טעימת שיראז הגדולה–פסח

17/03/2013
מאת: רונן פרלמוטר
פורסם ב: מקור ראשון
פסח כבר מזמן הוא אינו רק חג המצות, אלא גם חג היין
המשך »


 מאת: רונן פרלמוטר
פורסם ב: מקור ראשון
 
ארבע כוסות זה רק התירוץ…

פסח כבר מזמן הוא אינו רק חג המצות, אלא גם חג היין. מצוות ארבע הכוסות הביאה לכך שחלק ניכר ממכירות היין בארץ מתרחשות כעת ואין בית בישראל שלא מצטייד בכמה בקבוקים לקראת האביב. גם היקבים הבינו את זה והם נלחמים על המקום בעגלת הקניות שלנו באמצעות שלל מבצעים שווים ובכל רמות המחירים, מה שהופך את הימים הללו למושלמים לקניה רצינית של יין שיספיק לכמה חודשים, אולי אפילו עד מבצעי ראש השנה הבעל"ט.

כעם מפונק וצמא לחידושים קולינריים (חשבתם למה יש לנו כל הזמן טעמים חדשים ביוגורט, במשקאות הקלים ואפילו בחומוס?), גם בשתיה אלכוהולית אנחנו לא מסתפקים עוד ביין 'לבן' או 'אדום' אלא דורשים (ומקבלים!) הסברים מפורטים מה בדיוק מכיל הבקבוק. אפילו הזנים 'הסטנדרטיים' – קברנה ומרלו מתחילים להיזנח לטובת יינות מזנים בעלי אפיל חדשני.

בדיוק לכאן נכנס זן השיראז (או בשמו בצרפתי סירה, אבל זה באמת אותו דבר), שחלק מאיתנו כבר הספיק לשמוע עליו, אולי אפילו לשתות אותו. המאפיינים שלו מתאימים בדיוק לאופי הישראלי – צבע יפהפה, עוצמות אלכוהוליות ופוטנציאל לטעמים מתקתקים ועגולים.

מהסיבות הללו בדיוק החלטנו להקדיש את טעימת הפסח השנה אליו ורק אליו, ולטובת העניין כונס פאנל נכבד, מצומצם בכמותו אך איכותי מאוד, שכלל את הייננים הבכירים אוליביה פרתי (יקב טפרברג), צבי סקייטס (יקב ירושלים, לשעבר יקבי כרמל) ועמיחי לוריא (יקב שילה), כשלצידם רונלד מוגנדורף (מנכ"ל יקב הבוטיק 1848 לשעבר), ידידיה קראוטהמר (מנהל הכשרות במלון קראון פלאזה סיטי סנטר, ת"א) ועבדכם הנאמן. טעמנו כשלושים יינות שונים, כולם על טהרת השיראז או ממסכים מבוססי הזן, כאשר הטעימה הייתה עיוורת ומקצועית לחלוטין.

רוב היינות היו טובים וראויים והבחירה הייתה קשה, ולכן הוחלט לציין תריסר כמצטיינים, למרות שבנקל יכולנו להרחיב את כמות אותות ההצטיינות לחמישה עשר או שישה עשר. אז הנה הרשימה המלאה שכדאי שתהיה לכם בכיס לפני שאתם יוצאים לקניות היין לחג:   המצטיינים:

 סירה 2011, סילבר, יקב טפרברג – יין מסדרת הבסיס של היקב הותיק וזה שזוכה בתואר היין בעל תמורה לכסף הטוב בטעימה. צבע אדום-בורדו חי, הרבה פרי אדום באף (שזיף) לצד קרמל, קינמון ומעט בשר. הגוף שלו קל-בינוני, נעים לשתיה ומדויק  מאוד. כמה שהוא זול – ככה הוא מוצלח! (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 40 ₪)

שיראז 2012, יקב רקנאטי – היין הצעיר ביותר בטעימה שניכרים בו טעמים של יין טרי אולי אפילו בתהליך, מה שלא מנע ממנו לקבל ניקוד גבוה מצוות הטועמים. ארומות מדהימות בעוצמתן של פריחת סיגליות ומעט וניל, גוף קליל ובעל תחושת בליעה חלקה. חכו איתו כמה חודשים והוא יתעלה על עצמו! (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 59 ש"ח)
שיראזD  2011,  יקב דלתון –נעמה סורקין הייננית המוכשרת של היקב הגלילי הזה הכינה יין זני בעל צבע סגול בוהק ועמוק, אף נעים ופירותי, טעמים של חבית אמריקאית וגוף מלא ורך. יין עשוי היטב במחיר שווה לכל כיס! (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 65 ש"ח)

