יינות ביתיים 2013

17/03/2013
מאת: פרופ' עמוס הדס
צילומים: ישראל פרקר
פרופ' הדס היה ביריד יינות ביתיים שנערך בחצר ביה"ס ליין ביקב שורק.
המשך »


 מאת: פרופ' עמוס הדס
צילומים: ישראל פרקר

למחשבי הגיע מכתב המזמין אותי לבוא ולבקר ב"יריד יינות ביתיים" שאורגן על ידי "יקב שורק" ומגזין "יין וגורמה" ונערך בימים ה-ו ה- 14-15.3.2013 בחצר "יקב שורק" שבטל שחר.
 תחילה הססתי בשל אילוצים שונים שרובם לא בשליטתי אולם משהו בכל זאת דחף אותי לצאת ביום שרב ואובך ולהגיע ליריד. דרכי הייתה קשה למרות המרחק הקצר מביתי שברחובות למושב טל שחר. הכבישים היו עמוסי מכוניות ופקוקים. צריך הייתי לנצל דרכים עקיפות ומפותלות להמלט מגודש ההמונים בדרכם לאירוע תרבות לאומי – גדישת קניון מרכז בילו. בין אם היה זה בשל הצמידות לחג הפסח בעוד מספר ימים, או בשל הספורט הלאומי לבלוש בחנויות ולחפש מציאות בין אם צריך, או…

 הגעתי ליריד כשאני תוהה מה בין הנהירה למרכז קניות הגדול בארץ לבין היות מכוניתי היחידה בדרך לטל שחר. עם הגיעי למקום האירוע נאורו עיני למראה המקום שאורגן בשים לב לפרטים במטרה להפוך את המפגש של שיטוט בין דוכני יין ופגישה בין אנשים מאירי עינים הגאים במעשה ידיהם, לאירוע מלבב ומרתק והשונה מהרבה בחינות משיטוט בין דוכני מרכולים וחנויות. 
הצפיה בכרם הצמוד למקום האירוע, המבקרים שהו במתחם שהוצל על ידי וילון דק מעל ובמראה הנוף הכפרי, שנפרש אל מעבר לכרם, אשר הועם מעט בשל האובך. מזג האוויר לא היטיב הפעם עם המארגנים, המציגים ועם האורחים שבכל זאת החליטו ובאו לטעום יינות, לשוחח עם יוצריהם ולרכוש יינות שנשאו חן מלפניהם. 
המארגנים הכינו תחנת מים בשל עומס החום ובכך הטיבו עם המבקרים ביניהם ילדים. לכל מבקר נתנה כנגד מחיר זעום כוסית טעימה וטופסים בהם יכולים היו המבקרים לרשום את רשמיהם וחווית הטעימה של יין זה או אחר.

באירוע השתתפו כעשרים יקבי בית ובוטיק מרחבי הארץ (מהדרום הרחוק ועד לגליל). חלק ניכר מהמציגים הינם בוגרי קורסים לעשית יין, שרכשו את מיומנותם ואת ניסיונם הראשוני בעשיית יין בקורסים הניתנים על ידי אנשי "יקב שורק" ומרצים מומחים מהחוץ. כמה מהם השתלמו במגמות הדרכה והוראת יין אחרות כמכללת תל חי ואחרות.

הקדמתי את בואי ליריד ונשארתי לצערי בשל אותם אילוצים שהזכרתי קודם, לזצן קצר יחסית אולם די היה בו לאפשר לי לפגוש מכרים ותיקים וחדשים, לטעום יינות חובבים ומתמחים, ללמוד מעט על בעיות יצרני היין הביתי, יינני הבוטיקים, אך בעיקר לעמוד על טיבם של המבקרים.
 בעוברי מדוכן לדוכן, טעמתי, החלפתי שיחה ותשובות לשאלותי, אך ניסיתי גם להקשיב לשיחות בין המציגים וקהל הטועמים. הופתעתי לראות קהל עממי מעורב, שחצה עדות, מעמדות, ניסיון וידע ביין, הפוגש בדרך ישירה ובלתי אמצעית את הכורמים-ייננים ויצרני היין הביתי.
 אכן היה זה קהל עממי של אנשים שטעמו וניהלו דיון על היין בינם לבין המטעימים וכן בינם לבין חבריהם ואחרים סביבם. ככל שחלף הזמן וגדל מספר המפגשים ביני לבין המציגים והקהל, הלכה והתבררה לי חשיבותו של האירוע. היה זה מפגש עממי מרתק בין חובבי יין מתחילים וותיקים לשכבותיהם, המפגשים הללו שחלקם כלל חילופי דברים על נושאים חברתיים ואישיים כמוו גם על החוויות שבטעימות היין היוו כבעבר גם הפעם יסוד ראשון ואולי לבלוב ניצני תרבות יין עממית. 

השאלות מהקהל למציגים באירוע כיסו נושאים לא מעטים: בעיקר נשאלו המציגים לסיבות עיסוקם ב"תחביב" עשיית היין. כמגוון השאלות כך גם רחב היה מגוון התשובות. איני בטוח שהתשובות הסבירו הכל או לפחות מלאו אחר משאלות השואלים, אולם ביטוי למאווים ולתחושות המציגים היו גם היו. ענין תמחור היין עלה מדי פעם במאמר מוסגר ומעט מהוסס. למרות זאת המחיר לא היה מכשול למכירת יינות. פה ושם ניתן היה להבין כי יצרני היין הביתי מכירים בכך שיינות פשוטים ודומים לשלהם, מתוצרת יקבים מסחריים, ניתן לרכוש במחיר נמוך מזה המבוקש על ידם.  אולם כמאמר אחד הרוכשים, "ברכישת היין שטעמתי יש אולי סיפוק ואתגר לחווית ההרפתקאה הנפלאה שאני חווה היום ואיני זוכה לה במרכול או אף בחנות יין מתמחה". 

היות ו"יקב שורק" כמו גם "יריד יינות הבית", מוקמו בתחום מטה יהודה, נעים היה לטעום מיינות האזור ולחפש בהם יינות שיבטאו מעט את המיחד את האזור, קרקעותיו והאקלימים המקומיים של כרמים מהם נבחרו הענבים לייצור היינות. זאת מצאתי ביינות של "כרמה", "אריאל ביהודה" ויקב "מי טל". 


ההפתעה הגדולה לה זכיתי ביריד זה הייתה טעימת יין לבן היחיד ביריד מבקבוק שנשא את הכותר  "אוהלו, לבן 2011, ויונייה". הייתה זו טעימתי השניה של יין זה. לראשונה טעמתיו ביקב קטן שמוקם בצמוד למסעדת בשרים "שוסמיט" שבקצרין; ביקב זה עבדו תלמידי מגמת היין במכללת קצרין, .את ענבי הויונייה שבצרו עבדו התלמידים לשלושה סגנונות יין: יין יבש, יבש למחצה ומחוזק.

אף שלא הייתי כלל מעורב בייצור היינות, מעורבותי בטעימות היין, הביאה לכך שהקדש זמן נאות בכיתת הלימוד בניתוח השיקולים בבחירת מועד הבציר וכן בשיטות עבוד הענבים של זן מיוחד זה. ביריד זה זכיתי בטעימה מאוחרת רק של המהדורה היבשה למחצה של אותו יין ניסויי מקצרין. היין נמכר על ידי "יקב זאב" של זאב מילר. יין אחר שמשך את ליבי היה יין ממסך של קברנה סוביניון ומרלו מתוצרת יקב .G.A. היין לא היה כבד גוף אלא, מאוזן, עגול, שמתובל להפליא ובמידה נכוננה על ידי השיהיית היין וישונו בחבית אלון מעולה.

היו גם יינות נוספים עליהם יכולתי לדווח, אולם איני טועם יין המעניק שבחים או מדרג יינות למעלות קדושה, לכן צמצמתי את רשמי וחוויותי מביקור זה לטעימות מיוחדות לתאור חוויות מרגשות או כאלה מהן למדתי כמה רעיונות או נושאים חדשים. מקור רבים מהיינות בכרמים שונים וטווחי מגוון הניחוחות, הטעמים וצבעי היינות היו רחבים מאד. תופעה זו מוסברת בכך, שהייננים עדין לא מנוסים דיים וסגנונם אינו מקובע עדין. כאן המקום להדגיש כי נסיונם המצטבר של הייננים הרוכשים את הענבים או הכורמים-הייננים הבוחנים את חלקות כרמיהם, הוא שיביא ויפרוס בפנינו את מגוון החלקות היחודיות והשונות באיכויות הפרי וממנו לאיכויות היינות, כלומר הן שיצביעו לנו על החלקות הברוכות ב"טרואר הישראלי" לגווניו. 

אודה ולא אכחד כי יריד זה הפגיש לא רק ידידים, מכרים וייננים ותיקים וחדשים, אלא גם בינם לבין קהל שהוא חדש להם. מפגשים אלה טומנים לדעתי את חווית היין ואת "הטעימה המקדימה" של תרבות יין עממית ושורשית. לא נותר אלא לברך ולעודד את המארגנים על יוזמתם הברוכה, הארגון המוצלח ועל כשרונם בעריכת יריד זה, ולקוות שיתמידו ויוסיפו להטעימנו בירידים נוספים לעתיד לבוא. יתרון נוסף באירוע, טמון במפגש הבלתי אמצעי והישיר בין כורמים-ייננים, עושי יין בבתיהם וקהל רחב, של חובבי יין ומטיילים באזור. מפגש זה עשוי ללא ספק במהלך השנים להניב תרבות יין עממית ושושית של ממש.  

 

 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *