צ'ילאג – יקב בן עשר עם יין חדש בן חמש

 12/08/2009
 
  כתב וצילם: אבי הלוי

  לזמן יש משמעות אחרת ביקב צ'ילאג. בעוד שרוב היקבים הישראלים כבר מזמן הוציאו לשוק את יינות הפרימיום שלהם מהבצירים 2005 ו- 2006, חנך רק לאחרונה יקב צ'ילאג את ה- 'Primo' קברנה סוביניון' מבציר 2004. שנתיים בחביות עץ ושלוש שנים בבקבוקים השתהה היין בטרם החליטה אורנה צ'ילאג, הבעלים והייננית של היקב, שהגיעה שעתו לצאת לשוק והיא עדיין מאמינה שהוא 'צעיר' מדי. מי שמנסה להבין את הסיבות להתנהגות הייננית הזו מצידה של צ'ילאג צריך לחזור אחורנית בזמן אל שנות התשעים המאוחרות של המאה הקודמת. אורנה צ'ילאג, אישה משכילה ופעלתנית, מואסת בעיסוקיה בתחום הפוליטי והמוניציפאלי, נוסעת לאיטליה, לומדת תואר שני בייננות באוניברסיטת מילנו ועושה התמחות ביקב אנטינורי שבטוסקנה. 

 בשנת 1999 חזרה אורנה צ'ילאג ארצה והקימה את היקב שלה, יקב צ'ילאג. במשך כמה שנים השתמשה במתקנים של יקב ססלוב בקיבוץ אייל ולאחר מכן עזבה את המתחם באייל והעבירה את היקב לאזור התעשייה ביהוד. כעת, בשנת העשור, משנסת אורנה צ'ילג את מותניה ומחליפה הילוך. תוויות יינות היקב עוצבו מחדש בידי המעצבת הגרפית דנה רוזן, סלוגן חדש נקבע: 'יין שלוקח את הזמן', נשכרו שירותיו של משרד יחסי ציבור – 'דורית שמואלי תקשורת ויחסי ציבור' ובפעם הראשונה נערכה טעימה מסודרת וממוסדת של יינות היקב לעיתונאים וכתבים מתחום היין. את רשמי הטעימה הזו, שבה השתתף כותב שורות אלו, נביא בהמשך.

יקב צ'ילאג הוא יקב מסוג 'One Woman Show'. אורנה צ'ילאג מבצעת בעצמה את כל תהליך העשייה של יינותיה. את הענבים היא מקבלת משני כרמים, האחד בצפון, במושב כרם בן זמרה, והשני במושב נס הרים הצופה אל עמק האלה. שני הכרמים ממוקמים בגובה רב וצ'ילאג מאמינה שיינותיה משקפים את המאפיינים של אגן הים התיכון כפי שבאים לידי ביטוי בכרמים האלו. היא נותנת לענבים את השהות להבשיל בזמנם, "כפי שהטבע מתכוון", הענבים נבצרים ידנית והתסיסה ביקב מתבצעת בתהליך איטי ומקורר במשך 30 יום. צ'ילאג קוראת ליין שלה 'Slow Wine' וטוענת ליין בסגנון העולם הישן.
 לרגל שנת העשור ליקב, התארחנו ביקב צ'ילאג באזור התעשייה ביהוד. הביקור נפתח בסיור ביקב הקטנטן כאשר צ'ילאג מדגישה שכל המתקנים מתוכננים כך שלא תהיה פגיעה בענבים. "כאן יש סיליקון וכאן יש סיליקון", מסבירה צ'ילאג, "הכל מיועד לכך שהענבים לא יפצעו". בחדר החביות טעמנו את ה'פרימו' קברנה סוביניון 2007 שנמצא כבר 22 חודשים בחבית ולפי התורה הצ'ילאגית הוא אמור בעוד כמה חודשים לעבור לבקבוקים ואז 'ינוח' עוד כמה שנים ויצא לשוק רק בשנת 2012, אם לא מאוחר יותר. "הכרמים שלי הם בגובה מעל 800 מטר ולכן אינני צריכה להוסיף ליין שום חומר כימי חיצוני, לא תיקון חומצה ולא משהו אחר", אומרת צ'ילאג ומוסיפה: "זהו יין שנעשה בתבנית נוף מולדתנו, יין שלוקח את הזמן".   פרט לסדרת 'Primo', יש ליקב צ'ילאג שתי סדרות נוספות: סדרת 'Solo' וסדרת 'Vivo'. גם יינות אלו שוהים זמן ממושך ביקב בטרם משוחררים לשוק. סדרת 'Solo' היא הסדרה הבוגרת של היקב, היא כוללת שני סוגי זנים: מרלו וקברנה סוביניון ויינות אלו מתיישנים שנה וחצי בחביות עץ ועוד שנתיים בבקבוקים. בימים אלו משווק ה- 'Solo' מבציר 2005. סדרת 'Vivo' היא הסדרה 'הצעירה' של היקב, היא כוללת שני יינות בלנד, קברנה, מרלו וסירה ומתיישנת שנה אחת בחביות עץ ועוד שנה וחצי בבקבוקים. בימים אלו משווקים יינות סדרת 'Solo' מבציר 2006. במיפגש טעמנו ששה יינות, חלקם מתיישנים:
מרלו PRIMO 2000 90% מרלו ו- 10% קברנה סוביניון מכרם מנרה שבגליל העליון. היין שטעמנו התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי (ועוד 7 שנים בבקבוק…) ליין גוון חום חמרה בדומה לצבע דם קרוש. באף ריחות נעימים, פורטיים במשהו ומפתיעים בעוצמתם. בפה מתיקות קלה וחומציות קלה שניהם מאזנים זה את זה באופן מוצלח. הטאנינים חלשים אבל הם שם. הטעם השיורי קצר. בסך הכל יין מעורר כבוד אם כי ידע ימים טובים יותר, לטעמי. נשארו ביקב רק עשרה בקבוקים מהיין הזה ותודה לאורנה צ'ילאג שחלקה עמנו את אחד הבקבוקים האחרונים.   קברנה סוביניון PRIMO 2000 90% קברנה סוביניון ו- 10% מרלו מכרם מטע בהרי ירושלים. גם היין הזה התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי (ושוב, 7 שנים נוספות בבקבוק…). צבע היין די דומה למרלו, אם כי הגוון כהה יותר. היין אף נדיב יותר בריחותיו מהמרלו והפה מעיד על יותר חיות מבחינת הטאנינים. החומציות, לעומת זאת, נמוכה יותר מזו שמורגשת במרלו. הטעם השיורי ארוך ומהנה יותר. יופי של יין ביחס לגילו. גם מהיין הזה נשארו ביקב מעט בקבוקים – 18 במספר.   קברנה סוביניון PRIMO 2002 92% קברנה סוביניון ו- 8% מרלו מכרם במושב כרם בן זמרה בגליל העליון. 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, 1/3 מהן חדשות ו-2/3 חביות בנות שנה. צבע היין נוטה יותר לאדום מאשר לחום. הוא די נדיב בריחותיו ובפה מעניק יותר מהיינות שקדמו לו. יש לו מתיקות נעימה וחומציות מפתיעה. הטאנינים חלשים עד בינוניים, תלוי כמה זמן אתה מגלגל את היין בפה. בסך הכל יין טעים עם אפטר טייסט ארוך ומהנה. יש ביקב עוד 110 בקבוקים מהיין הזה ואני מניח שהוא ניתן לרכישה, אם כי לא ידוע לי באיזה מחיר.   קברנה סוביניון PRIMO 2004 יין ההשקה, אם כי מכירתו החלה כבר חודש קודם לביקורנו ביקב. 90% קברנה סוביניון ו- 10% מרלו מכרם במושב כרם בן זמרה שבגליל העליון. היין התיישן 18 חודשים בחביות חדשות ועוד 6 חודשים בחביות בנות שנה. לאחר הבקבוק 'נח' היין למעלה מ- 30 חודשים עד שהוחל בשחרורו מהיקב. פרקי זמן כאלו של יישון יין בטרם צאתו לשוק מקובלים מאוד באיטליה ועסקנו בכך בתחילת הכתבה. ליין צבע אדום חמרה כהה מאוד. הוא שופע ריחות פרי בשל אך יחד עם זאת הריח די מאופק וצריך לסובב היטב את הכוס כדי לשחררו. בפה חמיצות קלה ומתיקות קלה עוד יותר. הגוף מלא והטאנינים רכים ונעימים והם מזכירים את קיומם עוד יותר לאחר הבליעה. הטעם השיורי ארוך ונעים. יופי של יין. 2016 בקבוקים נוצרו מהיין הזה והוא נמכר במחיר מומלץ לצרכן של 170 ש' לבקבוק.   מרלו SOLO 2005 90% קברנה סוביניון ו- 10% מרלו מכרם נס הרים בהרי ירושלים. היין התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, מחציתן חדשות ומחציתן חביות בנות שנה. לאחר הבקבוק 'נח' היין עוד 18 חודשים בבקבוקים. ליין צבע אדום בורדו כהה. בריחותיו הוא מזכיר פרי חמצמץ ופחות בשל מהיינות המבוגרים ממנו שטעמנו. החומציות קלה. היין מאוד טעים וה'טעים' הזה נמשך עוד זמן רב אחרי הבליעה. הגוף בעל מירקם קטיפתי. אהבתי את היין הזה מאוד, במיוחד עם הגבינות שהוגשו לנו בטעימה. יופי של יין במחיר נוח יחסית – 110 ש'.   בלנד VIVO 2006 תמהיל של מרלו, קברנה סוביניון וסירה מכרמים בבן זמרה (הקברנה) ונס הרים (המרלו). היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי (לא נמסר גילן אך יש להניח שהיו אלו חביות בשימוש חוזר – א.ה.) ועוד 12 חודשים בבקבוקים. צבע היין סגול-אדום. הריח צעיר וחמצמץ. בפה מתיקות נעימה וחמיצות קלה. היין עפיץ במידה מהנה, לא מעקצץ יתר על המידה. הטאנינים רכים עד בינוניים ומהנים. הטעם השיורי עפיץ קלות, ארוך ומהנה. היין נמכר במחיר מומלץ לצרכן של 80 ש'.   לסיכום – יינות יקב צ'ילאג מומלצים, לטעמי, לצריכה בטווח הקצר מרגע רכישתם מהטעם הפשוט שהיקב כבר יישן עבורנו את היין, והוא עשה זאת בתנאים מצוינים, תנאים שלא לכולם יש בבית. את כל היינות ה'חדשים' שנסקרו הייתי שומר עד סוף העשור, אך לא יותר, מהסיבה הבאה: אני באופן אישי אוהב שהיין לא רק חי אלא גם 'בועט' והיין של אורנה צ'ילאג, מה לעשות, כבר בעט את רוב הבעיטות שלו ביישון ממושך ביקב…