מי צריך תחרויות יין–ב'

12/01/2013
מאת: אבי הלוי
תחרות טרה וינו מעוררת בכל פעם מחדש את הדיון בחיוניות של תחרויות יין.
המשך »

12/01/2013
 
מאת: אבי הלוי
צילומים: ישראל פרקר ואבי הלוי
בחלק א' של הכתבה עסקנו במהותן של תחרויות בכלל ותחרויות יין בפרט. נאמר שהתקֵפות של תחרות יין תלויה, בין היתר, באובייקטיביות של השופטים וטעימה עיוורת מונעת הטיה של התוצאות. לקראת הכנת כתבה זו צפיתי פעם נוספת בסרט "יין סיפור אהבה" (במקור "("Bottle Shock, המספר את סיפורה של טעימת פריז 1976. איני יודע אם אכן כך היה במציאות, אך בסרט נראים השופטים זחוחים בדעתם ומחליפים דעות ביניהם לגבי היינות שהם טועמים. על פי הכלל האוסר קשר דיבור בין הטועמים די היה בכך כדי לפסול את הטעימה ותוצאותיה. יחד עם זאת יש לזכור שמטרת הטעימה ההיא לא הייתה הענקת מדליות ופרסים, אלא ניסיון – שהצליח – להוכיח שפרט לצרפת יש עוד מקומות בעולם שבהם עושים יין איכותי.

הביקורת על תחרויות יין בארץ, ולא רק על תחרות טרה וינו, חוזרת על עצמה כל שנה וברובה מוּנעת מאינטרסים של בעלי עניין. גורמים אלו יודעים בדרך את כל מה שנאמר בכתבה זו אבל מטרתם לנגח את המארגנים ותו לא. לטובת מי שבאמת מתלבט נעסוק מעט בטענות הנוגעות לאוכלוסיית המתחרים, למקצועיות השופטים ולשקיפות. יש גם ביקורת על המחירים הנדרשים מהמשתתפים אבל לזה לא ניכנס שכן לדעת כותב כתבה זו בתנאי שוק חופשי כל אחד צריך לעשות את חשבון העלות/תועלת ולהחליט אם כדאי לו או לא. 
אוכלוסיית המתחרים היא וולונטרית. המתחרים צריכים לשלוח יין לתחרות ואין כוח בעולם שיכריח אותם לעשות זאת. מן הצד השני אין גם חובה להשתתף. יקב שאינו משתתף בתחרות יין יודע היטב מה יש לו להרוויח או להפסיד מתחרות כזו. יקבים מבוססים ומצליחים לא רואים צורך להשתתף ואילו יקבים פחות מוכרים רוצים להתפרסם. על רקע זה כל טענה כאילו התוצאות מתגמדות מכיוון שלא השתתפו בתחרות יקבים איכותיים או גדולים, היא לא רלוונטית. יחד עם זאת, כדי להיות הוגנים כלפי ציבור צרכני היין חובה על כל מי שמארגן תחרות מסוג זה להימנע מפרסום מטעה ולהימנע מהצגת תארים מוחלטים כגון "היקב הטוב ביותר בישראל" אלא לסייג זאת כך: ""היקב הישראלי הטוב ביותר בתחרות". 
הרכב הטועמים, דהיינו – השופטים, הוא נושא טעון. בדרך כלל הטענות כנגד הרכב השופטים מגיע מכאלו שנעלבו שלא הזמינו אותם לשפוט… בחינה אובייקטיבית של רשימות השופטים בשתי התחרויות העיקריות שנעשות בארץ – אשכול הזהב וטרה וינו – מראה שהמארגנים עושים כמיטב יכולתם ומצליחים ללקט טועמים איכותיים מכל הסוגים: ייננים, מלצרי יין, עיתונאים המבינים בתחום, חובבי יין רציניים, זוכי תחרויות ידע ביין וכדומה. בתחרות טרה וינו אף משתתפים מומחים בין לאומיים. ריבוי טועמים בעלי ניסיון וגיוונם מנטרל את הטענה שהטועמים אינם ברי סמכא לטעימה ודירוג היינות.
הטענה המופרכת ביותר היא הטענה, שנעשית בדרך כלל במרומז, ש- "המשחק מכור". כמי שסיקר לא מעט טעימות תחרותיות אני יכול להעיד על הרגישות הרבה לנושא האובייקטיביות והשקיפות. תחרות אשכול הזהב נעשית זה שנים בפיקוח בלתי תלוי ואילו טרה וינו נעשית על פי כללי ה- OIV תחת עינו הפקוחה של משקיף מטעם הארגון. לגבי התוצאות שחוזרות על עצמן מתחרות לתחרות היטיב להתבטא בנושא חיים גן, מנכ"ל 'איש הענבים', בתחרות טרה וינו האחרונה: "…הזכייה החוזרת ונשנית של אותם יקבים ואותם יינות מראה על עקביות ועל התעקשות לאיכות."
בתחרות טרה וינו 2012 השתתפו מעל ארבע מאות יינות שהתקבלו מעשרים ואחת מדינות. כמאתיים מהיינות הגיעו מיקבים ישראליים, ביניהם כעשרים מיקבים ביתיים שהתחרו בנפרד. התוצאות עבור היקבים הישראליים בהחלט מרשימות. 4 מתוך 13 מדליות זהב כפול הוענקו ליקבים ישראליים: ברקן, סגל, עמק האלה ואור הגנוז. 41 מתוך 72 מדליות זהב הוענקו  אף הם ליקבים ישראליים: אודם, אור הגנוז, אסף, ברקן, סגל, בן חיים, בנימינה, ביטון, ונטורה, עמק האלה, גוש עציון, ירושלים, נטופה, כפיר, קיטרון, לה-טרה-פרומסה, לגזיאל, לבני, נעמן, נחל עמוד, הים האדום, שניר, תבור, טוליפ, טורא, צובה וזיו. 14 יינות ישראליים נוספים זכו במדליות כסף.
על סמך תוצאות התחרות וכמות המדליות הגדירו המארגנים תארים נוספים. יקב עמק האלה נקבע כיקב הבוטיק הגדול (100-500 אלף בק') הטוב ביותר והיין שלו קברנה VC בציר 2007, שזכה בזהב כפול, נקבע כיין הטוב ביותר בתחרות. יקב בן חיים שגרף מדליית זהב כפול ושלוש מדליות זהב הוכתר כיקב הבוטיק בגודל בינוני (10 עד 100 אלף בק') הטוב בתחרות. צוות הייננים של יקבי ברקן שחמישה יינות שלו זכו במדליות, ביניהן זהב כפול לקברנה  סופריור 2008 – זכה, לא בפעם הראשונה, בתואר צוות הייננים המצטיין בתחרות. ואחרון חביב, יין הקברנה פרנק 2010 של יקב ביטון הקטן זכה בתואר היין הטוב ביותר מבין יינות יקבי הבוטיק הקטנים.
קטגוריה חשובה ומפרגנת היא קטגורית היקבים הביתיים. התשתית שהוקמה לטעימה השיפוטית בתחרות הועמדה לרשות כעשרים יקבים זעירים שהגישו את יינותיהם לטעימה ורבים מהם זכו במדליות בקטגוריה זו: יקב הסמטה – מדליית זהב ותואר היקב הביתי הטוב בתחרות. היקבים ארגוב, הסמטה, תלתן ודני גרפו 5 מדליות זהב (מהן 2 לארגוב) ובעשר מדליות כסף זכו היקבים: בארות (2), אהרון גלח (3), קנטרוס (2), W&R 59, ארגוב והר אדר. את קבוצת היקבים הביתיים ארגן והגיש לתחרות בית הספר ליין ביקב שורק.    
שבוע לאחר הכרזת תוצאות תחרות טרה וינו 2012 נערכה בבית 'איש הענבים' טעימת יינות לקהל הרחב שבה הוצעו לטעימה היינות שזכו במדליות זהב. באדיבות מר חיים גן, מנכ"ל איש הענבים, השתתפתי בטעימה ובשורות הבאות מובאים רשמי הטעימה לגבי חלק מן היינות.
עמק האלה, קברנה סוביניון סדרת VC 2007 (מדליית זהב כפול) זכה גם בתואר היין הישראלי הטוב בתחרות וכן היין הישראלי הכשר הטוב בתחרות. מכיל, פרט ל- 15% קברנה סוביניון גם 10% מרלו ו-5% פטיט סירה. על פי פרסומי היקב התיישן בחביות עץ 17 חודשים. בטעימה צבע אדום ארגמני ועמוק. מאופק יחסית באף אבל נדיב מאוד בחיך. יחד עם זאת שהייה של כמה דקות בכוס פותחת גם את האף ומשתחררים ריחות נעימים של פרי שחור בשל. בחיך היין 'מתיישב' מאוד נעים ובכל לגימה מתגלים טעמים חדשים של פרי בוגר ובוקה עצי ברקע. הטעם השיורי מאוד נעים ועושה חשק ללגום מן היין עוד ועוד. למען ההגינות יש לציין שהידיעה שהיין זכה בפרס גבוה בהחלט משפיעה ומקדמת באופן פסיכולוגי את החוויה. יחד עם זאת, אני משוכנע שגם בטעימה עיוורת הוא מרשים. עובדה – הוא הרשים את שופטי התחרות בטעימה עיוורת.
סגל, לא מסונן 2008 (מדליית זהב כפול) יין עתיר תשבחות שכלל לא הפתיע, לפחות אותי, בזכייתו. מורכב מ- 90% קברנה סוביניון ו-10% מרלו שמגיעים  מהכרמים דישון שבעמק קדש ודובב שבהר גודרים. היין כהה, מרוכז וסמיך, עשיר בריחות פרי שחור ובשל שמשתחררים וממלאים את האוויר ככל שהיין שוהה בכוס ומתאוורר. המפגש עם החיך מסב הנאה רבה, היין עשיר בטעמים עם חמיצות טובה ומתיקות נעימה, מאוזן היטב, ושום טעם לא מאפיל על האחר. הטאנינים, שבתחילה מורגשים היטב, אך בשום אופן לא מוגזמים, מתרככים עוד יותר ככל שחולף הזמן וככל שהחיך 'מתיידד' עם היין. הטעם השיורי לאחר הבליעה ארוך וממושך מה שגורם לרצות ללגום עוד ועוד. יין גדול.
לסיכום חלק זה אין כל ספק שלמרות שאפשר לשפר פה ושם, תחרויות היין מקדמות את הענף. הפרסום סביב התחרות, הטעימות, המדבקות על הבקבוקים והשיח הציבורי בקהילת חובבי היין – כל אלו מושכים את תשומת הלב ומובילים את בשורת יינות ישראל בארץ ובעולם. כה לחי.
בחלק ג' של הכתבה נמשיך בסקירת היינות שזכו במדליות זהב בתחרות טרה וינו 2012.

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *