לא על הענבים לבדם

21/07/2011
מאת: עינת רזניק
יין ניתן לייצר גם מפירות. ייצור יין פירות דומה לייצור יין מענבים.
המשך »

 דרך ארוכה ומיוחדת עשה בקבוק היין, שהוגש על שולחן ליל שבת לקידוש, למקום המכובד בו הוא מצוי כיום.  

שתיית היין התפתחה ממצווה המסמלת משפחתיות וקדושה, לאירוע יוקרתי המלווה ארוחות גורמה, ערב רומנטי או אף מבצע טעימות וחקר מרתק. אין ספק שלצד יצרניות היין הגדולות בישראל,

 תרמו לכך גם יקבי הבוטיק הקטנים, שצצו ועלו ברחבי הארץ.

מגמה מבורכת זו הביאה להעלאת רמת היין המיוצר בארץ לצד עלייה ברמת הצריכה של הישראלים. הישראלים סקרנים וצמאים לחדשנות מצד אחד, ומצד שני מקפידים להתעדכן בנעשה בארצות אחרות בעיקר בארצות הברית.

המושגים עולם ישן ועולם חדש החלו לקבל משמעויות נוספות בתחום היין. ארץ ישראל החזירה עטרה ליושנה בתחום ייצור היין וצריכתו, ויקבים רבים זוכים להוקרה ופרסים בתחרויות בחו"ל.

ידועה בקרב יצרני ואוהבי היין ההקפדה על אזור גידול היין, גובה הקרקע, טיב האדמה, הרוח, השמש – טרואר בלשון מקצועית. אולם עוד בימי התנ"ך הקפידו על אזורים מיוחדים בארץ, שרק בהם ניתן היה לגדל גפנים לייצור יין לבית המקדש.

יין ושתייתו מוזכרים פעמים רבות בתנ"ך ולא רק בהקשר של קודש. היין הוא כיבוד יוקרתי לאורח, למנצח בקרב ועוד. שתיית יין מפארת ארוחותיהם של עשירי העם, ומלהיבה לבבות אוהבים. יין ישמח לבב אנוש, נכנס יין יצא סוד ובפורים מצווה לשתות עד דלא ידע – והכול כמובן מתוך מגמה חיובית להעלאת מצב הרוח, קירוב לבבות ופתיחת מחסומים.

ענבים מתקשרים אצלנו מאז ומתמיד ליין, אך האם יין הוא בן זוג יחידי לענבים?

סקירה מעניינת במקורות מציגה בפנינו דעה אחרת. בספר נחמיה (פרק י"ג ,15) כתוב "ואף- יין, ענבים ותאנים". הצירוף "יין תפוחים" מופיע בספר נזיקין (מסכת עבודה זרה, ה',ו' ), בספר זרעים (מסכת ברכות, כ',ב'), ובמסכת תרומות (פרק י"א הלכה י"ג). בספרו של הרמב"ם היד החזקה (הלכות מאכלות אסורים י"ז, י"א) מופיע הצרוף "יין-רימונים". כלומר מקובל היה על אבותינו לשתות לצד יין הענבים גם יין תפוחים, יין תאנים ויין רימונים.

אם כן מדוע מתקשר יין אוטומטית ובלעדית לענבים?
היין בחוק האנגלי והצרפתי מציין משקה מותסס מענבים בלבד, וכך גם פקודת היין הישראלית המגדירה יין כ"משקה מותסס ממיץ ענבים טריים". אך עיון נוסף מגלה התייחסות מיוחדת לפרי ההדר. בתקנות משקאות משכרים (רישיונות עפ"י סעיף 5,1,א'- סעיף 3 פיסקה 2) נאמר "חובה להראות את כל היין או יין פרי ההדר שנוצר לפקיד המבקר". הצרוף יין פרי הדר או יין הדר חוזר על עצמו עוד ועוד בתקנות. מעבר לתחושת הגאווה הציונית, כי ייצרו כאן בארץ ישראל יין מפרי הדר- אנו נחשפים לאפשרות חוקית לצרף ליין פרי אחר מלבד ענבים.

ייצור יין פירות דומה לייצור יין מענבים והוא כולל הוספת שמרי יין, התססה של הפירות, סינון ולעיתים אף יישון להשבחת הטעם. מדוע אם כן קיימת התעקשות לקרוא ליין פירות- שיכר?

פקודת המשקאות המשכרים מפרשת כי שיכר פירות הינו "משקה מותסס שהופק מפירות שאינם ענבים". אולם שיכר מתקשר מיידית לבירה, שצורת הכנתה שונה מהכנת יין מענבים או מפירות אחרים. טעמה ומרקמה של הבירה שונים, ואחוז האלכוהול בה נמוך יותר מהמצוי ביין.

חיפוש פשוט במילון מגלה כי גם השפה העברית, בנוסף למקורות ולתקנות, מתייחסת בחיוב ליין מפירות: מילון רב מילים של שויקה מפרש יין כ"משקה אלכוהולי עשוי מיץ ענבים שתסס". ובנוסף- "משקה אלכוהולי שמכינים ע"י התססת פירות עם מים וסוכר". גם במילון ספיר, שעורכו הראשי הוא איתן אבניאון, כתוב כי יין הוא "1. משקה משכר מענבים. 2. משקה משכר דומה ליין מענבים- עשוי מפירות אחרים".

מאז התנ"ך והמסורת הקדומה, העלייה לארץ וחידוש החקלאות בה לצד החייאת השפה העברית, ועד השגשוג והפריחה של היין כיום- מוצגים בגאווה יין תפוחים, יין תאנים, יין רימונים יין פרי הדר לצד היין שמופק מענבים.

אין ספק שהגפנים וסוגי הענבים הרבים הינם בעלי חשיבות ומשמעות רבה, ואין כאן כוונה להוריד מכבודם הרם. אך לצד המרלו, הסוביניון, השירז ואף הקריניאן ועוד רבים אחרים, מוצע לגוון עם טעמים אקזוטיים וייחודיים: יין מנגו, פסיפלורה, ליצ'י, שזיפים, שסק, אפרסקים, משמש, תמרים, דובדבנים ועוד…למעשה מכל פרי או תבלין ניתן להכין יין שטעמו מרגש, שכן הוא מעלה זיכרונות ילדות וגם מפתיע בעת ובעונה אחת.

אפשר לקחת חלק בחוויה מלהיבה ורבת טעמים, מרקמים, צבעים וריחות ביקב של "טעם ארז" בבנימינה. תנו לדמיון, לסקרנות ולרומנטיקה לבנות לכם עולם חדש בלתי צפוי אך בעל שורשים וכבוד מן העבר.

היקב מנוהל ע"י ארז רזניק, שהינו דור שלישי לחקלאים בארץ ישראל. ארז נולד במושב עין ורד שבשרון. סבו היה ממקימי המושב ואביו עדין עוסק בפרדסנות. ארז עסק בחקלאות מגיל ילדות. במשק של הוריו גידלו הדרים, ירקות, תותים לצד משק חי של תרנגולות. כאשר השתחרר ארז משרות צבאי חזר מיד לעבודת החקלאות ולעזרה במשק. במשך השנים התחיל להתנסות בבישול ובשנים האחרונות בהכנת ליקרים ויין מפירות שונים.

ב"טעם ארז" מקפידים על שימוש בפירות ולא בתמציות ועל מחזור ושמירה על הסביבה.

עוד פרטים: www.taam-erez.co.il ובטלפון 052-8240009

 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *