תרבות יין ותיירות יין נפגשים ביקבי כרמל – ב'

09/06/2012
כתב וצילם: אבי הלוי
אדם מונטיפיורי: אין משהו יותר ארץ ישראלי מאשר ענף היין.
המשך »


 כתב וצילם: אבי הלוי

לאחרונה התקיים במרכז לתרבות היין ביקבי כרמל בזיכרון יעקב יום עיון למורי דרך שנושאו תיירות יין בישראל. בחלק א' של הכתבה הובא סיכום הרצאתו של דוד פרלמוטר, מורה דרך מוסמך המתמחה בתיירות יין. כאמור, יום העיון כלל הרצאות, סיורים ביקב ובאזור זיכרון יעקב וכן טעימת יינות מקצועית. רשימת המרצים כללה, בנוסף לדוד פרלמוטר, גם את רותי בן ישראל – מנהלת המרכז לתרבות היין, דורית בן סימון – מנהלת ההדרכה ביקבי כרמל ואדם מונטיפיורי – מנהל המחלקה המקצועית של יקבי כרמל. בחלק זה של הכתבה יובאו עיקרי הדברים של המרצים האחרים, רשמים מן הסיור באזור ורשמי טעימת היינות שהתקיימה במרתף יקבי כרמל בזיכרון יעקב.

סקירת ענף היין בישראל
"מאז ומתמיד עשו כאן יין" , אומרת דורית בן סימון ומזכירה את סיפורי התנ"ך, את הגתות העתיקות, הברון רוטשילד ועוד. בן סימון סוקרת את השלבים בהתפתחות ענף היין בישראל בעידן המודרני ומספרת על מהפכת האיכות ביינות ישראל שהחלה בשנות השמונים ותפסה תאוצה בשנות התשעים עת היין הלך ונעשה יותר ויותר נושא מדובר בשיח החברתי-תרבותי בארץ. מהפכת האיכות בענף היין סחפה גם את היקבים הגדולים: כרמל, ברקן בנימינה ועוד. שנות אלפיים הביאו את ההכרה העולמית ביינות הישראליים: תערוכות, תחרויות, פרסים ומדליות. בהמשך נסקר נושא הטרואר הישראלי: מיקום ישראל בגלובוס, האקלים הים תיכוני, סוגי הקרקעות וכד'. נוספו זני ענבים וכרמים רבים ניטעו, בעיקר בצפון הגבוה, אבל לא מעט כרמים ניטעו גם במרכז הארץ ובדרומה. בן סימון הביאה נתונים על היקפי ייצור היין בארץ כיום, סוגי היינות, נושא הכשרות, יצוא יין וכד'.

סיור באזור זיכרון – גן אהוד
מסביב לזיכרון יש לא מעט אתרים אטרקטיביים לביקור ומארגני יום העיון בחרו לקחת אותנו לפינת חמד בטבע ששמה – גן אהוד. הגן קרוי על שמו של אהוד אפרתי ז"ל, כורם צעיר ובן למשפחת כורמים באזור זיכרון יעקב אשר נפל בדרום רצועת עזה, כשנה לפני מבצע עופרת יצוקה. אהוד ז"ל למד בפקולטה לחקלאות ברחובות ולאחר מכן היה מבוגרי המחזור הראשון ללימודי יין במכללת תל חי. גן אהוד נמצא בבקעת הנדיב בלב השטחים החקלאים, בין גבעת עדה, בנימינה וזיכרון יעקב. זהו גן קטן מגודר ונקי המכיל בתוכו את הצמחייה הטבעית שיש בסביבה בתוספת מתקני נוחות כמו ספסלים, שולחנות, מנגלים קבועים ושירותים. הנוף מסביב יפהפה וציורי: כרמים, שדות ובאופק בתים אדומי גגות. מארחינו שלפו מצידניותיהם בקבוקי יין מוסקט מסדרת 'פרייבט קולקשן' של יקבי כרמל, היין נמזג לכוסות וכך, כשאנו לוגמים מן היין הקר והמתוק השקפנו על האזור למשמע הסבריה של רותי בן ישראל.

סיור באזור זיכרון – יקב סומק
יקב סומק הוא יקב בוטיק זעיר הנמצא בחצר ביתם של הילה וברק דהן בלב המושבה זיכרון יעקב. אוטובוס המטיילים הסיע אותנו בין רחובות המושבה עד שהגענו ליקב ואת פנינו קיבל ברק דהן. ברק, כורם בעצמו ודור חמישי למשפחת כורמים ותיקה, סיפר איך הקימו הוא והילה את היקב לפני כעשר שנים. ככורם המספק 90% מיבול הענבים שלו ליקבי כרמל, יש לברק גישה לפרי איכותי והילה שלמדה ייננות באוסטרליה היא היננית. המשפחה מייצרת פחות מעשרת אלפים בקבוקי יין בשנה. "היתרון שלנו הוא שאנו עושים את היין שלנו במו ידינו, תרתי משמע, ובסגנון שאנו רוצים", מסביר ברק. רוב השיווק נעשה באופן ישיר למבקרים במקום. הילה וברק דהן עושים יין אחד לבן וארבעה אדומים שאת חלקם טעמנו בביקורנו. אהבתי מאוד את השרדונה 2010 בעל הצבע העמוק הריח הנעים והמרקם החמאתי. היין האדום הבולט בטעימה היה 'בקעת הנדיב' 2006, בלנד בורדו רב זני בעל מבנה טוב, גוף מלא וריחות וטעמים של פרי שחור טוב ובשל. ביודעו שהוא מדבר אל קבוצה של מורי דרך, סיפר ברק שהיקב מקבל מבקרים בתיאום מראש ופירט את הסדרי הביקורים במקום.

המרכז לתרבות היין כמוצר תיירותי
מה שמכונה בכל מקום אחר 'מרכז מבקרים' קרוי ביקבי כרמל 'המרכז לתרבות היין' שכן ביקבי כרמל רוצים להדגיש, כבר דרך שמו של המקום, שמטרת המרכז היא יותר מאשר לערוך סיורים ולמכור יין ומזכרות. את המשמעות מסבירה מנהלת המרכז, רותי בן ישראל: "עד לפני כארבע שנים אכן היו ביקבים שלנו, גם בזיכרון וגם בראשון לציון, מרכזי מבקרים. הפעילות הייתה רבה: אוטובוסים, תיירים, ילדים, ועדי עובדים וכו'. עם התפתחות צריכת היין הצרכן נעשה יותר מתוחכם, יותר מבין ויותר רוצה לדעת. במקביל התחוללה מהפכת האיכות ביקבי כרמל וחלק מן ההחלטה להקים את המרכז לתרבות היין נבע מן ההבנה שצריך לבנות במה תדמיתית ראויה ונכונה שתקיים את הקשר עם הצרכן הסופי בעיקר דרך היינות אבל לא רק. בעיקר חשוב לנו שהקשר יהיה מאוד מקצועי ומאוד ממוקד. החזון שלנו הוא לתת הרבה מעבר ליין עצמו. את התרבות, הסיפור, המסורת, ההיסטוריה והאנשים. אנו מקיימים קשר הדוק בין יין ותרבות ולכן תמצאו כאן גם קונצרטים ותערוכות". לסיום נמסרו פרטים לגבי סוגי הסיורים המתקיימים במקום, תכולתם ומחיריהם.

טעימת יינות
טעימת יינות היא נושא מאוד חשוב במרכז לתרבות היין של יקבי כרמל שכן סביב הנושא הזה מתנהל הכול. במסגרת הביקורים שהוזכרו קודם לכן משלבות טעימות יין ברמות שונות ואחת כזו התקיימה לכבודנו. הטעימה התקיימה סביב שולחנות ערוכים בטוב טעם ואת הטעימה הנחתה דורית בן סימון. כמי שמורגל בטעימות יין ניסיתי להתרשם בעיקר מן האווירה והאופן שבו מועברת הטעימה ואלו נעשו באופן יוצא מן הכלל. זה מתחיל בסידור שולחנות, ממשיך בכיבוד הנדיב שכלל לחמים טריים, ירקות חתוכים וגבינות מסוגים שונים ביניהן רכות ובשלות שמתאימות מאוד לליווי יין, וכמובן בנועם הדברים הנאמרים על ידי מי שהנחתה את הטעימה בגובה העניים ובאופן מהנה ביוצר. אז מה טעמנו?

כרמל, רכס לבן 2011
בלנד לבן, כביכול בסיסי, של הזנים סוביניון בלאן, פרנץ' קולומבר, ויונייה וסמיון מכרמים באזור זיכרון יעקב. יין מפתיע בטעימותו ורעננותו. יש לו צבע פלטינה זהבהב והוא ריחני ונעים מאוד באף. המגע הראשוני עם הפה קצת קצר אבל לאחר שהחיך מתרגל הטעמים נעשים נעימים וממושכים יותר. יופי של יין לבן למי שלא סנוב מדי. מתאים לליווי מאכלים קלים.

כרמל, הסדרה האזורית ויונייה 2011
ויונייה קלאסי. נעשה מענבים המגיעים מכרמי הר מירון שבגליל העליון. חלק מהיין עובר התבגרות קצרה בחביות עץ והדבר ניכר בצבע ובטעמים. בריח מעט מאופק אבל לאחר שהייה מסוימת בכוס משתחררים ניחוחות של פירות קיץ בשלים ודבשיים משהו. היין מאוד טעים ועושה טוב בחיך גם זמן מה לאחר הלגימה.

כרמל, הסדרה האזורית קברנה פרנק 2008
יין שהוכן ברובו המכריע מענבי קברנה פרנק המגיעים מכרמים בגליל העליון בתוספת מעט מהזן מלבק. יש לו צבע יפה אדום חזק. באף הוא קצת קמצן אבל בפה הוא מאוד מאוד נדיב. היין מאוד טעים ועושה טוב בחיך. גם הטעם השיורי נשאר ועושה טוב זמן רב אחרי שבולעים את היין. גרסה מצוינת של קברנה פרנק שבו הטעמים הירוקים לא בולטים מדי.

כרמל, מדיטרניאן 2008
בלנד 'מולטי זני' – לא פחות מששה זנים: 30% קריניאן, 25% שיראז, 23% פטי וורדו, 18% פטיט סירה, 2% מלבק ו–2% ויונייה. רוב הזנים אכן מתאימים לשמו של היין בהיותם זנים ים תיכוניים אבל היין פוזל יותר לכיוון מרכז צרפת ואפילו יש בו קצת מהזן הלבן ויונייה. זהו יין שצריך קצת 'לדבר' אתו, לערסל בכוס ולתת לו לנשום ולהשתחרר. למי שיש סבלנות היין מעניק תמורה איכותית גבוהה בהמשך ואני מניח שכך גם יהיה עם התיישנותו בבקבוק.

סיכום
היטיב לסכם את הנושא אדם מונטיפיורי מנהל המחלקה המקצועית של יקבי כרמל, שאמר בסיום יום העיון את הדברים הבאים: "אין משהו יותר ארץ ישראלי מאשר ענף היין. יותר ויותר אנשים יכולים להכיר את הארץ דרך היקבים, הכרמים, הכורמים וכל מה שמסביב ליין. לפני כשלושים שנה ישראל הייתה מפורסמת בשל הקיבוצים ותפוזי .Jaffa היום זה היין. היין הוא נציג של מקום ושל אנשים. לאף יקב בארץ אין במה להתבייש, כולם עושים יין מתוך תשוקה. למדנו שהיין לא חייב להיות בחזית אבל הוא תמיד יהיה ברקע של הדברים האחרים: הדת, האנשים, האוכל, הנופים ועוד ועוד…"

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *