כתב וצילם: ישראל פרקר
כשאנחנו שותים יין, אנחנו בדרך כלל מביטים ביין, מערסלים אותו בכוס, מריחים, לוגמים, מזיזים בפה מצד לצד, בולעים ונהנים (או לא).
כשהמחשבון הקטן עובד במוח ומנתח את מה שמרגישים בעקבות טעימת היין, נידמה לי שרובינו שוכחים, לפחות לרגע, שיין עושים מענבים, וענבים גדלים בכרמים הפזורים ברחבי המדינה. 
הכלל הידוע אומר שיין עושים בכרם. כרם טוב ייתן יין טוב ומענבי כרם רע יהיה קשה לעשות זאת.
ששון בן אהרון, יינן יקב בנימינה אומר שהעתיד מתחיל בכרמים. לבנימינה יש כ1800 דונם כרמים מניבי פרי ועוד כ1500 דונם כרמים חדשים הפזורים ברחבי המדינה ממצפה רמון ועד רמת הגולן דרך לכיש, הכרמל, הגליל העליון והתחתון ועוד.
יקבי בנימינה רצו להזכיר לנו ולחזק בנו את העובדה שיין מגדלים בכרם, ולקחו אותנו לסיור מעניין בשלושה כרמים שלהם. בצעדי בין הגפנים הזקופות הכאילו גאות, המקבלות טיפול מסור מכורמים, שאוהבים מה שהם עושים, הבנתי מיד שהכורמים מכירים כל גפן בכרם עליו הם אחראים ומענקים לה בדיוק מה שמגיע לה להתפתחות תקינה וטובה.
היינו אורחי הייננים, ששון בן אהרון ואסף פז, האגרונום רותם אפרת, מדריכת היין נופר חצבני, והכורמים, משה הרניק, אבנר עבאדי, אריאל לאובר ויוני.
כולם יחד ביססו בנו את העובדה שכרם זה דבר חשוב, ומושקעים בו הרבה ממון ואהבה כדי לקבל את הענבים הטובים ביותר בתנאים הנתונים.
סיכום ממה שראיתי ביום המעניין אני מביא בסרטון הווידאו הבא שצילמתי:
צילם וערך ישראל פרקר
ומשהו על אזורי הגידול והכרמים שראינו בסרטון:
הר הגלבוע
הגלבוע הינו רכס הרים בישראל, המהווה שלוחה של הרי השומרון, והוא נמצא בחיבור בין עמק הירדן ועמק יזרעאל. הרכס מורכב מ-11 פסגות, והגבוהה בניהם היא פסגת מלכישוע (536 מטר מעל לפני הים).
הגלבוע מוזכר בתנ"ך בספר שמואל, בסיפור על נפילת בניו של שאול בקרב נגד הפלישתים והתאבדותו בעקבות כך, ובקינת דוד.
כיוונו הכללי של ההר הוא מדרום מזרח- לצפון מערב, אורכו כ-18 ק"מ ורוחבו 8 ק"מ. מירב גובה ההר הוא בסביבות 400 מטר מעל לפני הים. כתוצאה מתזוזה צפונית של השבר הסורי אפריקני, התרוממו קצהו המזרחי והצפוני של ההר.
האקלים ים תיכוני, וממוצע הגשמים העונתי הוא סביב 450 מ"מ. האזור מאופיין ברוחות מזרחיות חזקות.
רובו של ההר בנוי אבן גיר קשה מתקופת האיאקון. ומדרונו הצפוני עשוי מאותה אבן, אך מתקופה קדומה יותר (קנומן- טורון). בין שכבות הסלעים הללו קיימת רצועה צרה של גיר רך, מתקופת סנון- פליאוקן.
הסלעים העיקריים המרכיבים את ההר הם : דולומיט, גיר, קירטון, צור ובזלת- המאפיינת בעיקר את שוליו של הגלבוע.
הקרקע הינה טרה רוסה- שנוצרה מסלעי גיר ודולומי, ומכילה כמות גדולה של טין המסיע לה לאצור מים בתוכה.
הטרה רוסה נחשבת לאדמה קלה- בינונית רדודה ומנוקזת היטב, והיא יכולה הן להחזיק מים והן לנקזם. טרה רוסה נחשבת לאדמה פורייה, המאפשרת גידול גפנים מאוזנות שייתנו ענבי איכות.
הזנים בכרם מירב– גלבוע – גובה 350-500 מ' מעל פני הים
1. פטי ורדו
2. שיראז
3. סירה
4. פטיט סירה
5. שרדונה
6. מרלו
7. סוביניון בלאן
8. קברנה סוביניון
9. מוסקט קנלי
רמת הגולן
שטח הרמה כ-1250 קמ"ר, אורכה 60 ק"מ ורוחבה המרבי 30 ק"מ.
מבנה הרמה הוא רמתי, המשתנה מדרום מערב לצפון מזרח.
מעליה מתרוממים הרי געש בגבהים שבין 30 עד 300 מטר (הר אביטל).
גובה הרמה נע בין 300 מטר מעל לפני הים בדרום הרמה, ועד 1,100 מטר מעל לפני הים, בצפון-מזרח הרמה.
רמת הגולן הינה קער הממוקם בין שני קמרים: החרמון מצפון ועג'לון מדרום.
בדרום הרמה מכוסה תשתית הקער בשכבות עבות של בזלת, המתוארכות כבנות 5 מיליון שנים.
מרכז הרמה מכוסה לחילופין בבזלת עתיקה ובזלת צעירה יותר.
צפון הרמה מאופיין בריכוז תילים וולקנים בחלקו המזרחי, שמקנים לאזור גובה טופוגרפי רב יחסית לדרומה ומרכזה של הרמה. גורם נוסף לשוני בגובה רמת הגולן מכיוון דרום מערב לצפון מזרח, הוא ההרבדה של קילוחי בזלת אחד על השני, היוצרים עליה הדרגתית בכיוון שהוזכר. בצפון הרמה קיים מספר קילוחי בזלת רב יותר, הגורם לתילים הוולקנים.
כמות המשקעים ברמה, משתנה לרוב בהתאם לגרדיאנט הגובה ובאופן משני, בהתאם להדרמה. ממוצע המשקעים השנתי נע בין 1,300 מ"מ בצפון הרמה, ל- 400 מ"מ בדרומה.
הטמפרטורה משתנה גם היא מצפון לדרום בהתאם לשינוי בגובה הטופוגרפי.
כרם משולש הגבולות של בנימינה
כרם "בית", או כרם "משולש הגבולות" ממוקם בדרום הרמה, בגובה של כ340 מטר מעל לפני הים. כמות המשקעים היא כ400 לעונה.
הטמפרטורה בדרום הרמה היא פחות מתונה, ומאופיינת כים תיכונית עם רוחות חזקות מכיוון מזרח- שמתחילות בד"כ בשעות הצהריים.
באזור זה השטח לא כוסה על ידי לבה, מה שיוצר מגוון מעניין של סוגי קרקעות שונים: בזלת, בשילוב סלעי משקע כגון גיר, חול וקירטון.
הזנים בכרם משולש הגבולות- קיבוץ מבוא חמה– גובה 350~ מ' מעל פני הים
1. סירה
2. קריניאן
3. פטי ורדו
4. פטיט סירה
5. גרנאש נואר
6. ברברה
7. מרלו
כרם תל פארס
הכרם בתל פארס נחשב למרכז הרמה, אך בזכות מיקומו במזרחה הוא נהנה מגובה רב יחסית של 650 מטר מעל לפני הים.
האזור מאופיין באדמה בזלתית סלעית בעלת ניקוז טוב ובטמפרטורות מתונות וכמות המשקעים סובבת סביב 600 מ"מ לעונה. תנאים אלו יוצרים מאפיינים של כרם "קר", כלומר- בתקופת ההבשלה אנו עדים לימים עם טמפרטורות גבוהות וקרינת שמש חזקה, והחל משעות הצהרים מנשבות רוחות קרירות. בצירוף הלילות הקרים, קיימת תופעת צבירה טובה של חומרי ארומה וצבע בענבים המבשילים.
הזנים בכרם תל פארס- קיבוץ מבוא חמה – גובה 650 מ' מעל פני הים
1. קברנה סוביניון
2. סירה
3. שיראז
4. מלבק