מוסטלי טוליפ, 2010, יקב טוליפ – יחודו של היקב בשילוב בעלי מוגבלויות בתהליכי הייצור השונים. ליין הזה (85% שיראז והיתר קברנה סוביניון) צבע עמוק וכהה, אף מצוין של פרי שחור ובשל, אפילו קצת של צימוקים ופירות מיובשים. היין קצת קשה אבל מתרכך עם הזמן, גוף מלא וסיומת מתמשכת. יין שקל להתאהב בו! (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 79 ש"ח)

סירה דור 5, 2010, יקב 1848 – יין מרשים מיקב ה'ספין-אוף' של יקבי ציון הוותיקים. ת'אמת? הופתענו! היינן הקודם של היקב, צביקה שור, שכבר הספיק להתחלף מאז ביינן הצעיר אילן אסולין, השאיר ירושה מרשימה בדמות היין המודרני הזה. הוא בעל ניחוחות דובדבן טובים וצבע סגול יפה, אף מעט אלכוהולי ופה שמעקצץ בהתחלה אבל אח"כ מתגלים בו מלא הטעמים. איזון זה שם המשחק. (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 89 ש"ח).

סירה 2008, אדמה II, יקב תבור – יין אלגנטי בסגנון עמק הרון שמגיע מהיקב המשפחתי לשעבר שהפך למעצמת יין איזורית. הענבים הגיעו מהגליל העליון דווקא והתבגרו בחביות כשנה בלבד. התוצאה – יין רך ומאוזן, בעל צבע אדום-ברודו בינוני, אף נעים של פרי שחור אלגנטי, פלפל שחור ושמץ של עשן. בחיך מצטרפים טעמי עלים מרירים ומעט שוקולד חלב, בגוף בינוני-מלא. ישתדך מצוין עם אוכל מתאים! (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 85 ש"ח)

נחל גוברין, 2010, יקב תל-מרשה – הפתעת הטעימה! יקב בוטיק חדש ולא מוכר באזור בית גוברין ששלח לטעימת החג ממסך מעניין של פינוטאז' וסירה, בחלקים שווים. יש ליין צבע יפה ואטום, אף ארומתי ובשל (דובדבן, תאנים) וגוף רחב ונעים, עם חומציות מאזנת טובה. אם יקפידו לאורך זמן ביקב על סגנון ואיכות כאלו – צפוי לנו יקב בוטיק מצוין!  (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 99 ש"ח).

A 2010, יקב אדיר – האחים רוזנברג מוציאים את בלנד הדגל הזה שלהם זו השנה השניה והוא לא מאכזב. יש בו 60% שיראז, 25% קברנה סוביניון והיתר קברנה פרנק – כולם מחלקת הפלאטו המובחרת של היקב. הצבע שלו אחיד ועמוק בגווני סגול-בורדו כהה, שלל סיגליות פורחות מיד עם הרחה ראשונה יחד עם פטל שחור ואדמתיות טחובה. בהמשך יוצאים ארומות הדובדבן הבשל, קופסת סיגרים, טימין ומעט אקליפטוס. גוף היין בינוני-מלא, הטאנינים נגישים והטעם השיורי נעים אף הוא. אחד הממסכים המוצלחים בטעימה. (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 120 ₪).

מירון 2009, יקב הרי גליל – יקב הרי גליל עושה מאז יסודו יינות ראוים במחירים הוגנים. הממסך הבכיר הזה (לצד אחיו 'יראון' המבוסס על קברנה) מבוסס על שיראז (72%), אליו הוספו 19% פטי ורדו והשלמה של קברנה סוביניון. הגוונים שלו יפהפיים, הוא מפגין ארומות שיראזיות אופייניות (אוכמניות ודובדבן), גוף עוצמתי ועגלגל. למרות שהוא נגמר לנו בטעם קצת מהר מהצפוי זהו אחד מהיינות המרשימים שטעמנו.  (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 106 ש"ח)

שיראז רזרב 2009, סוד, יקב שילה – האופי של היינן היוצר ניכר ביין הזה בצורה מעוררת התפעלות. יין מדויק ונקי שהתבגר בחביות אלון כ-20 חודשים. אף רחב גוף עמוס פרי בשל (מדי?) יחד עם טבק ומעט שנף אך הוא שומר על אלגנטיות. עדיין צעיר ועפיץ אך מרשים כבר כעת. ישתבח היטב ארבע-חמש שנים ואולי אף יותר. (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 130 ש"ח)

