פרימיום בהילוך שני

27/12/2012
מאת: שרון תלמי
פורום היין של אסף ושרון בטעימה השוואתית בין שני יינות של אותו יקב,יקר וזול יותר.
המשך »

27/12/2012 
 מאת: שרון תלמי

 רבות כבר נכתב על יוקר המחיה. הפגנות הופגנו, נאומים נישאו, אנשים מחו, כתבות צולמו, אמנים השתתפו,  ועוד כהנה וכהנה אך בפועל קצת נעשה מידי לטעמי. הנושא החל לזלוג גם לתחום היין והרבה כבר נאמר לגבי יוקר המחירים של חלק מבקבוקי היין. כמדומני הנושא תפס תפנית רצינית מאז הוצאת "מתתיה" הראשון של דלתון ולאחר מכן החלו לצוץ הרבה יינות גבוהים או בעגה המקצועית יינות פרימיום או אולטרא פרימיום. דוגמאות לא חסרות: E של עמק האלה, מיסטי הילס צרעה, שורשים ויתקין, מדיטרניאן כרמל, יינות כרם יחידני של רמה"ג ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. ישנם יקבים המייצרים סדרות גבוהות מזה שנים כמו: קצרין-רמה"ג, סופריור-ברקן או לימיטד אדישן-כרמל. הפורומים גודשים ויכוחים בנושא התמחור האם ישנה הצדקה או שאין הצדקה לתמחור הגבוה של היקבים אדרבא בתקופת מיתון ונושא יוקר המחייה ברקע חיינו הכלכליים.

 פורום היין של אסף ושרון לקח את נושא הפולמוס הנ"ל לטעימה אמפירית וניסיונית. הטעימה נעשתה בפורמט עיוור, כטעימה השוואתית בין שני יינות של אותו יקב. מצד אחד היין הגבוה של היקב, יין "הפרימיום" והיקר ביותר של היקב ומאידך גיסא יין האמצע שלו יין שכבודו מונח במקומו אך בתמחור שפוי והוגן יותר בקיצור נמוך יותר. לטעימה נקבעו מס' כללים נוקשים והם:

 1)ליין הגבוה, יינתן יתרון בשנת הבציר. משמע ששנת הבציר של היין מיושנת מעט יותר על מנת לתת לו הזדמנות לחשוף טפח או שניים, קצת יותר ממה שהוא יכול וצריך להפגין כאשר הוא מתמודד עם אחיו הצעיר יותר והנמוך.

 2)הרכב היין צריך להיות פחות או יותר זהה ממסך מול ממסך יין זני מול יין זני. גם בהרכב הממסך צריכה להיות קורלציה ולא יתכנו זנים שונים המרכיבים אותו.  הבעייתיות בהרכבת טעימה שכזאת נבעה ממס' סיבות:

א.רב הממסכים היוקרתיים או לחלופין היינות זניים, הגבוהים של היקב הינם ממסכים בורדולזים מעט מאוד יקבים עושים יינות פרימיום שאינם מבוססים על זני בורדו. כאלה שעושים יינות פרימיום מזנים אחרים לדוגמא: גשם של שאטו גולן, לא ניתן להשוות אותם מול סדרות נמוכות יותר, מסיבה אחת שהן אינן קיימות כלל. כלומר בעיית מגוון לטעימה או כנאמר, "יציאה" מתחום הבורדו.

ב.יינות לבנים. מעט מאוד יקבים עושים יינות פרימיום/יוקרתיים לבנים ובעיקר אלו הם, היקבים הגדולים. שוב אנחנו חוזרים לנושא ישן יותר של תפיסת עולם מעוותת של שתיית לבנים נמוכה במחזותינו ,עניין לכתבה אחרת כבר.

3) לא תמיד יש בנמצא שנתונים נמוכים או בקבוק דומה בעל בציר מתאים בנמצא בשוק.

 עם כל זאת , יצאה הטעימה לדרך ותוצאותיה חשפו מס' נתונים מעניינים. בחלק מהמקרים העדיפו הטועמים את היין הנמוך על היין הגבוה,(וזאת כמובן לפני חשיפת היינות). במקרים אחרים נרשם שוויון בינהם. בחלק מהמקרים טענו הטועמים שאין הצדקה לתמחור היין הגבוה במחירו הנוכחי ובמקרה אחד גם לתמחור היין הנמוך. והפתעה אחרונה נרשמה בכוח ההתיישנות של היינות שהראו  יכולת יישון עם פוטנציאל גבוה. אז יש למה לצפות. ולהלן יינות הטעימה.

פלייט ראשון, יקב גבעות : מצדה,(גבוה), 2009- בדיעבד, יש לציין שבטעימה הזאת נעשה עוול מסוים ליין זה. בכוונה הייתה להביא יין שונה, מאזור השומרון בעל שם, שלא נטעם על ידינו בעבר. בפועל מדובר ביין בעל ממסך בורדולזי:

קב"ס, מרלו ופטיט ורדו . יין בעל גוף מלא וכבד שנפתח טרם זמנו וצעיר מידי. למרות שהיין ישב בדקנטר למעלה משעה ובקבוק עוד שלוש שעות עדיין מוקדם מידי עבורו. צבע סגול/שחור, אף גופריתי, בפה טעמים אדומים חזקים עם טחב ואדמה,חומציות חזקה ועשירה. 230 ₪.

מחול הכרמים, הרודיון,(נמוך), 2010 – סדרת האמצע הנמוכה יותר של היקב. גם היא מורכבת מאותו ממסך הנ"ל. צבע אדום/בורדו מעט חום, אף מבושם ניחוח רימון ודבש, פה מעט נעים יותר עם עקצוץ קל. 110 ₪.

לדברי הטועמים: היין הנמוך היה מועדף עליהם. בשניהם נטען שהמחיר גבוה ביחס לתמורה.
פלייט שני, יקב מרגלית : SR  קברנה סוביניון,(גבוה), 2005 – "אבי יקבי הבוטיק" ואחד היקבים האהובים עלי, באופן אישי בארצנו. היין מוגדר כקב"ס אך מורכב עם תוספת של 15% פטיט סירה. למרות גילו בן 7+ היין עם הרבה מאוד כוח במותניו ולדעתי דרך ארוכה עוד לפניו. צבע אדום שחור, אף מעט קמצני בהתחלה ולקח לו זמן רב להשתחרר ולנפק מעט ריחות עם עובש ואדמה. בפה גוף מלא וטאני. ספציפית ללא מחיר, מאוסף פרטי,מחירו של יין חדש בשוק 289 ₪.

קברנה סוביניון ,(נמוך),2005 – יש לציין את אסף מרגלית שנרתם למשימה וניפק לנו דרך צד ג' בקבוק לניסוי הנ"ל, שכן שנתונים כאלה כבר אין בנמצא בשוק. 100% קברנה ובעיני מצטיין הטעימה. למרות שאת היין הנ"ל ניתן למשוך עוד קצת, בפה מדובר ביין עגול ונעים בעל צבע בורדו/חום עם אף מסריח ומעופש במובן הנעים של המילה ברקע זיעה ועור. יין פשוט כיף לשתייה עם אוכל ובלעדיו. גם כאן ספציפית, ללא מחיר מאוסף פרטי, מחיר חדש בשוק 189 ₪.

לדברי הטועמים: הדעות כאן היו חלוקות ולא אחידות. חלק זיהו את היין הגבוה והגדירו אותו כמוצלח מבין השניים וחלק הפוך הוא.    
פלייט שלישי, יקב בנימינה,(לבן) : אבני החושן,(הסדרה הגבוהה של היקב),שוהם 2009 – 100% שרדונה, רובו מאזור הרי יהודה וחלקו מהגליל, יין שעבר יישון ארוך בחבית כעשרה חודשיים. צבע צהוב ענברי, אף מעט מינראלי בפה טעמים מוזרים של תה עם חמאתיות ברקע וגוף דחוס ומלא. 90 ₪.

שרדונה רזרב ,(היין הנמוך), 2011 – שוב 100% שרדונה. בהרכב הענבים בדיוק ההיפך ממקבילו. 9 חודשים יישון בחביות. אף שלא מזכיר כהוא זה את זן השרדונה, מאוד טרופי ופרחוני ונטע להזכיר בריחו יותר לכיוון גוורצטימנר. צבעו צהוב למוני ובפה גוף יחסית קליל מידי ליין עם יישון ארוך שכזה עם טעמים קלים של משמש וגואייבה. 60 ₪.

לדעת הטועמים: לצערנו פלייט זה לא המריא גבוה מידי ולא זכה לתשבחות יתרות על המידה לעומת קודמיו.  גם כאן הדעות היו חלוקות בזיהוי היין הגבוה והנמוך. לגבי תמחור היין הגבוה נטען שאין הצדקה כל כך. ותמורתו לעומת מחירו של הנמוך מצדיקה אפילו כיין יום יומי.
 פלייט רביעי, יקב קלו דה גת : סירה, סיקרא,(היין הגבוה), 2004 – 100% סירה צבע סגול בורדו. אף מתקתק יתר על המידה עם ניחוח ליקריץ ותותית. בפה יין על גבול הלעיס, גוף מלא עם חומצה חזקה וטובה ברקע שוקולד מריר וחמוציות. 8 שנים ליין והוא עדיין לא התרכך מספיק לשתייה אולי לצד תבשיל קדירה יתאזן מעט. שוב מאוסף פרטי, מחירו של יין חדש בשוק כ – 270 ₪.

סירה, הראל,(היין הנמוך),2005 – כנגזרת למקבילו מדובר ביין רגוע יותר, באופן יחסי. גם כאן גוף מלא ועשיר הטאנינים מעט נרגעו יותר היין פחות מרוכז. עם טעמי קקאו נלווים ברקע ופלפל מתובל. מאוסף פרטי וללא מחיר, מחירו של יין חדש בשוק כ – 120ש"ח.

לדברי הטועמים: כאן הפתעה כמעט מלאה. רב הטועמים העדיפו את היין הנמוך על פני הגבוה.(גם בעליו של הבקבוק שמחזיק עוד כמות קטנה של בקבוקים מהנ"ל  זיהה אותו בטור היין הגבוה). בתמחור היין החדש של היקב נטען שלגבי הסיקרא התמחור גבוה מידי לתמורתו. בנימה אישית אוסיף שאת סיקרא 04 מול הראל שתיתי בעבר, ראש בראש וגם אז ההראל ניצח.
לסיכום: כנראה שלא כל מה שנוצץ זהב. תמחור גבוה של יין ספציפי של היקב לא מבטיח תמורה מלאה לכספנו. ולפעמים "אבני היסוד" הם אלה שראויים יותר לייחוס והערכה לא פחות ממקבליהם המיוחסים יותר. גילוי נאות, מדובר בחוות דעת של חובבי יין וכאלה שאוהבים לשתות ולקנות אותו ולא אנשי מקצוע ובהתאם התייחסותכם. 

שרון תלמי, S_talmy@walla.co.il  

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *