11/07/2012
כתב וצילם: רונן פרלמוטר
אזור התעשיה הקטן דלתון, השוכן בסמוך למושבים דלתון וכרם בן זמרה, הפך כמעט מבלי ששמנו לב למעצמה של ממש בכל הקשור ליין ואלכוהול. לא פחות מארבעה יקבים שוכנים בו (יקב דלתון, יקב אדיר, יקב רימון ויקב קאיומי, השייך ליקבי כרמל), ובנוסף מבשלת הבירה "באטרפליי" אף היא שוכנת בו.
הפעם בחרנו לבקר דווקא ביקב אדיר. למה דווא שם? אולי בגלל קפיצת המדרגה המקצועית שהם עשו בשנים האחרונות וסקרנה אותנו, אולי בגלל המבנה היפהפה אותו הם בנו כמרכז המבקרים שלהם, אולי זה בגלל האנשים המקסימים שבו – ואולי בגלל הכל יחד.
אז הגענו לשם, אל יקב אדיר, יקב בוטיק גלילי הנמצא בבעלות שתי משפחות חקלאים מהישוב בן זמרה, במזג אויר אביבי למדי.
את פנינו קדמו אנשי מרכז המברקים היפהפה שלהם ולאחר התארגנות קצרה פתח יוסי רוזנברג, האחראי על הניהול והמכירות ביקב, בדברים:
"משפחות אשכנזי ורוזנברג, השותפות הן ביקב והן במחלבת העיזים הנושאת את אותו שם, מייצגות קיבוץ גלויות אמיתי. ההורים שלי הגיעו לארץ מהונגריה, משפ' אשכנזי מטורקיה, ויחד הקמנו בשנות השבעים את המשק המוצלח הזה. יש לנו את דיר העיזים החולבות הגדול בארץ (כ-2000 עיזים המפיקות כמיליון ליטר חלב בשנה) שהמדינה עודדה אותנו להקים כדי שתהיה פרנסה גם בחורף – כשאין פירות. יש לנו גם למעלה מ-400 דונם של מטעי פירות נשירים (תפוחים, אפרסקים, דובדבנים, נקטריות וכיו"ב), וכמאה ועשרים דונם של כרמי יין שאת הראשון שבהם נטענו עוד בשנת 1988. אנחנו מגדלים קברנה סוביניון, מרלו ושיראז כמובן, אך גם קברנה פרנק, שרדונה ומעט מלבק, פטי ורדו ו-פטיט סירה. את רוב הענבים אנו כבר קולטים בעצמנו אבל יש עדיין חלק קטן שאנחנו מוכרים ליקבים אחרים. החלקה המרכזית שלנו היא 'הפלאטו' – שטח מישורי בלב הרי הגליל, וממנו אנו מפיקים את התוצרת המשובחת ביותר". לאחר צפיה בסרט תדמית קצר על היקב ועל המחלבה, הצטרף אלינו אבי רוזנברג, אחיו של אבי והיינן של היקב, ועברנו לטעום מיינותיהם, סביב לדלפק הטעימה.
רשמי טעימה:
קברנה סוביניון 2010 – עשוי מ100% קברנה סוביניון ולאחר התבגרות מתונה בת כשנה בחבית. ארומה צעירה של דובדבן חמוץ, מעט טבק ו-וניל. גוף בינוני וסיומת דומה. (90 ₪)
שיראז 2009 – 100% שיראז שהתיישנו אף הם 12 חודשים בעץ. צבע בורדו עם שולים הנוטים לחום, האף מצוין עם הרבה סיגליות ומוקה. הפה משלב מתקתקות פירותת מדומה עם חומציות טובה. (90 ₪)
שיראז 2010 – גם כאן 100% שיראז, אבל זהו יין הרבה יותר מרשים ומשכנע. אף פירחוני וצעיר עם המון סיגליות ואוכמניות, טאנינים טובים רכים וגם קשים, גוף בינוני-מלא וסיומת ממושכת. יופי של יין! (90 ₪).
a, 2009 – ממסך מסקרן של היקב, המורכב מ-60% שיראז, 35% ק"ס ומעט קברנה פרנק. הוא נמנם שנה וחצי בחביות, רובן חדשות. יש לו ארומות מורכבות של פירות שחורים, פלפל ירוק וגם שחור, עוקצניות שנובעת מצעירותו, חומציות מאוזנת, גוף טוב וסיומת ארוכה עם מעט מרירות. תנו לו זמן – עתידו לפניו. (120 ₪).
פלאטו 2009 – יין הדגל של היקב (93% ק"ס והיתר שיראז). מופק כאמור מחלקת הפלאטו שמול מרכז המבקרים ואשר מיצרת כ-700-900 ק"ג ענבים לדונם בממוצע, בהבשלה איטית. 24 חודשי התבגרות בחביות רובן חדשות ברמת קליה בינונית. ארומות של קברנה קלאסי, מאוד פירותי (דובדבן ופטל שחור), שוקולד מריר ומנטה. בכניסה לפה הוא נותן בעיטה שמתרככת אח"כ. הפה מחובר לאף, גוף עשיר ומורכב וסיומת טובה. יופי של יין! (180 ₪).
יין קינוח בסגנון פורט סמוק – עשוי מענבי שרדונה וקברנה סוביניון שקליפותיהן הופרדו מהם עם תחילת התהליך. שנתיים וחצי בחביות בשמש. אף מתוק וסוכרייתי, בחיך הוא מעודן הרבה יותר, ליקרי. יין מיוחד.
יין קינוח בסגנון פורט – עשוי מקברנה סוביניון ושיראז. אף מדהים – פירות מיובשים (תמרים, שזיפים וחרובים), שוקולד משובח וקצת שרוף (זה טוב!). גוף סמיך וטעם מתוק אבל לא מעיק. סיומת? הוא לא נגמר… חתיכת קינוח! (100 ₪)
מדלפק הטעימות פנינו אל היקב עצמו, שם סקר אבי את החידושים ביקב, לרבות הציוד החדש שהוא רכש לאחרונה בחו"ל ואת תהליך קליטת ועיבוד הענבים בו ("את הביקבוק אנחנו מבצעים ע"י קו מילוי חיצוני. ליקב בגודל שלנו אין הצדקה להחזיק מכונת מילוי ברמה גבוהה. יחד עם זאת – זוהי נקודה קריטית בחיי היין ולכן חייבים להקפיד על מקצועיות בה. אפשר ליפול ולרסק את היין בביקבוק").
התחנה הבאה שלנו הייתה סיור בכרמי היקב שבאזור. רכובים במכוניות ירדנו מהכביש אל שביל עפר שהוביל אותנו אל לב הכרמים המוריקים, "10 ק"מ בקו אוירי מלבנון", כדברי אבי.
"יש לנו כאן שיראז, קברנה סוביניון ושרדונה ומאחורינו זהו כרם ענבי מאכל, ('שהעלים שלו הם הטובים ביותר למילוי, למי שמעונין')". ברקע בהק מאגר המים האזורי בכחול ומצד ימין – הישוב גוש חלב. "אנחנו מבצעים מדידות אנליטיות בכרם – טמפ', לחות, משקעים לחות הקרקע ועוד. חשוב לי מאוד להקפיד על תנאים אופטימליים כבר בכרם כי אם נקלוט ענבים שאינם במיטבם – גם היין יהיה כזה, ואנחנו לא רוצים להגיע לשם".
ניכרת באבי האהבה אל מה שהוא עושה. הענווה והצניעות בה הוא מדבר על תהליך יצור היין, תוך כדי הבקיאות שהוא מגלה בתהליך ומתאר אותו בעיניים בורקות מסגירות את הלהט שיש לו לתחום. הוא מרבה לשתף אותנו בפרטים בתהליך ולא מנסה להסתיר סודות מקצועיים כאשר הוא נשאל על כך.
"אנחנו בוצרים באופן ידני ואת האשכולות מניחים בארגזים, לא בדולבים. כשאנחנו מגיעים ליקב, מרחק עשרות מטרים בלבד, אנחנו מבצעים מיון ידני ורק אח"כ מעבירים לקראשר", הוא מספר. חלק מהחברים עוד נשאר לידו ומתיעץ איתו בנושאים מקצועיים של טיפוח הכרם והענבים, אבל אני מחליט בשלב הזה להתרחק קצת ולקטוף כמה עלי גפן שעתידים להתמלאות באורז, בגבינת לבנה וצנוברים ועוד. "בסה"כ יצאתי עם שלל עלים לא רע בכלל", אני חושב לעצמי שעה שהקבוצה כולה חוזרת לעבר הרכבים.
אנחנו חוזרים ליקב לקפה קצר ולרכוש מהתוצרת ואח"כ נפרדים כל אחד לדרכו.
לחיים טובים ולשלום! 