סירה 2009, יקב יתיר – בבצירים הקודמים היין נקרא 'שיראז' וכעת הוחלט מסיבות שיווקיות לשנות לו את השם. נו, שוין. מה שלא מצליחים לשנות לו, וטוב שכך הוא את האופי. כרמי האיכות של יער יתיר ממשיכים לנפק חומר גלם מעולה ליינן ערן גולדווסר והוא מצידו גומל להם בעבודה ייננית לעילא. 98% סירה וטיפל'ה ויוניה שמחזק את  הצבע והטעם והנה לנו יין עמוס, דחוס ומצוין, שמגלה אלגנטיות יתירית אופיינית.פרי בשל ועוצמתי, מעט חריכה בשרנית, גוף רך ונעים – מה עוד נבקש מאיתך, מכורה? (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 140 ש"ח)

שיראז כרם שעל 2009, יקבי כרמל – יין מרשים ואלגנטי מאוד, אולי הטוב בטעימה כולה, שהזכיר לרוב הטועמים סגנון צרפתי קלאסי. חוץ מריחות הפרי האדום (בעיקר) והשחור הוא משלב ארומות ליקריץ ומוקה, טעמים מורכבים שמתפתחים עם הזמן בכוס, גוף עשיר אך חומצי במידה וטעם שיורי עם שובל ארוך. ההימור שלנו – הוא יצליח לשחזר את הישגי אחיו מבציר 2006 (מחיר מומלץ לפני הנחות החג – 130 ש"ח)       יתר היינות:

 A  שיראז, ארזה 2011 – ארומה בינונית של סיגליות טריות, צבע אטום. מורגש אלכוהול גבוה עם שיירי נסורת (אולי כפיסים?). בחיך הפרי דליל והנפח מיימי. זה עוד לא זה.

שיראז 2011, יקב הרי גליל – אחד משלשת האחים האדומים – סוסי העבודה של היקב. אף חביב, פירותי ללא עץ. חיך מאוזן ובינוני בעוצמתו. צבע יפה וסיומת קצרה. ראש בראש מול הסילבר של טפרברג וכמעט נכנס גם הוא לרשימת הגדולים. (מחיר מומלץ –  48 ₪)

שיראז ויניארדס 2011, יקב מוני – צבע היין מתבגר ונוטה לכתום. האף דווקא לא רע עם שלל סיגליות אבל גם מעט גופרית, כבול ואדמה חרוכה, כשהפרי מורגש רק ברקע. בחיך הוא קל ונעים ומזכיר טעמי קריניאן. (מחיר מומלץ –  59 ₪)

שיראז עוגב 2011, יקב ירושלים – צבע היין חלש ולא מספיק טוב, אף שיראזי קליל ונעים, בחיך יש לו גוף קל וחומצי, טעמים של עשבי תיבול עם תאנה טריה. פה טאניני. חסר קצת איזון. יין יומיומי. (מחיר מומלץ –  30 ₪)

שיראז פרייבט קולקשן, 2010, יקבי כרמל – יש ליין גוון בורדו עמוק, ארומה פירותית מעט חלשה המשלבת ציפורן ועץ. גוף בינוני, מעט עוקצני. תמורה לא רעה למחיר ואפילו פוטנציאל התיישנות לשנה שנתיים. (מחיר מומלץ –  40 ₪)

שיראז אדמה 2010, יקב תבור – גוון היין קצת דהוי, אף פירותי חלש, בחיך הוא מפגין טעמים טובים של פרי אדום וניכר איזור בין העץ לפרי. מצד שני בסוף מורגשים קצת סימני חיזור שגורעים מהניקוד הכללי. חבל. (מחיר מומלץ –  65 ₪)

סירה אסטייט 2009, יקב תשבי – אחרי כמה שנים תשבי חוזרים ושולחים אלינו יין לטעימה – והין לא רע בכלל. יש לו צבע בורדו יפה ועמוק, באף הרבה פרי שחור מתקתק כשהעץ מאוזן ולא משתלט. בהמשך מורגש קצת טעם של לקה (אתיל-אצטט) שפוגם בכלליות ובאיזון ורק בגלל זה הוא לא נכנס לתריסר הגדולים. (מחיר מומלץ – 85 ₪).

