מהבית הסקוטי ועד למרכז הירידים

26/02/2012
מאת: אבי הלוי
צילום: ישראל פרקר
סיכום אירועי תערוכת היין
המשך »

26/02/2012 

 מאת: אבי הלוי
צילום: ישראל פרקר
 

זמן רב עבר מאז תערוכות היין הראשונות בישראל, אלו שהתקיימו בבית הסקוטי ביפו. אוהבי היין של אותה תקופה בוודאי זוכרים את הקומה הראשונה, הקומה השנייה והחצר שהיו מלאים בחובבי יין, מחליפים בהתלהבות חוויות על היינות שבתערוכה ועל עצם האירוע שהייתה בו אווירת ראשוניות מרגשת. כמעט כל היקבים שהיו קיימים בארץ באותה תקופה השתתפו בתערוכות האלו ומאחורי הדוכנים עמדו הייננים ובעלי היקבים עצמם שעצם המפגש אתם הוסיף לאותנטיות, להתרגשות ולחוויה. היו אמנם תלונות על הצפיפות אבל היה כיף אמיתי והתחושה הייתה של בנייה משותפת של משהו חדש ומרגש.

  השנים חלפו, וכמו בהרבה תחומים בחיינו, מה שהיה כבר לא יהיה. מספר היקבים בארץ גדל מכמה עשרות לכמה מאות. מספר חובבי וצרכני היין גדל מכמה מאות לכמה אלפים. מבחר היינות שעושים היום, בהשוואה לתקופה ההיא הוא עצום ורב, ובנתונים האלו תערוכת יין בבית הסקוטי היא חלום רחוק ומתוק. עם חלוף השנים הבינו יזמי תערוכות היין את המצב ובהדרגה נדדו התערוכות אל המקומות הגדולים: חצרות המוזיאונים, היכל התרבות, היכל נוקיה, כפר המכבייה ומרכז הירידים בגני התערוכה בתל אביב, שם התקיימה, זו הפעם הרביעית, התערוכה שבה אנו עוסקים בכתבה זו.   "לא קל במדינה קטנה כמו שלנו, בענף קטן יחסית ובתקופת מיתון כלכלי להקים תערוכה שכזו", אמר במסיבת העיתונאים שהתקיימה עם פתיחת התערוכה אמיר תמרי מנכ"ל מרכז הירידים. תמרי הודה ליתר השותפים למיזם: המגזין יין גורמה ואלכוהול, מרכז 'איש הענבים' וכן הגופים הממשלתיים שעומדים מאחורי התערוכה, משרד התמ"ת ומכון היצוא. מיכל נאמן, מנהלת אגף מזון ומשקאות במכון היצוא, הציגה נתונים על יצוא היין הישראלי שהולך וגדל בשנים האחרונות. היא ציינה את העובדה שלרשימת המדינות הרוכשות יין באופן מסורתי, בדרך כלל כשר, מתווספות מדינות שמייבאות מישראל יינות איכות ללא קשר לכשרות, מדינות כמו פולין, יפן , גרמניה ואפילו סין – לשם גדל היצוא במאתיים וחמישים אחוז.   באירוע פתיחת התערוכה נשאה דברים גם ענת לוי, מנכ"לית יקבי רמת הגולן שאמרה: "ענף היין בישראל הוא מאוד צעיר. זהו לא רק ענף של צריכה, זהו ענף שמייצג תרבות שהולכת ונבנית בארץ בשלושה-ארבעה העשורים האחרונים. תרבות זו צריך לטפח ולשמחתי יש ניצנים של התקדמות בכיוון זה: מטפחים זנים חדשים, מדברים על אזוריות ועל טרואר, יש פריחה ביקבי בוטיק ויש ניצני גידול בצריכת יין". בהמשך דבריה התייחסה ענת לוי לצורך בשיתוף פעולה בין היקבים וספרה על רשמיה מסימפוזיון יין שהתקיים לאחרונה בחו"ל ובו הציגו נציגי תעשיית היין האוסטרית את ההישגים שלהם בעקבות שיתוף פעולה שקיים שם בין היקבים. "המהפכה הבאה אצלנו צריכה להיות בהתאגדות ביחד כדי להוביל מהלכים שיקדמו את היינות הישראלים בעולם", דברי ענת לוי, מנכ"לית יקבי רמת הגולן.   את ההיבט הבין לאומי העניקו לתערוכה עשרות אורחים שהובאו מחו"ל במימון מכון המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי, הקרוי בקיצור 'מכון היצוא'. עיון ברשימת האורחים מלמד שרובם הגיעו מארה"ב וסין (11 ו-6 בהתאמה) והאחרים מטייוואן, רוסיה, הולנד, גרמניה, אנגליה, הונג קונג, דנמרק וקוריאה. חלקם יבואנים וחלקם עיתונאים וכתבי יין, מה שקרוי 'מובילי דעה'. בימים שלפני התערוכה סיירו האורחים באזורי יין, ביקרו ביקבים, טעמו יינות וסעדו במסעדות ישראליות מייצגות. בתערוכה עצמה ניתן היה לפגוש אותם בביתנים השונים, טועמים ומשוחחים עם נציגי היקבים. משיחות שקיימתי עם כמה מהם התרשמתי שהם מופתעים מהנוכחות החזקה של הנושא בתודעה הישראלית, הם אהבו את היינות אבל ביקרו, בנימוס "חוץ לארצי" את המחירים.   התערוכה הייתה יפה, אבל לא כל כך בין  לאומית… קרוב לשלושים יקבים ישראלים הציגו בתערוכה ואלו הם אותם יקבים שמגיעים לתערוכות באופן מסורתי. היו גם כמה יבואנים אבל הם לא הצליחו לתרום את הבין לאומיות לתערוכה מסוג זה. היקבים הגדולים והבינוניים השקיעו לא מעט בעיצוב הביתנים, בהופעה של המציגים וגם ביינות שהובאו לטעימה. באופן טבעי רוב היינות שהוצעו לטעימה היו היינות מסדרות הביניים של היקבים מכיוון שאלו הם בדרך כלל היינות שיכולים להציע איכות טובה במחיר סביר. ליקבים הקטנים הוקצתה שדרה של ביתנים אחידים במחיר מוזל ולא מעט יקבים קטנים שלא השתתפו בעבר בתערוכות מסוג זה נענו לאתר והשתתפו הפעם. היה גם אזור של ציוד ואביזרי יין. היה גם אזור גסטרונומי אבל הם בודאי לא מטרת התערוכה.   חלק מן היקבים השכילו לנצל את התערוכה להשקת יינות חדשים, לטעימות והדרכה. יקבי רקנאטי חנכו את סדרת הרזרב הים תיכונית הכוללת קריניאן מכרם בעל, פטיט סירה זינפנדל ובלנד מעניין של סירה עם ויונייה. יקבי בנימינה חנכו שלושה יינות חדשים: בלנד ארומטי מסדרת יוגב, רוזה מסדרת יוגב העשוי ממלבק וקריניאן, וקריניאן מסדרת רזרב. יקב אור הגנוז הכיר למבקרים יין נקי לגמרי מגופרית דו חמצנית, יין שנועד לצרכנים הרגישים לחומר זה. יקב טפרברג 1870 ערך טעימה השוואתית בין יינות זהים, ממש אותו מותג, כאשר כל ההבדל היחידי הוא גודל הבקבוק שממנו נמזג היין. טעימה זו הפתיעה במיוחד מכיוון שנוכחנו בה שבקבוק המגנום 'עושה טוב' ליינות צעירים, כלומר מרכך אותם אך בהמשך חייהם, כאשר היינות מבוגרים הוא מעכב את התבגרותם. מפגן מרשים של נוכחות, הן באיכות והן בכמות, הפגינו היקבים 'הדתיים' שמשכו תשומת לב רבה, לאו דווקא בשל  היותם כשרים.   במסגרת אירועי התערוכה התפרסמו תוצאות טעימת יינות ישראל 2011 שנערכה כמה שבועות קודם לכן על ידי המגזין יין גורמה ואלכוהול. כשלושים אנשי יין, ייננים, עיתונאים ומומחי יין מתחומים שונים טעמו בטעימה עיוורת כמאה וחמישים יינות שנשלחו לטעימה על ידי עשרות יקבים ישראליים. רשימת הזוכים ב-90 נקודות ומעלה פורסמה במהדורה חגיגית של המגזין וביום הראשון לתערוכה התקיים טקס חלוקת תעודות לזוכים. בצד זוכים 'בטוחים' היו לא מעט הפתעות: מוני שרדונה רזרב 2010 – 92 נק', מוני שיראז רזרב 2009 – 92 נק', היין החדש של ברקן אסמבלאז' איתן 2008 – 92 נק', עבאיה מון-A 2009 – 90 נק', שטרן יונתן 2009 – 90 נק', הים האדום מרלו 2009 – 90 נק' ועוד רבים וטובים.   לסיכום , בשעת כתיבת כתבה זו מלאה הרשת בתגובות על התערוכה. רוב המגיבים מביעים את אכזבתם מהמספר הנמוך של יקבים ישראלים שהשתתפו בתערוכה. אחרים קובלים על כך שלמרות שהתערוכה נקראת תערוכת יין בין לאומית, לא השתתפו בתערוכה יקבים מחו"ל. יש שמבקרים בחריפות את המחירים המוגזמים, לדעתם, שדורשים יקבים קטנים שזה עתה יצאו לאור. לכותב כתבה זו עמדה ברורה מאוד: חשיבותה של תערוכה מסוג זה בעצם קיומה. זהו עוד נדבך בהגברת המודעות לכך שיש לנו בארץ יינות ראויים, יינות שבהחלט מייצגים אותנו בכבוד. חשוב מאוד שאותם אורחים שהגיעו מחו"ל יחזרו לארצות מוצאם ויספרו מה ראו ומה טעמו כאן בארץ. עובדה שיותר ויותר יקבים מצליחים לייצא יין לחו"ל. כן ירבו.

מצגת תמונות 1 – מהתערוכה – צילם ישראל פרקר

מצגת תמונות 2 – צילם צילום משכר

מצגת תמונות 3 – צילם צילום משכר
 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *