נוער הגבעות? יין ישראלי מקורי מהגבעות

25/05/2012
כתב וצילם: רונן פרלמוטר
תעשית היין בימי בית המקדש הראשון והשני בארץ ישראל הייתה מפותחת מאוד באזור שילה, שהיה משופע בכרמים. אל כרמים אלו היו יוצאות בנות ישראל לחולל פעמיים בשנה בבגדי לבן.
המשך »


 כתב וצילם: רונן פרלמוטר
 

 

יש ימים שכבר ממש מרגישים בהם את הקיץ, למרות שאנחנו עדיין באמצע מאי. זה קורה בעיקר בגוש דן. אחד מהימים האלה היה יום שישי החולף וכדי להתגבר על החום והלחות החלטתי להענות באופן ספונטני להזמנה של אליאב מילר, מנהל השיווק של יקב גבעות, להצטרף לאירוע הלקוחות הפרטיים שהוא אירגן ביקב. האויר שם קריר יותר והלחות נמוכה, ניסיתי לשכנע את עצמי.
כך הגעתי ליקב הממוקם ב-"גבעת הראל", אל מול הישוב שילה – מארבעים דקות נסיעה מת"א עוד תקבלו עודף. את המקום כבר גדשו עשרות מוזמנים ולקוחות היקב, ביניהם ניתן היה לזהות חובבי יין רבים ממרכז הארץ (חלקם אפילו חברים בפורום היין המטייל שלנו), את יו"ר מועצת יש"ע דני דיין, יורם שי – מנכ"ל המרכז האוניברסיטאי אריאל ועוד רבים. צלון רחב נפרס למראשותינו, שולחנות לבנים סודרו כשעליהם נערמו מיני גבינות משובחות, זיתים סורים דפוקים מדהימים (ההובי הסודי של אמנון וייס, בעלי היקב וחותנם של אליאב ושיבי) ואל כוסות היין נמזגו מגוון יינות היקב, כולל חדשים שלהם זו ההשקה הראשונה. נוף הכרמים המוריקים סביב והאויר הצלול והנעים השלימו את התמונה המדהימה.
מבחינתי, העניין התרכז בהרצאתו של ד"ר שיבי דרורי, אשר משמש מעבר להיותו יינן היקב, גם כרכז מחקרי החקלאות והיין של איזור השומרון ובקעת הירדן במרכז האוניברסיטאי אריאל, וחוקר במסגרתו, בין היתר, נושא ייחודי – זני ענבים עתיקים בארץ ישראל: "תעשית היין בימי בית המקדש הראשון והשני בארץ ישראל הייתה מפותחת מאוד. האזור שלנו, אזור שילה, היה משופע בכרמים ובמקורות מצויין כי אל כרמים אלו ממש היו יוצאות בנות ישראל לחולל פעמיים בשנה בבגדי לבן – בט"ו באב וביום הכיפורים. גם היינות שהובאו לניסוך על גבי המזבח בבית המקדש מקורם היה באזור הזה.

הקרקע כאן מתאימה מאוד לגידול גפנים – זהו סלע קשה, האדמה רדודה, אין כמעט משקעים, קר מאוד והבדלי הטמפרטורה בין היום והלילה גדולים – ממש תנאים אידיאליים לגפן.

כשהגענו לכאן לפני כעשרים ושתים שנה, חבורה צעירה, לסיור רכוב באוטובוס – לא היה פה כלום. אבל ממש כלום. הר טרשים קרח. היום בפרספקטיבה של הזמן ניתן לומר שכנראה שהצלחנו לא רע – כל מה שאתם רואים סביב, הכרמים המוריקים, היישובים המשגשגים – זוהי הפרחת השממה שלנו. עיניכם הרואות כי הלבשנו את ההרים החשופים בשׂלמה ירוקה ומלבלבת.

אם כל היה כל כך משגשג פה בימי הבית, וודאי אתם תמהים איך זה שמצאנו את האזור שומם מגפנים. התשובה היא – הממלוכים, צבא שכירי חרב מונגולים שהובאו לכאן ע"י המוסלמים הקדומים במאה ה-14, הפכו למוסלמים אדוקים והרחיקו לכת באיסורי שתיית אלכוהול. במסגרת זו הם אסרו לא רק שתיית יין אלא אף כל שימוש בענבים, למעט ענבי מאכל. התוצאה הייתה חורבן תעשיית היין הישראלית הקדומה. בעוד שעץ הזית יכול להסתדר בעצמו מאות שנים בלי השקיה מלאכותית או זיבול – הגפן צריכה עזרה כדי לשרוד. השרידים הבודדים שנשארו פה מאותה תקופה מופלאה היו כמה מינים של ענבי מאכל המאופיינים בגרגיר גדול ובשרני ומעט מיץ. בדיוק ההפך מענבי יין – גרגיר קטן, כמעט ללא בשר ומלא מיץ. אי אפשר להכין יין מענבי מאכל.

במסגרת המחקר שלי, הסתובבנו אצל הערבים פה באזור, אצל דרוזים בצפון, ובחלקות איסוף שכבר קיימות בסטף ובנווה יער, ואספנו כ-40 זנים של גפנים מקומיות – דבוקי, באלוטי, שאמי, בלאדי ועוד.הכנו שתילים מגפנים אלו, ובקרוב תנטע חלקה נסיונית  שתכיל את כל הזנים יחד. במקביל, בחרנו מספר זנים אותם זיהינו ככאלו שניתן יהיה לייצר מהם יין – כאלו שהענבים שלהם יכולים לצבור סוכר תוך שמירה על חומצה, ובעלי צבע חזק. אנו מבצעים בשנה האחרונה מעקב אחר זנים אלו בחלקת גפנים של קק"ל בסטף, הכוללת חלק מהזנים מקומיים, והצפי שלנו הוא שתוך שנתיים נוכל להגיע להפקת יינות, ולא סתם יינות – אלא יינות איכות מאותם זנים מקומיים!

החלום שלי הוא לסגור את המעגל כולו – בחפירות ארכיאולוגיות שונות נמצאו שרידי חרצני ענבים בתחתיות של גתות עתיקות, דא עקא – חרצנים אלו הינם מפוחמים ובלתי ניתן ללגרום לנביטתם. לאחרונה יצרנו קשר עם מומחה עולמי בהפקת DNA ממקורות קשים מעין אלו, ובעתיד אנו מקווים כי בשיתוף פעולה עם הרשויות הארכיאולוגיות תוך שימוש בטכניקות מתקדמות נצליח להפיק מהם DNA. יהיה מאוד מעניין אם אכן נצליח אף להשוות את החומר הגנטי לזנים המקומיים אותם אנו מטפחים בחלקה הניסיונית, ולהבין אלו מזני ענבים אלו, או אבותיהם, שימש ליצירת יינם של אבותינו. כדי להעצים את החשיפה לנושא, חברנו לבי"ס שדה גוש עציון ובי"ס שדה עפרה, הכשרנו את צוות המדריכים והמדריכות שלהם וכיום אל כל טיול או סיור שלהם בשטח הם יוצאים עם "פק"ל גפן" – לסימון גפנים מקומיות נשכחות והבאת דגימות מהן אלינו. התמריץ שנתנו להם הוא הבטחה שאם אכן יתגלה זן ארץ-ישראלי הקדום – הוא יזכה לשמו של המוצא אותו…   אני מעריך שכאשר נגדיל את החלקה הניסיונית ונאפשר לבקר בה – זו תהיה אטרקטציה עולמית גם לאנשי מקצוע וגם לתיירים וסקרנים".   הקהל שסביבי מוחא כפיים לשיבי – ספק מציונות, ספק מהערכה ליין שלו. היינות הצעירים של היקב נמזגים עכשיו ונטעמים לראשונה ע"י הסובבים – פינו נואר, גוורצטרמינר יבש, ממסך ייחודי של שרדונה-קברנה, 'מצדה' בטעימת חבית וכמובן היינות 'הרגילים' הבלתי רגילים: קברנה ומרלו מסדרת הרודיון' והממסך המפורסם 'מחול הכרמים' (תודו שזה שם מדהים ליין!).
את הרשמים מהטעימה אשאיר לפעם אחרת. הפעם השתכרתי מהאויר, הנוף והעשייה. לחיים!    

 

 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *