את תקתוק המזמרות, ואפשר להריח את האדמה. רק אתמול השתתפתי בבציר של המוסקט קנאלי ואני יכול לספר שאפשר להשתכר רק מהריח. אני ממליץ לכולם לסייר בכרמים בזמן הבציר זוהי חוויה בלתי רגילה", סיים הכורם יהודה ויינברג את דבריו לקול תשואות הנוכחים.     את טעימת היינות הנחה ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקבי רמת הגולן, שהסביר שמטרת טעימת האורך היא לשים את היינות החדשים בפרספקטיבה ביחס ליינות מרלו האחרים. "ירדן מרלו כרם קלע וירדן מרלו כרם תל פארס", אומר שונפלד, "מושקים לאחר תהליך ארוך של פיתוח אמצעים טכנולוגיים ייחודיים, טיפול פרטני לכל כרם ותשומת לב מרבית, שאפשרו לנו למצות את מירב הפוטנציאל הגלום בטרואר של רמת הגולן וליצור יינות עוצמתיים ומפתים, שיוסיפו להשתבח בשנים הקרובות." בנוסף לכל המאפיינים של פרי אדום, מה שמיחד את המרלו ביחס לזנים אחרים, לדעתו של שונפלד, הוא ריחות וטעמים של עשבי תיבול ופרי הדר, בעיקר תפוז. רשמי הטעימה (אבי הלוי):   ירדן מרלו 2000 יין שהוכן מענבי מרלו מכמה כרמים ברמת הגולן אך הוא מכיל גם מעט קברנה סוביניון. התיישן 14 חודשים בחביות עץ אלון קטנות, רובן צרפתיות. צבעו של היין אדום-חום כצבע אדמת חמרה. באף עולים ריחות מאופקים של קפה ושוקולד. המרקם קטיפתי והגוף מלא. בפה טעמי פרי ושוקולד, המזכירים במעומעם את הליקר סברה. חמיצות מפתיעה ביחס לגילו של היין. בגלגול היין בפה מתפתחים טאנינים רכים. הטעם השיורי מעט יבשושי אך נעים וארוך. יין שלטעמי צריך לשתות כל עוד הוא נותן את מה שהוא נותן, לפני שיהיה מאוחר מדי.   ירדן מרלו 2001 בציר 2001 ראוי לציון מיוחד מכיוון שעל פי דיווחי היקב החורף והאביב של שנה זו היו חמים מהרגיל והביאו לבציר המוקדם ביותר שידע הגולן אי פעם. גם היין הזה הוכן מענבי מרלו מכמה כרמים ברמת הגולן וגם הוא מכיל מעט קברנה סוביניון. היין התיישן 14 חודשים בחביות עץ אלון רובן צרפתיות. צבעו יותר כהה, פחות חום ויותר שחור. באף פחות נדיבות וצריך לסובב היטב את הכוס כדי לגרום לריחות להשתחרר. בפרופורציות בין פרי לבוקה ריח הפרי יותר חלש והריחות שמקורם מההתיישנות חזקים כאן יותר. לעומת זאת, הפה יותר נדיב. החמיצות גבוהה יותר והטאנינים טובים יותר. גם הטעם השיורי ארוך יותר ומהנה יותר.   ירדן מרלו 2002 שנה בעלת קיץ נוראי שבו ניזוקו יבולים בכל הארץ אך כנראה שברמת הגולן הפגיעה הייתה פחות רצינית, מכיוון שאין התייחסות לכך בדפי היינן של היקב. נתוני היין זהים לאלו של קודמיו. צבע היין דומה ליינות שקדמו לו. באף ריחות חנוקים של פרי ובפה טעמים מתונים. היין מותיר יבשושית קלה בפה וטעמי העץ גוברים על הפרי. הטעם השיורי קצר ולא מרשים במיוחד. יין שכנראה היה טוב בצעירותו וידע ימים טובים יותר. לא נהניתי מהיין הזה.   ירדן מרלו 2003 מעיון בנתוני היין מתברר שמבציר זה צורפו ליין ענבים מהכרמים תל פארס ויונתן, כרמים שלפי פרסומי היקב, לא נכללו ביינות הקודמים. באף ובפה יש קפיצה משמעותית בכל התכונות של היין, ביחס ליינות הקודמים שטעמנו. ראשית, צבעו של היין הזה נוטה יותר לאדום מאשר הגוונים החומים שראינו קודם לכן. באף הרבה יותר פרי ופחות עץ אם כי העץ קיים ונוכח. בפה טעמי פרי אדום, שוקולדי משהו וגוף בינוני עד מלא. הטאנינים טובים, לא רכים אך נעימים לחיך. ההנאה נמשכת הרבה אחרי הבליעה. יין ש'מרגיש' צעיר ונכונו לו עוד כמה שנים טובות.   ירדן מרלו 2004 היין שאהבתי ביותר מכל הסדרה. צבע אדום ארגמני. באף פיצוץ של פרי אדום, לאו דווקא בשל, אולי קצת חמצמץ יחד עם ריחות 'מתוקים'. בפה טעמים בולטים של פרי ושוקולד. גוף מלא ועשיר עם טאנינים רכים ומפתיעים ביחס לגילו של היין. ליין הזה יש את אחוז האלכוהול הגבוה מבין כל יינות המרלו שטעמנו עד עתה – 15%, מה שעושה אותו עוד יותר דומה לליקר 'סברה' (…) שתמיד אני נזכר בו כאשר אני לוגם מרלו מסדרת ירדן של יקבי רמת הגולן. אהבתי את הטעם השיורי של היין הזה שהוא ארוך, ממושך ומהנה. יופי של יין. טעים טעים.   בציר 2005 – כללי מדיווח היקב עולה שהחורף לפני בציר 2005 התחיל עם חודש נובמבר קר וגשום אך עם משקעים נמוכים מן הרגיל בהמשכו, כך שבסיכום עונתי המשקעים היו ממוצעים. החורף הסתיים בחודשי מרץ ואפריל חמים יחסית אשר הביאו להתעוררות פקעים מוקדמת בכרמים שבדרום הגולן. במאי חזר מזג האוויר הקר, שהביא לדחייה של תחילת הבציר בשבוע. סוף אוקטובר החם זרז את התקדמות הבציר, אך גשמים שהגיעו בתחילת נובמבר דחו את סיום הבציר שנמשך פרק זמן טיפוסי של 14 שבועות. אני באופן אישי לא מבין הרבה מה זה אומר, אבל אני כן יודע שבציר 2005 בכל היקבים נחשב לבציר מוצלח, ויש להניח שכך הדבר גם בכרמי רמת הגולן.   ירדן מרלו 2005 נתוני היין מלמדים שהפרי ששימש להכנת היין הגיע מארבעה כרמים ברמת הגולן לעומת חמישה ביינות הקודמים. יש להניח שהפרי מכרם תל פארס הלך הפעם לטובת היין החדש כפי שנראה בהמשך. ליין צבע אדום רובי יפה ומבריק. באף בעיקר פרי ובפה מתיקות מפתיעה, מדומה או לא – אבל היא שם והיין טעים. משחקי הטעמים השוקולד- תפוז מופיעים גם ביין הזה ובסך הכל יין מעולה שכל עתידו לפניו. מחירו (97 ש') הופך אותו למתחרה רציני באחיו מהכרמים היחידים שנדבר עליהם בהמשך.   ירדן מרלו כרם תל פארס 2005 הענבים מכרם תל פארס שהוא כרם מכרמי רמת מגשימים במרכז רמת הגולן. הכרם נטוע בגובה 750 מ' על צלע הר געש כבוי כאשר הגפנים חשופים לכיוון דרום מזרח. האדמה במקום רדודה וסלעיתמאד עם שכבת אדמת טוף מעל הסלע. היין התיישן 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי מתוכם כשני שליש חביות חדשות. צבע היין אדום כהה כמעט שחור. באף פרץ של ריחות פרי מעורב – פרי בשל ופרי צעיר, מתיקות נמוכה ביחס לירדן מרלו 2005 ה'רגיל'. גוף בינוני, מירקם קטיפתי ברמה בינונית. יין פחות מתחנף מזה שקדם לו ומזה שבא אחריו. 139 ש' לבקבוק.   ירדן מרלו כרם קלע 2005 כרם קלע נמצא בצפון רמת הגולן באזור הקרוי 'צומת וואסט'. זהו כרם שגילו מתקרב ל- 15 שנים ונראה שכל השנים עד עתה שימשו ענביו לירדן מרלו ה'רגיל'. האיכות יוצאת הדופן של היין מכרם זה הביאה את אנשי יקבי רמת הגולן להחלטה להוציאו כסינגל ויניארד. אהבתי את היין הזה יותר מאשר אחיו מכרם תל פארס. האף אמנם נדיב פחות, אם כי היין די ריחני. בפה חגיגת טעמים של מתיקות-חמיצות ברמה המענגת את החיך. הפרי יותר אדום מאשר שחור ובשל. המרקם קטיפתי ומלטף. הגוף מלא יותר ביחס לתל פארס. יין מאוד מאוד טעים ואני ממליץ לכל חובב יין לכלול בקבוק או שניים מהיין הזה באוסף שלו. מחיר: 139 ש'.   סיכום התגברות התופעה של יינות כרם יחיד מהזן מרלו מביאה אותי, כחובב יין, להרהורים נוגים באשר ליין המרלו ה'רגיל'. ברור שמרגע שיש יינות כרם יחיד נפגע הבלנד של המרלו מסדרת ירדן שמורכב מיינות כמה כרמים. יחד עם זאת, יקבי רמת הגולן הוכיחו בעבר שבשנה שיש קצרין גם היינות ה'רגילים' של אותו בציר יוצאים איכותיים לא פחות, ואולי יותר, מאשר בשנים אחרות. לאור המחירים אני ממליץ לצרכנים 'כבדים' לרכוש את הירדן מרלו 2005 ה'רגיל' בקרטונים ואילו את הסינגלים – זוג או שניים לאוסף.