14/04/2012
מאת: אבי הלוי
צילום: יורם צ'ילאג
במשך שנים התמקדה הייננית אורנה צ'ילאג בעשיית יינות אדומים תוך ניסיון, מוצלח עד כמה שניתן בארץ שלנו, לקלוע לסגנון האירופאי, המתון, שעליו התחנכה מבחינה מקצועית כאשר למדה עשיית יין באיטליה. אחד המאפיינים של היינות האלו הוא התיישנות ארוכה של היין ביקב בטרם ישוחרר לשוק. אפילו סיסמת היקב הותאמה לסגנון הזה: 'יין שלוקח את הזמן'. למעלה מעשר שנים עושה אורנה צ'ילאג יין ומדי פעם, כאשר נשאלה האם בכוונתה לעשות גם יינות לבנים, הייתה התשובה שלילית: "התנאים בארץ לא מאפשרים עשיית יין לבן כמו שצריך" נהגה לומר.
'Never say never' אומר הפתגם ואף אורנה צ'ילאג שינתה את גישתה ובקיץ האחרון התבשרנו על היין הלבן הראשון של יקב צ'ילאג, ה- שנין בלאן 2010. הקיץ חלף, גם החורף עבר ובערב פסח השיקו ביקב צ'ילאג שני יינות לבנים נוספים: אמרלד ריזלינג – פרנץ' קולומבר 2011 וסוביניון בלאן 2011. עשיית יינות לבנים והוצאתם לשוק פחות משנה לאחר הבציר זה לא דבר של מה בכך, במיוחד ליקב שחרט על דגלו את המילים 'Slow Wine'… אבל התוצאה לא רעה, אם לשפוט לפי תגובות הקהל. ההתרשמות הסובייקטיבית של כותב כתבה זו תובא בהמשך.
כמה מילים על הזנים הלבנים המדוברים ושכיחותם בישראל. השנין בלאן גדל בארץ עוד מימי הברון ונחשב כ- 'זן כמות' במשך שנים רבות. בדרך כלל הוא שימש ביקבים הגדולים לתערובות שונות. היינן הראשון שגאל את הזן הזה משממונו היה היינן זאב דוניה אשר איתר כרם ותיק שהיה מיועד לעקירה ושכנע את הכורם להשאירו ועשה שנין בלאן זני. כך נולד ה- 'ג'יימס' הידוע של יקב סוסון ים. האמרלד ריזלינג הוא זן שזמן רב 'לא נחשב' בעיני חובבי היין אם כי היה 'חביב הקהל' בשל גרסת החצי יבש הפשוטה שלו. לימים החלו היקבים להשתמש בזן בצורה מושכלת והתדמית של האמרלד ריזלינג השתפרה. סיפורו של הפרנץ' קולומבר(ד) דומה לסיפורו של השנין בלאן. גם הוא זן לבן שמתאים לאקלים חם ושימש בעיקר לתערובות.
צ'ילאג, שנין בלאן 2010
כאמור, היין הזה הושק ביקב בשנה שעברה, בתחילת הקיץ כמדומני. בביקורי ביקב רכשתי בקבוק אותו פתחתי לפני כמה ימים לצורך כתבה זו. השנין בלאן של יקב צ'ילאג הוא תערובת של 90% שנין בלאן ו- 10% פרנץ' קולומבר. מקור הענבים מכרמים הרי ירושלים. צבעו של היין צהבהב ירקרק, מעורפל משהו, ייתכן עקב העובדה שהיין לא מסונן. באף ריחות נעימים והמגע הראשוני עם החיך מפגין חומציות טובה שהזן ניחן בה באופן טבעי. בהמשך מופיעה מתיקות קלילה שדי מצליחה לאזן את החומציות, ובסך הכול מתקבלת תחושה של יין יבש. הגוף קל, קל מדי לטעמי והטעם השיורי קצר. בסך הכול זהו יין לבן טוב ודי טעים אבל אי אפשר שלא להשוותו לשנין בלאן של זאב דוניה מסוסון ים ועל כך נאמר – האויב של הטוב הוא הטוב מאוד. קרוב לשבע מאות בקבוקים נעשו מהיין הזה ועד כמה שידוע לי, נכון ליום כתיבת מילים אלו, היין אזל.
צ'ילאג, אמרלד ריזלינג – פרנץ' קולומבר 2011
את היין הזה טעמתי לאחרונה ביקב כשבועיים לפני חג הפסח. הרכב היין כשמו –אמרלד ריזלינג ופרנץ' קולומבר ביחס שווה 50%-50%, שניהם מגיעים, על פי פרסומי היקב, מכרמים ותיקים בהרי הכרמל. ליין צבע שמפניה והוא שופע ריחות של פירות קיץ מתוקים ובשלים: אפרסק, מלון וכדומה. בפה מתיקות בולטת שלא מתיימרת להיות מאוזנת על ידי החומציות הקלה של היין. זהו יין חצי יבש טוב ונעים מאוד ללגימה. לא הייתי משדך אותו לשום סוג של אוכל אלא לשתות אותו סתם כך בכיף. מי שאוהב יינות חצי יבשים, או חצי מתוקים, ליתר דיוק, יאהב מאוד את היין.
צ'ילאג, סוביניון בלאן 2011
לטעמי, היין הלבן הטוב ביותר עד עתה של היקב הזה. נראה כי ארונה צ'ילאג הצליחה להשיג פרי טוב מאזור מושב כרם בן זמרה שבצפון, שם מקור הענבים על פי פרסום של היקב. יש ביין הזה 10% ויונייה שמוסיף לטעמי קצת עומק ליין הצבע צהבהב בהיר, כמעט שקוף, ובאף ריח מצוין חד ולימוני. גם בפה היין חד ופריך, בדיוק כמו שסוביניון בלאן יכול וצריך להיות. הטעם השיורי משאיר תחושה לימונית-תפוחית בצידי החיך, מה שגורם לך לרצות ללגום עוד ועוד מן היין. לקרר היטב וללגום לצד פירות ים. 1400 בקבוקים נעשו מהיין הזה ומחירו של כל בקבוק 85 ש'.
סיכום
היינות הלבנים הראשונים של יקב צ'ילאג הם בעיקר בשורה לבאות. קטונתי מלתת עצות לייננית מנוסה ומוכשרת כמו אורנה צ'ילאג אבל יש להניח שכמו בכל עשייה תהיה כאן עקומת לימוד ואני מאמין שהיינות ישתפרו משנה לשנה. נכון לעכשיו מהשנין בלאן לא התלהבתי, החצי יבש בסדר והסוביניון בלאן, כאמור, מאוד מוצלח, לטעמי.
