מאת: ישראל פרקר
אנשים רבים חושבים כי אין הבדל בין יין למשקה אלכוהולי אחר וזה אינו נכון.
חוסר ידע זה גורם לכך שאנשי חינוך מדברים בהכללה על אלכוהול כפגע רע ונרתעים להזכירו וכך גם מחוקקים המוציאים חוקים נגד מכירה ושימוש באלכוהול גם בהכללה ללא התייחסות לרמות האלכוהול שבמשקאות. נכון שאלכוהול או משקה אלכוהולי הוא שם כללי לכל משקה המכיל אלכוהול, במיוחד אתנול, אבל יש להימנע, לדעתי לדבר על הנושא בהכללה.
אני מעלה נושא זה מפני שלעיתים ניראה לי שיש כאלה שעדיין מסתכלים על חובבי יין כאלכוהוליסטים מבלי להבין מה בדיוק עושים היין וכל מה שמסביבו לחובבי היין האמיתיים.
משקאות אלכוהוליים מסווגים בגדול לשלוש קבוצות: כהילים (SPIRITS ), יין ובירות, לפי סדר יורד של רמת האלכוהול שבהם. בכהילים יש מעל 35 אחוז אלכוהול, ביין רגיל יש בממוצע כ13-14 אחוז אלכוהול ובבירה כ5-7 אחוזי אלכוהול.
אלה שיש בהם רמת אלכוהול נמוכה, כמו בירה או יין, מיוצרים על ידי תסיסה של סוכר או עמילן מחומרים צמחיים, בעוד אלה עם האלכוהול הגבוה יותר מיוצרים על ידי תסיסה עם תוספת אלכוהול של תהליך זיקוק.
הבירה מיוצרת מבישול שעורה ולתת, והיין הוא משקה אלכוהולי המופק בתסיסה של סוגים שונים של פירות ובעיקר ענבים. יש הטוענים שיין עושים רק מענבים ומשאר הפירות מייצרים שיכר, אולם זה לא משנה את העובדה שרמות האלכוהול ביין ובשיכר לא מחוזק מדי הן דומות.
בתהליך התסיסה סוכר פירות טבעי הופך לאלכוהול ופחמן דו חמצני על ידי שמרים המוספים להם, תוך כדי פליטת חום. יינות לבנים עדינים מותססים בטמפרטורות נמוכות מבוקרות.
קיימות מספר קבוצות מרכזיות של יין: אדום, לבן, ורוד (רוזה), יבש, חצי יבש, מבעבע, קינוח ומחוזק. בכל קבוצת יינות קיימת תת חלוקה בהתאם לזנים המרכיבים.
כהילים הם משקאות מזוקקים עם רמת סוכר נמוכה אשר מכילים, כאמור, לפחות 35% אלכוהול וחלקם אף מגיעים ל50-60 אחוזים. חלק מן הסוגים הנפוצים ביותר של הכהילים הם: ג'ין, וודקה, עראק, רום, ויסקי, ברנדי, טקילה וברנדי. יש אלפי סוגים שונים של כהילים שניתן לייצר עם תבלינים שונים או כתערובות שרוצים.
לא נהוג לערבב יינות שונים מוגמרים אבל בקלות אפשר להכין קוקטיילים מכהילים על ידי ערבוב סוגים שונים של משקאות בפרופורציות שונות לקבלת מוצרים מוגמרים בטעמים שונים ומגוונים שלהם אף אפשר להוסיף קרח ומיצים.
אלכוהול בכללותו, אם צורכים אותו במידה סבירה, מושכלת ומבוקרת, הוא מרכיב מפתח בינלאומי במפגשים חברתיים בכל העולם ,ומהווה משקה חברתי עבור אנשים הרוצים להירגע, להתרועע בכיף עם חברים ופשוט ליהנות.
חשוב לי להדגיש שוב שיין נחשב תמיד משקה אלכוהולי אך משקה אלכוהולי לא תמיד נחשב כיין.
היין דורש תסיסה ארוכה ותהליך התבגרות ממושך לעומת סוגים אחרים של משקאות אלכוהוליים. לעיתים חולפות שנים רק כדי לקבל בצורה מושלמת יין עם אלכוהול ברמת 9-15 אחוזים.
מחקרים רבים מוכיחים כי יין וסוגים אחרים של אלכוהול יכולים להועיל לבריאות, בעיקר בהפחתת הסיכונים של בעיות לב ואי ספיקת לב, אולם חשוב לציין כי הקשר הוא חזק משמעותית יותר בין בריאות ליין.
בהתבסס על נתונים סטטיסטיים שקראתי מתברר שלאלה שאינם חובבי שתייה יש סיכוי גבוה פי 2.36 לסבול משבץ מאשר שתיינים מתונים רגילים. צריכת אלכוהול בכלל מביאה גם להורדת רמות הגלוקוז בדם ומביאה לתוצאות חיוביות במניעת סוכרת .
אבל חשוב לציין שלחוסר התמתנות בצריכת אלכוהול יש תוצאות שליליות . שיכרות, התייבשות ובחילות וכן הידרדרות במצב הכבד והמוח. במקרים הגרועים ביותר, אלכוהול ממלא תפקיד מכריע בהתפתחות סרטן.
כמויות שתיית אלכוהול
על פי רוב המחקרים, שתייה עד 30-40 גרם אלכוהול ביום מועילה לבריאות הלב וכלי הדם, ומפחיתה את הסיכון לחלות במחלות שונות. שתייה בכמות גדולה יותר גורמת לנזקים העולים על היתרונות.
כיצד נחשב את כמות האלכוהול במשקה:
פחית בירה מכילה 330 סמ"ק (כ-330 גרם), ובדרך כלל יש בה 5% אלכוהול. כלומר יש 5 גרם אלכוהול בכל 100 גרם בירה שהם 16.5 גרם אלכוהול בכל הפחית.
כוס יין מכילה 100 סמ"ק (כ-100 גרם), וביין יש בממוצע 13% אלכוהול, כלומר כוס היין מכילה 13 גרם אלכוהול.
וודקה, וויסקי, עראק ומשקאות חריפים אחרים מכילים בממוצע 40% אלכוהול, כלומר 40 גרם אלכוהול ב-100 גרם. שב'שוט' (30 סמ"ק) אחד של המשקאות האלה יש 13 גרם אלכוהול.
כלומר, שוט קטן של משקה אלכוהולי מכיל כמות שווה של אלכוהול הנמצא בכוס יין אחת מלאה אך לעולם לא ממלאים כוס ביין.
היתרונות של שתייה נכונה:
• הפחתת הסיכון למחלות לב.
• הפחתת טרשת עורקים.
• הפחתת הסיכון לשבץ.
• ירידה בהתפתחות אבני מרה.
• שיפור ברגישות לאינסולין, ולכן הפחתת הסיכון לסוכרת.
• שיפור במצב הרוח.
הנזקים של שתייה בכמויות גדולות:
• סרטן מסוגים שונים.
• דלקות כבד כרוניות.
• עלייה בלחץ הדם.
• הפלות.
• פציעות כתוצאה מתאונות.
• התקפי לב.
• שבץ.
• דיכאון.
בניגוד לסמים אחרים המגיעים לגוף דרך מערכת הנשימה או הדם, האלכוהול נכנס לגוף דרך מערכת העיכול ונספג במערכת הדם דרך הקיבה, עד להגעתו למוח. הגוף זקוק לפחות לרבע שעה עד שתורגש השפעת האלכוהול.
קצב תהליך הפירוק של האלכוהול איטי מאד. בחישוב גס, הכבד מפרק לגמרי כוס משקה אחת (מנת וודקה, כוס יין או כוס בירה), ביותר משלוש שעות וזאת לאחר ש’איבד’ כ-10% מן האלכוהול דרך ההפרשות הטבעיות של הגוף.
שיטה לחישוב רמת האלכוהול בדם לאחר לגימת משקה אלכוהולי.
רמת האלכוהול בדם BAC – Blood alcohol content מודדת את ריכוז האלכוהול בדם. הרמה מודדת בצורה מוגבלת את רמת הפיכחות של השתיין ומשמשת גם לקביעת בדיקת הכשירות לנהיגה אחרי שתייה של אלכוהול.
כאשר רמת האלכוהול בדם גדולה מ- 0.05% הנהיגה בישראל אסורה.
רמת ה BAC יורדת לאחר הפסקה בשתייה, בממוצע ירידה של 0.01% לכל 40 דקות של חוסר שתייה.
יש לזכור שרמת האלכוהול תלויה בפרמטרים רבים ביניהם משקל, מין, אחוזי שומן ועוד, כך שכל החישובים הם תאורטים בלבד.
לסיכום, כדי להשתכר מיין צריכים ללגום הרבה כוסות יחסית להשתכרות משתיית כהילים. לגבר מומלץ ללגום עד שתי מנות יין ביום ולאישה מנה אחת בלבד.
לחיים !!!
