טף -"מזון על" עשיר בחלבון סידן וויטמינים ומינרלים

18/12/2018
יגדלו אותו גם בעמק החולה המשך »

הכנס השנתי ה- 20 לזכרו של ד"ר ישראל (שרוליק) לוין ז"ל, ביוזמה משותפת של מו"פ צפון והחברה לחקלאות גליל עליון, הציג מחקרים חדשים שהתקיימו בגד"ש עמק החולה בשנת 2018. ביניהם מחקר חדש שבחן טיפוח טף, למזון אדם ולמספוא.

בשנים האחרונות קיים עניין גובר בארץ ובעולם לצריכת טף. כבר בשנת 1996, הכריז ארגון הבריאות העולמי על ה"טף" כ"מזון על" (סופר פוד). מאז הפך הדגן הזעיר למזון מבוקש בקרב שוחרי בריאות וספורטאים בעולם, עובדה שהביאה את החוקרים הישראלים במו"פ צפון ובפקולטה לחקלאות: יהושע סרנגה, שירן בן זאב ואון רבינוביץ לבחון ההיתכנות לטיפוח הטף בעמק החולה, כגידול רב קצירי למזון אדם ולמספוא כחלופה רווחית לגידולים הגד"ש הקיימים.

הטף, או בשמו המקצועי בן-חילף טף (Eragrostis Tef), צמח ממשפחת הדגניים מוכר כגידול חקלאי כבר למעלה מ- 2,000 שנה. גרגרי הטף קטנים מאד, פחות מעשירית מגודל גרגר חיטה. הצמח גדל בתנאי אקלים קשים ואינו מכיל גלוטן.
מקור הטף באתיופיה, שם הוא מהווה מוצר יסוד, המספק רבע מתוצרת הדגן וחלק ניכר מהתזונה היומית של האוכלוסייה באתיופיה ואריתריאה.

מסבירים החוקרים: "בישראל החל עניין גדול לצריכת טף ממספר סיבות: לטף יתרונות תזונתיים גבוהים וכאמור בעשורים האחרונים הוכר כ"מזון על" (סופר פוד). הכרזה זו הגבירה את הביקוש לטף בקרב שוחרי בריאות וספורטאים וכמובן לחולי צליאק המנועים מאכילת גלוטן וכן לדיאטות רבות בעולם, אשר נמנעות מצריכת גלוטן כחלק מהתפריט.
התעוררות זו גרמה להתעניינות גוברת בעולם, לגידול טף גם מחוץ לאתיופיה. בישראל קיימת צריכה  קבועה של כ- 8,000 טון לשנה, בעיקר מצד יוצאי אתיופיה, אריתריאה ותושבים ישראלים שוחרי בריאות. הביקוש עולה, אך אין גידול של טף בישראל וכל הצריכה הינה של יבוא מאתיופיה. לאחרונה מגבילה ממשלת אתיופיה את יצוא הטף ונוצר מחסור בארץ ובעולם. גם בשווקי העולם עולה הביקוש לטף בזכות יתרונותיו. כמו כן וללא קשר, קיים צורך מקצועי להרחיב ולגוון את סל גידולי השדה בישראל. הטף יכול להיות גידול אטרקטיבי לתנאי האקלים בישראל, בזכות עונת הגידול הקצרה, מחירם הגבוה של הגרגרים ואיכותו הגבוהה גם כמספוא מזין. הכנסת גידול הטף לעמק החולה, צפויה להיות תוספת משמעותית לסל גידולי השדה בגליל".

המחקר בגידול הטף מתקיים במו"פ צפון בתמיכת החברה לפיתוח הגליל, החל מחודש פברואר 2018 וימשך עד ינואר 2021, לבחינת ופיתוח זנים ושיטות גידול. באפריל 2018 נזרעו 4 זני טף בחלקה בשטח כ- 8 דונם כניסוי ראשון, בו נבחנה כמות ואיכות יבול הגרגרים.

המסקנות הראשוניות של הניסוי הראו, כי ניתן לגדל טף בהצלחה בתנאי האקלים ואדמת עמק החולה.

המחקר השיג את אבן הדרך הראשונה ובהמשך ייבחנו השיטות המתאימות לגידול ייחודי זה.

לטף מספר זנים: המָגְנָה והלבן- זנים איכותיים ויקרים, זני האדום והמעורב- זנים זולים ונגישים יותר לרוב האוכלוסייה באתיופיה. לטף יש טעם עדין ואגוזי והוא מרכיב עיקרי בלחם האתיופי המסורתי, האינג'רה, מחמצות ולחם דאבו.

הטף עשיר בערכים תזונתיים: סידן, מגנזיום, ברזל, חלבון וויטמינים. הוא מכיל שמונה חומצות אמינו חיוניות לבריאות הגוף. הוא משמש לחיזוק מערכת החיסון, מומלץ לחולי אנמיה, סוכרת, אוסטיאופורוזיס וצליאק, מצוין לספורטאים, צמחוניים וטבעוניים.
ניתן לשימוש בפסטה, לחמים, בצק לפיצה או לפאי, עוגיות ומיני מאפים. ערך תזונתי ל- 100 גרם טף: צערך קלורי 329 קק"ל, חלבונים 9.15 גרם, פחמימות 74.9 גרם, מתוכן סוכרים 2.6 גרם שומנים 3 גרם, חומצות שומן רוויות 0.8 גרם, כולסטרול 2> מ"ג, נתרן 8 מ"ג, סיבים תזונתיים 8.7 גרם.

הכנס על שמו של ישראל לוין ז"ל, ממייסדי קיבוץ כפר גלעדי, דמות מיוחדת בנוף החקלאים והחוקרים בגליל. פשטות הליכותיו לא העידה על אישיותו המיוחדת ועמוקת החזון. לצד עבודתו המחקרית בחקלאות, הוא הכשיר דורות של סטודנטים לחקלאות שהתחילו את לימודיהם במכללת תל חי וסיימו במכון ויצמן ברחובות ובאוניברסיטה העברית בירושלים. שנות השישים והשבעים היו דלי אפשרויות ללימודים אקדמיים באזור, אולם ישראל לוין ז"ל היה מאלה שנאחזו בחזון ובאדמת הגליל בעיקשות אין קץ שהייתה לדור החולמים והמייסדים בגליל.

עמוס לוין בנו, סמנכ"ל פיתוח חקלאות בחברה לפיתוח הגליל מספר: "אבא היה רפתן מעל עשרים שנה. בהמשך עבר להוראה והיה מורה ובמקביל סטודנט בפקולטה לחקלאות ברחובות, לימד ולמד בו זמנית וגידל עם אימא צפרירה חמישה ילדים. תלמידיו מעריכים אותו עד היום, הוא היה מורה לדוגמה, מורה לחיים. מודל להערכה בשיטות הלימוד ואהבת התלמידים. עם סיום הדוקטורט בתחום מדעי הקרקע ותהליך הניטרפיקציה בקרקעות החולה, החל במחקר קרקע, דישון והשקיה בעמק החולה בגידולי שדה ומטעים. אבא אהב את החקלאות ועובדי האדמה. כחלוץ המחקר החקלאי בגליל, היה אבא בין פורצי הדרך להקמת מכללת תל חי ולהקמת המגמה החקלאית שהמשכה הפכו ללימודי ביוטכנולוגיה ואיכות הסביבה".

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *