הקיבוץ והיקב

23/07/2012
מאת: מימי בן יוסף
רוני ג'יימס ז"ל:עיצוב דמותו של היין נתון מרביתו ככולו להשפעות הטרואר.
המשך »


 מאת: מימי בן יוסף

עיצוב דמותו של היין נתון מרביתו ככולו להשפעות הטרואר. משם שואבת הגפן את החיות, הטעמים, הצבע והניחוחות. האקלים בא לסייע ומוסיף פעימה משלו. הכורם והיינן חשים מקרוב את הדופק וברוח היצירה השורה בהם, תורמים את חלקם. יחד, האדם והטבע, מעניקים לנו יצירה מושלמת.

מילים שמהדהדות באוזני עד היום. מילים ששמעתי מהכורם והיינן האגדי, רוני ג'יימס, מנוחתו עדן, איש הכרם והיין, האיש שבוקר אחד התעורר והבין את סודו של היין המצטיין. בשפת היין קוראים לזה טרואר, הכולל את הרכב הגיאולוגי והכימי של הקרקע, השיפוע, את עיצוב הכרם על שורותיו, את זמינות משטר הרוחות המקומיות, הקרינה, האקלים עם שינויי הטמפרטורה בין יום ולילה ועוד גורמים נוספים.
המייסד רוני ג'יימס האיש שלראשונה בישראל הבליט ונתן משנה תוקף למושג טרואר, האיש שיזם וייסד את יקב קבוץ צרעה, השאיר תורשה וירושה ליינן שבא אחריו. איש אגדה היה רוני, מאמין באדמות הקיבוץ, מאמין ביכולות ענבי צרעה לתת יינות מיוחדים ומצטיינים.
הסיפור של יקב צרעה הוא הסיפור של ישראל היפה, של ישראל של פעם ובו זמנית של ישראל המודרנית והמתקדמת של היום. יקב הקיבוץ (היום בידיים פרטיות) גדל יחד עם המדינה, והגיע להיות דוגמה לחלק היפה שלה. זה הסיפור האישי של רוני ג'מס שעליו כתבו וכתבתי הרבה סיפורי חיים, הרבה אגדות, אך סיפור הקמת יקב צרעה נשמר כיסוד ישראלי בימינו.
לרגלי הרי ירושלים, מעל ואדי שורק, יקב קבוץ צורעה התחיל עם 1500 בקבוקי יין. הייתי עד לתהליך ההתחלתי, על הויכוח האין סופי של חברי הקיבוץ על הצדקת 'יקב בקיבוץ' ועוד על עבודתו הציונית של רוני למען המשך קיומו של היקב המתחיל.
בשנת 1993, הכורם רוני שגידל ענבים עבור יקבים אחרים, ביקש להיות יינן הקיבוץ. המקום היחיד שקבל 'לבנות יקב של הקיבוץ' הייתה הרפת, שניחוחות הפרות עטפו את היין במגוון חזק של שתן ותלתן רקוב. עם השנים, היקב התחיל להיות רווחי, התפתח, רחוק מהרפת, והיה לדוגמה ליתר הקיבוצים. הצגה שלמה בניצוחו של רוני ג'מס, הצגה של איש אחד. בנדיר חייו, היקב עבר לידיים פרטיות, והקיבוץ נשאר עשיר יותר.  בימינו, היקב מייצר כ- 80.000 בקבוקים לבציר.
הכרמים בסיור מודרך לאורך כרמי היקב, יחד עם ערן פיק, עברנו גבעות וואדיות מכוסים ירוק כהה בוהק, פרי אדמת הרי יהודה, יופי חקלאי ופסטורלי, כרמים המתגלגלים לאורך ולרוחב גב ההר. הענבים הירוקים והחצי בשלים עדיין ממלאים את העלווה העשירה, כרמים בשיא תנובתם. הכרמים, או נכון יותר מרביתם, על אדמת גיר, אדמה אבנית עם טרה רוסה, אבנים לבנות המבריקות בשמש השוקעת.  עברנו ביו חלקה לחלקה, טעמנו את האדמה ונסינו ללמוד את סוד יינות היקב, והקשר הישיר של הזן לטרואר.
כרמי שורש  מאחר שעל דגל היקב רשום באותיות גדולות ומוזהבות 'טרואר', עברנו בין הכרמים על מנת למצוא את סודם.  בגובה ממוצע של 600 מטר, על גב הרי יהודה, כרמי שורש כוללים את רוב גפני היקב (עד 90%), על גבעות גיר שכבתית רדודה, טרה רוסה וגיר רך מעלה, גיר קשה – אבני בעומק, בשיפועים חזקים, שורות גפנים מאווררות ביום ובלילה. ביום הסיור, היה חום של שלושים מעלות ומעלה, אך רוח מהים קיררה את הענבים וגם אותנו, הכרם בנוי על רמה, תל, מן מנהרה אווירודינמית טבעית . זה חלק בלתי נפרד מהטרואר, מהאקלים המיוחד של כרמי שורש.  הכרמים מחולקים לכרמים יחידים, בהתאם להתאמתם לזן הענבים המומלץ. לאחרונה נטעו זנים חדשים, כמו מורבדר, פטי ורדו, אוסלטה (oseleta) – זן אדום עם הרבה חומצה וטאנינים) וסוביניון בלאן.
כרמי נווה אילן
לאורך המדרון המערבי של הרי יהודה, הכרמים גובלים עם עמק איילון וכביש מספר אחד, מקור היין הלבן של היקב 'נווה אילן לבן'.  חלק מכרמי הרי יהודה, הכרם של נווה אילן פונה מערבה עד צפון מערבה, כרם השומר על קרירות לילה מודגשת ושל יום על ידי רוחות המערביות לקראת אחר הצהריים.
הצוות בעל היקב יהודי יקר, חי באמריקה, איש אוהב ישראל ואת יינותיו.
מנכ"ל, אורי רן, איש חיל אוויר לשעבר, המשיך בתעשיית הי טק, ולאחרונה התאהב ביין ונשאר מאוהב. הצטרף ליקב ב- 2008 עם תארים של MBA ו .Sc B מאוניברסיטה תל-אביב.  אורי חי את היין שהיקב מייצר.
יינן ערן פיק, בוגר אוניברסיטת דוויס שבקליפורניה, עבד באוסטרליה ובורדו, ירש בנאמנות את תורתו של מיסד היקב, אך סגנונו, סגנון יינותיו קיבל את אישיותו המוגדרת. ערן פיק, יינן מוצלח ובעל יכולות, הוסיף ליינות היקב את 'האני מאמין שלו'.  לזכותו של ערן, האיש שעל היין של צרעה, מזכיר את מורו בהערצה ובביקורת בונה כאחד. לכל יינן חתימה משלו על יינותיו, והרי עירן כבר וותיק וידוע, בעל דעות מוגדרות ופרקטיות.
כורם ומנהל הכרמים דור ג'יימס, ממשיך בדרכי אביו, יחד עם אורי וערן, מגדל ושומר ענבי היקב עוד בהיותו ילד.
יועץ חיצוני Jean Claude Berrouet, כמו כל יקב מכובד ובעל אמצעים, גם ליקב צרעה יש יועץ, ועוד איזה יועץ. יינן שאטו פטרוס, (הטוב מכולם !) לשעבר, יחד עם בנו הכורם Jeff היו לחלק מצוות היקב משנת 2010.
היינות יינות היקב מיוצרים אך ורק מענבים אשר גדלו וטופחו בכרמי הקיבוץ – היקב, ענבים בהשגחתו האישית של דור ג'מס יחד עם ערן פיק.  היינות מבטים בנאמנות את החלקות השונות של הכרמים, את הטרואר האמיתי של השטח, עם שינויים עונתיים המבדילים בין הבצרים.  הענבים, לאחר בציר לילי וידני, עוברים 'סלקציה' קפדנית ביקב לפני הכנסתם למיכלי התסיסה הראשונים.  בטעימה פומבית ביקב, טעמתי תשעה יינות, בשלישיות, לפי בצירים מובחרים. רק שלושה מהם נמצאים בשוק, היתר היו 'ליינות לאספנים'.
נווה אילן לבן 2011 (2009 ו 2010 אזלו) – 99 שקל, ענבי שרדונה שגדלו על הטרסות של נווה אילן (גבעת חלוקים), על אדמת טרה רוסה עם בסיס של אבן גיר, יין ששמר את החמיצות הטבעית מבלי לעבור את התסיסה המלו- לאקטית, תסס בחביות עץ אלון על שמריו (sur lie). היין בעל גוון ירקרק בהיר, ריחני ופירותי, עם חמיצות מרעננת ומוגדרת. אשכוליות ולימונים עטופים בשמרים, לחם טרי, יין מורכב, חלק וורסטילי. שרדונה במיטבנו. יש בו אפיון של ירק קצוץ טרי, של פרדס בפריחה. מורכב, מאוזן, בעל סיומת ארוכה ומענה.
שורש 2010 (2009 ו 2008 אזלו) 129 שקל, ממסך היקב המשתנה כל בציר, הפעם קברנה סוביניון (60%), סירה (25%) ו מרלו (15%), יין בגוון ארגמן יפה, מלא ניחוחות וטעמים צעירים של פרי אדום טרי. שיזפים, דובדבנים, ערמונים קלויים, עשן של סיגר ברקע, עדיין צעיר עם עתיד. יין צפוף, גוף טוב, מאוזן היטב, רקע של ירוק, מנטה עם סיומת עדינה, ארוכה ויבשה. היין עדיין צעיר, טוב לעוד כמה שנים.
מיסטי הילס 2009 (2006 ו 2007 אזלו) 210 שקל יין הדגל, מיוצר רק בשנים טובות ומיוחדת, מכרמים מובחרים וקבועים, בעלי גפנים מבוגרות. חלקת המיסטי הילס שייכת לכרמי שורש, חלקה עם שיפוע חזק לכוון צפונה עם רוחות המקררות את הענבים גם במשך היום. השם מיסטי הילס בא מהערפל המזדמן בכרם, כאשר הרוחות הקרות של הרי ירושלים פוגשות את הרוחות הלחות של הים. היין, ממסך מוצלח של ענבי קברנה סוביניון (55%) והיתר סירה, מוכן לשתייה ובשיאו. בורדו מבריק, גוף מוצק, צעיר ומלא פרי בשל, פרי יער אדום, תותים שחורים, דובדבנים ושיזפים יבשים, עטופים בעץ שרוף אך לא דומיננטי. חזק ובו זמנית אלגנטי, היין רציני ובעל יכולות לעוד שנים טובות. יופי של יין.
סיכום הזיכרונות לוחצים. בכל ביקור שלי ביקב אני מצפה לראות את פנוי המחייכות של רוני ג'מס, איש הטרואר, איש האגדי של יקב צרעה.  יחד עם הזיכרונות, אני חי מחדש את ההתחלה הצנוע שגיששה את עולם היין, והצליחה לצאת מהקליפה. איזה מטמורפוזה עבר היקב מן הרפת אל האור של היינות הטובים והמצטיינים.  לזכותם של ערן פיק כיינן בשל ושל אורי רן כמנכ"ל פעיל, שומרי המסורת של המייסד וממלאים בנאמנות את תורת הטרואר. היין של עירן פיק ברוחו של רוני ג'יימס.
     

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *