יין בסלון מכוניות

 כתב וצילם: אבי הלוי

שיתופי פעולה בין מותגי יין ומותגי מוצרים אחרים הם דבר שבשגרה. החיבור הנפוץ והמקובל הוא השקת יינות במסעדות שכן אין כמו יין ואוכל ללכת יחדיו יד ביד. ביקבי עמק האלה לקחו את העניין הזה כמה וכמה צעדים קדימה ובאופן מפתיע בחרו הפעם להשיק יינות חדשים באולם התצוגה הישראלי של המכוניות היקרות בעולם: פרארי ומזראטי. את התרגשות המוזמנים, ועבדכם הנאמן בתוכם, קשה לתאר. במשך שעה ארוכה גנבו המכוניות, הנראות כצעצועים לגדולים, את ההצגה וגרמו להתגודדות וצילומים אין קץ. לא קל היה למארגני האירוע לנתק את הנוכחים מהמכוניות ולכנסם סביב שולחן הטעימות.
"החלטנו לערוך הפעם את השקת היינות בתל אביב ולא לגרור אתכם ליקב", אמר כמתנצל אודי קפלן, מנכ"ל יקבי עמק האלה, והוסיף: "אני חושב ששיתופי פעולה בין מותגים מתחומים שונים הן יוזמות עסקיות ברוכות שמקדמות את כל הצדדים ואנו מרבים לעשות שיתופי פעולה מסוג זה". קפלן סקר בצניעות את ההצלחות האחרונות של היקב: הקברנה סוביניון 2007 מסדרת VC (ויניארד צ'ויס), זכה במדליית זהב כפולה בתחרות טרה-וינו 2012 וכן בתואר 'היין הישראלי הכשר הטוב בישראל לשנת 2012' (מבין אלו שהשתתפו בתחרות – א.ה.). יין אחר של היקב, שנכלל בהשקה הנוכחית ועליו ידובר בהמשך, זכה בציון 90 בסקירה האחרונה של יינות ישראלים מטעם מגזין היין היוקרתי Wine Advocate 
באירוע נחנכו שלושה יינות: שרדונה 2011 מסדרת עמק האלה, קברנה סוביניון 2008 מסדרת עמק האלה ויין חדש לגמרי מסדרת VC המורכב מסירה, פטיט סירה ומרלו מבציר 2008 ששמו 32/35 – מחווה לאזור עמק האלה שאלו הקואורדינאטות שלו. השרדונה 2011 הוא פרי יצירתה של לין גולד, הייננית החדשה של היקב, ואילו שני היינות האדומים נעשו ברובם על ידי היינן הקודם דורון רב הון. השרדונה 2011, אגב, הוא היין השני שנעשה על ידי היננית החדשה, קדם לו הקברנה סוביניון 2011 שנחנך לפני כחצי שנה. בטרם טעמנו את השרדונה ספרה לנו לין גולד על בציר 2011 ועל ענבי השרדונה שמהם עשוי היין:
"שנת 2011 הייתה שנה מאוד קרה במובן של שנת בציר", אומרת לין גולד. "למעשה, הייתה זו השנה הקרה ביותר בעשור האחרון. לגבי הזנים הלבנים זו הייתה שנה מצוינת, שנה שאפשרה לנו, הייננים, להגיע להבשלה יפה מבלי להיכנס לאלכוהול גבוה מדי ומבלי לאבד חומצה טבעית שאנו כה זקוקים לה". לגבי הענבים סיפרה גולד שהם הגיעו משלוש חלקות שונות: האחת, כרם אדרת הנמוך יחסית – 400 מטרים מעל פני הים ושתי חלקות בכרם בנס הרים שגובהו 700 מטר מעל פני הים. הענבים מכרם אדרת עברו תסיסה קרה וארוכה במיכלי נירוסטה ואילו הענבים מנס הרים תססו ושהו על השמרים 13 חודשים בחביות עץ. מחצית מן היין הסופי מכילה יין שתסס במיכלי נירוסטה והמחצית האחרת מהחביות.           רשמי טעימה:
שרדונה 2011, עמק האלה לשרדונה הזה יש צבע זהוב עמוק אך הוא נוטה יותר לכיוון הבהיר מאשר לכהה. יש להניח שאת הצבע הכהה תרמו ליין אותם חמישים אחוזים שתססו ושהו בחביות עץ ואילו השרדונה ממיכלי הנירוסטה הבהיר את התערובת. קירוב הכוס לאף מאכזב בתחילה – היין עצור ומאופק, ייתכן מכיוון שהיה קר מדי. עם התחממותו וערסולו בכוס הוא התחיל להיפתח ולשחרר ריחות של פרי טרופי עם רקע של וניל קל. המגע הראשוני עם החיך מבשר מתיקות חמצמצות מאוזנת אך בלגימה שנייה ושלישית החמיצות יורדת והמתיקות תופסת את קדמת הבמה. ליין מרקם קטיפתי נעים וטעמים טובים ומהנים המזכירים אגס חום ובשל. הטעם השיורי ממושך ונעים והוא מושך ללגום שוב ושוב. בסך הכול שרדונה של אמצע הדרך, מן פשרה בין אוהבי השרדונה החד והפריך ולאוהבי השרדונה הקרמי עם הניואנסים של העץ. 22,000 בקבוקים נעשו מן היין הזה ומחיר כל בקבוק 89 ש'. היקב ממליץ לתת ליין הזדמנות להתיישן מעט. אני מסכים. יש לי הרגשה שהוא יודע לתת יותר.
שני היינות האדומים שבטעימה הם מבציר 2008, מה שחייב לומר כמה מילים על שנת הבציר הזו: "החורף שקדם לעונת הבציר של 2008 היה קר מהרגיל", אומרת לין גולד ומסבירה שבממוצע הטמפרטורה הייתה נמוכה בשש מעלות מהממוצע העונתי. בנוסף ירדו יותר משקעים ואילו הבציר עצמו הגיע מוקדם מהרגיל וכך התאפשר להגיע להבשלה פנולית ולריכוז טוב של הפרי בטרם הגיעו ימי החום הגדול של הקיץ. ככלל, סבורה גולד, שנת בציר 2008 נתנה יינות אדומים מרוכזים עם הרבה פרי, עם אינטנסיביות ביין וטאנינים טובים. 
קברנה סוביניון 2008, עמק האלה בלנד המורכב מ-85% קברנה סוביניון, 10% סירה ו- 5% מרלו. ענבי הקברנה מגיעים מכרמי אדרת ונס הרים. הבלנד כולו התיישן 14 חודשים בחביות עץ, מהן כשליש חדשות. ליין צבע אדום כהה ועמוק. באף ריח פרי אדום-שחור מזכיר בעיקר את השזיפים עם התוך הכתום והקליפה הסגולה כהה. האף די מאופק והריח לא מתפרץ אבל שהייה מסוימת וסבוב נמרץ של הכוס מפיקים ממנו יותר ויותר. הפה, לעומת זאת, הרבה יותר נדיב. שלל טעמים ומרקם קטיפתי עוטפים את החיך וכל לגימה – תענוג. גם הטעם השיורי נעים וממושך. יופי של יין שהוכנו ממנו קרוב לארבעה עשר אלף בקבוקים ומחיר כל בקבוק 99 ש'. אהבתי את היין הזה מאוד.
חתן הערב היה יין חדש של יקבי עמק האלה. שמו של היין:   32/35. מסביר מנכ"ל היקב, אודי קפלן "בשנים האחרונות השקנו מספר יינות בסדרת VC ותמיד הייתה לנו התלבטות איזה יינות להשיק. מצד אחד רצינו יין אחד, הכרם נתן יין אחר. כאשר רצינו יין זני, הבלנדים הוכיחו את עצמם יותר ואז החלטנו לרוץ עם שם שהוא לא שם של זן ענבים. החלטנו ללכת בכל פעם על הבלנד האולטימטיבי לאותה שנת בציר.השם שנבחר הוא השם 32/35 שאלו בעצם קואורדינאטות האורך והרוחב של האזור שלנו, אזור עמק האלה.זהו שם מקורי, שם קליט וזהו שם שמלווה את היקב מיום הקמתו אבל עד היום לא נמצא לו שימוש". והייננית לין גולד מחזקת את דברי המנכ"ל: "היינות שיצאו תחת ה- Label הזה יהיו בלנדים שיבטאו נכונה את היכולות של האזור שלנו".
בלנד  Vineyard Choice, 2008   N350E320  

יין בציר 2008 תחת השם הזה מורכב מתערובת לא שגרתית של סירה, פטיט סירה ומרלו המגיעים משלושה כרמים: אדרת, נס הרים ועמק האלה. היקב לא מוסר את היחסים בין הזנים ולטענת הייננית לין גולד זה ממש לא חשוב וגם די חד פעמי שכן כאמור בכל שנת בציר ייעשה הבלנד המוצלח לאותה שנה. היין התיישן 20 חודשים בחביות עץ רובן חדשות. ליין צבע אדום-סגול כהה, כמעט שחור. האף עצור ומאופק ורק אחרי חצי שעה בכוס הוא מתחיל לשדר 'אותות חיים' לכיוון האף. יודעי דבר יודעים לספר שכאשר האף קמצן והפה נדיב, נכונו ליין חיים ארוכים. ואכן, בפה גוף מלא, חגיגת טעמים ומרקם קטיפתי ומלטף. יחד עם זאת היין אלגנטי ומאופק משהו, לא מתחנף. להבנתי זהו יין ליישון ממושך. בסך הכל נוצרו 2,730 בקבוקים מהיין הזה ומחיר כל בקבוק 210 ש'.
סיכום יקב עמק האלה החל לפני למעלה משנה למצב את עצמו במקום גבוה יותר הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות. הייננית החדשה הוציאה כבר שני יינות מוצלחים שנעשו תחת אחריותה ולפי שעה נראה כי נשמר הסגנון של היקב ואם יש שינויים קלים הריהם לטובה. השרדונה 2011 עשוי היטב ומספק הן את אוהבי העץ והמלולקטית והן את אוהבי הסגנון הפירותי הצלול יותר. לבלנד 32/35 מבציר 2008 נדרש זמן ואילו הקברנה סוביניון 2008 מוכן יפה לשתייה ומעניק תמורה מצוינת, ואף יותר מכך, למחירו.