סירה גמלא, 2010, יקב רמת הגולן – יין מסקרן שיותא זו השנה השניה בסדרת גמלא. הבצע שלו בורדו עם שולים סגולים, אף כהלי עם ארומות שוקולד ורמזים לגופרית. בפה הוא מתקתק אבל הגוף קל-בינוני. זה לא שהוא לא טוב  רק שגם לאחר כמה זמן בכוס הוא לא מצליח להתרומם אל מעבר לזה.(מחיר מומלץ – 65 ₪)

שיראז רזרב, 2010,, יקבי בנימינה – בסדרת הרזרב של היקב יש יינות זניים בלבד. הצבע שלו קצת בעייתי = בורדו בהיר ולא משכנע. האף דווקא מצוין עם אוכמניות ופטל, עץ נעים וקצת יוד. בחיך הוא מתחנף עם גוף בינוני והסיומת קצרה. יין נחמד מאוד. (מחיר מומלץ –  94 ₪)

שיראז רזרב, 2009, יקב מוני – טוב, זה לא זה. למרות הצבע היפה, האף מחוזר, קצת סיגליות קצת אשכולית (!) – לא כ"כ אופייני לזן. בפה הוא חומצי, ציטרוני. כאילו ערבוו יין אדום עם ין לבן יחד. (מחיר מומלץ –  79 ₪)   עלמה SMV, 2010, יקב דלתון – עוד יין מיקב דלתון וגם הוא בקונסטלציה אחרת אולי היה נכנס לרשימת הגדולים. משהו בו מטעה: האף מרמז על אופי קר ואלגנטי – הפה הרבה פחות. יש לו צבע משגע (סגול עמוק ואטום), הפה חם ומתקתק. קצת יותר מדי אלכוהול ולמרות הכל הוא מאוזן וטעים.מה  (מחיר מומלץ –  83 ₪)   לג'נד 2009, יקב שילה – ממסך ע"ב שיראז של יקב שילה שמכוון לדברי היינן לחיך הישראלי. הצבע שלו לא אופייני – אדום בינוני, האף מבושם ואלכוהולי, החיך סגור וחסר קצת איזון. אין בו פגימות אבל ציפינו ליותר. (מחיר מומלץ –  100 ₪) אלכסנדר רזרב 2009, יקב אלכסנדר – אם היינו בוחרים לרשימת הגדולים 13 יינות במקום תריסר – הוא היה הנוסף. צבע אדום-סגול יפה, הרבה פרי בשל באף עם נגיעת ברט חיננית שמקפיצה את היין בדרגה. בפה החבית מודגשת, כמיטב המסורת של היקב, גוף רחב וחם וסיומת בינונית. לא רע בכלל. (מחיר מומלץ –  140 ₪)

אדום שיראז 2010, יקב ססלוב – באופן אישי אהבתי את היין מאוד, על אף הברט הגבוה שהיה בו ונמוג לאט עם הזמן. למרות הברט הורגשו הפירות השחורים והאספרסו, בחיך הוא היה כבר הרבה יותר טוב – גוף מלא, איזון בין חומצה לטאנינים והסיומת קצת קצרה מדי. (מחיר מומלץ –  117 ₪)

שני 2010, יקב לבני – יין היה פגום.

שיראז 2010, יקב ברבדו – לגבי היין הזה היו לנו חילוקי דעות בפאנל. חלק מהייננים הטועמים מאוד אהבו, חלק אחר טען שיש ביין טעם מוגזם של פירזינים (ריחות ירוקים – פלפל ירוק, דשא קצוץ וכו'), שיתכן שמאפיין את הטרואר של הכרמים מהם הגיעו הענבים. הצבע בינוני, אף בשל מאוד ופה לא כ"כ נקי אבל טעים. "יין שיהיה קל למכור לצרכנים ישראליים", אמר מישהו. (מחיר מומלץ –  129 ₪)

שיראז רזרב 2010, יקב טפרברג – גם כאן היו שמאוד אהבו והיו שפחות. המצדדים טענו שזה יין אלגנטי וחומצי עם אף אקספרסיבי שיתאים לאוכל. האחרים טענו שהחומציות מוגזמת ואולי בעוד שנה-שנתיים היא תרגע. בגל אופן הוא ניחן בארומות מקסימות, גוף מלא וסיומת קצת קצרה. (מחיר מומלץ –  110 ₪)

סירה רזרב 2005, יקב הרצוג (קליפורניה) – היין היה פגום.

סירה תל פארס 2008, יקב רמת הגולן – גם זה יין שכמעט נכנס לרשימת הגדולים ונפל בסוף בנקודות. הצבע שלו כבר התחיל לדהות ובשולים נטה לצהבהבות, הארומות של יין מתבגר – פחות פרי (למרות שהוא לנעדר לגמרי), יותר חבית, בשר חרוך, שוקולד. הגוף רחב ומאוזן והיין טעים עם מרירות קלה בסיום. מתבגר בכבוד. (מחיר מומלץ –  137 ₪)  

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *