הייתה זאת "הברקה של רגע", בדרך לצפון. אמרתי לג'נט, אשתי היקרה והצלמת הרשמית של הסיור, "בואי נקדים וניסע לחבל היין השלישי בגודלו/חשיבותו בישראל- אזור הגבעות של רכס מנשה – מה שטוב לרוטשילד – טוב גם לנו. לא ??" לפני ימים מספר קבלתי הזמנה לפייס בוק של נחמת שותים בלשון תמימה ומחוספסת קצת, חתומה ע"י אייל "אומרים שהיין שלנו יקב אייל טוב – תבואו לטעום.."
יאללה אמרה הצלמת, סע !
נסענו…
אחרי לבטים; כביש 6, כביש 3 דרך החוף, כביש 4 …הכול מגיע לאזור, הגענו למושב גבעת נילי ולפי הוראות אייל אוחיון "תפנו בכיכר תיסעו – כשיגמר הכביש, בית שני מצד שמאל" הגענו והחננו ע"י בית יפה עם שלט מזמין ומיזוג אויר – ספק חנות, ספק "מרכזון" מבקרים מטופח בנוי רובו בעץ מלא מעשי ידי אייל. איל הוא גבר מוצק ונאה (כך לדברי אשתי) הלובש טי – שרט " פלוגת אפעה 1991 " . הרגשנו כי "אחרי לצנחנים" ושהגענו בכיף לארץ ישראל היפה, העובדת, לא שובתת ולא בוכה, רק מייצרת דבש וענבי מאכל ומייצרת ענבי יין ויין טוב בצנעה אך בגאווה רבה.
הסיפור המשפחתי התחיל כשאבא עמרם אוחיון ומשפחתו עלו עם רבים אחרים בשנות ה 50 לאזור מצפון אפריקה, הקימו משק נשירים, ענבי מאכל, ענבי יין וגם לא בחלו בעבודות עפר. עכשיו עם בנו אייל הוקם יקב משפחתי השואב את שורשיו מהטרואר שלו ושל משקים צמודים.
היין מיוצר משנת 2007 ובשנתיים אחרונות הוא גם כשר.
בלי הרבה גנוני טכס ישבנו לשולחן הטעימות עם גבינת פרמיזאן ופרצלעך שטוחים של אוסם ("בפעם הבאה הכוסות יהיו טובות יותר עם סמל היקב" חייך אייל – בהסתמך על שיעורי הבית שלו בהם קרא איך השמצתי כוסות יין מזעזעות שהיו בשימוש ביקבים אחרים.)
התחלנו במרלו 2008 (היקב יורד במרב כרמי ענבי יין ל 900 ק"ג ענבים לדונם) בצבע וריח טובים למדי.
עברנו למרלו 2009 שהולך ומשתפר באופן ברור (אהבנו).
ואחריו הופ, עברנו ל ק.ס. 2009 מבושם, עשיר ומזמין.
אחרי 2 יינות אלו של ה main stream של היקב והמדינה עברנו לשירז 2009 עשיר בצבע, מזמין ומהנה.
אחריו הקריניאן 2009 מכרם בוגר ודל יבול של 400 ק"ג בלבד.
לקריניאן החוזר לאופנה, חיי מדף קצרים אך הוא בהחלט ניראה כמו הבטחה ואני שוב הופתעתי מהנס הזה של "עוף החול הייני"
סיומת הטעימה ב ק.ס. 2008 היוותה שיא הטעימה וזהו לדעתנו נכון להיום היין הטוב של היקב.
אייל עומד לייצר השנה קצת יינות לבנים וחשב על שרדונה זמין. אני יעצתי לו בצניעות לשקול ולנסות את הסמיון שנמצא אצל מגדלים באזור.
לסיכום אפשר להבין שאותה היד ואותו משטר עבודה נמצא בכול היינות (אייל בוגר ביה"ס של רב האומן ביין ניר שחם מיקב שורק)
הכלים ביקב הם מודרניים הביקבוק נעשה ב "מיקור חוץ". קיימת הקפדה על זמנים קצובים בחביות חדשות וישנות ואייל לא מתפשר על חומרים ולא "מקצר פינות" בתהליך. מחירי היקב סביבות ה 80 – 100 ₪ ואירועים הכוללים אוכל טוב, הופעה ויין חופשי, עולים 75 ₪ ונראים כמו בילוי מקסים לימי הקיץ.
ביקב נמכר גם דבש תוצרת מכוורת יניב – אחיו הצעיר של אייל שבנוסף לעסקי ההייטק הפך כוורן.
שני סוגי הדבש – בהיר מפרחי השדה וכהה כבד ועשיר מעצי האיקליפטוס הם סיבה נוספת טובה לבלות יום באזור לטעם ולרכוש יין, דבש ופירות נשירים.
ליקב כבר 2 מדליות ועתידו ניראה ורוד בזכות: המיקום, הניהול, הקרבה לטרואר ותודה לאל – אפילו היין טוב…
מאוד שווה – לתאם ולבקש מאייל סיור בכרמים שם גילינו את הסדר המופתי ו "יד הברזל" של אבא אוחיון אשר מנהל משק כמו שוויצרי – מאורגן, "מטוקטק" ומטופח ברמה מופלאה.
לסיום בילוי צהרים מקסים במשק וביקב אייל אוחיון כששאלתי את אייל מה הוא הכי אוהב בשלל עיסוקיו הוא ענה, ללא טיפת היסוס "את החקלאות".
אייל- 057-7744135
