פורום הבוסתן מבקר ביקבים בגליל

24/03/2012

מאת: צוקי דויטש ועופר זילברברג
אנשי פורום בוסתן ביקרו בשלושה יקבים בגליל והם מדווחים.
המשך »

  
 מאת: צוקי דויטש ועופר זילברברג
  
 
זה היה בשבוע קר מהרגיל ובסופו, סוף סוף הייתה שבת בהירה. אנו עולים צפונה צפונה לקיבוץ ברעם הממוקם על כביש הצפון 899. הנוף הגלילי מלא עוצמה והוד – חורש אחרי חורש, הרים וואדיות מטעי תפוח, קיווי וכרמים לרוב.
את פנינו ביקב הראשון קיבל רפי הלל, מצוות יקב ברעם, והוביל אותנו לתוך מבנה היקב. הצוות ביקב הכין מבעוד מועד טעימה רחבה של יינות היקב.
רפי סיפר על הקמת היקב כעסק קיבוצי לכל דבר. על כרמים למאכל שהיו בשנות ה- 60 המוקדמות ועל שלושה מאנשי המטע ש"דגדג" להם כמה שנים טובות לייצר יין.
אסיפת הקיבוץ אישרה והחל הפיילוט…

בשנתיים הראשונות קנו ענבים מבחוץ אך מ- 2006 הענבים מגיעים ליקב מכרמי הקיבוץ. העבודה ביקב ברובה נעשית על חשבון הזמן הפנוי של החברים, למעט הבציר עצמו.

שלוש חלקות ניטעו:
חלקת סמדר, שניר וכרמל (שנטעה בזמן השריפה הגדולה בכרמל). כל חלקה משתרעת על כ- 2-3 דונם והזנים הם קברנה, מרלו, שיראז ופטיט ורדו.

הכוונה לייצר 3,000 בקבוקים בשנה ולשמור על איכות גבוהה.  רמי אברהמי המוביל את הפעילות ביקב למד בקורס הראשון בתל חי ואיתי להט הוא יועץ היקב ב- 4 שנים האחרונות.

היקב מייצר יינות זניים ושני בלנדים: "מעיין הנרקיסים" ויין הדגל "יין ברעם".

הטעימות
ק.ס. 2010 – מכרם שניר, רק בוקבק, יין עם גוף מלא אך עדיין נוקשה לשתייה עכשיו.
מרלו 2010 – מרוכך יותר עגול אך עדיין נראה שצריך זמן הבשלה בבקבוק.
מרלו 2008 – יין קצת כתום בשולים ריחות וטעמי בוקה מודגשים
שיראז 2010 – צבע יפה, סגול, פירותי, גוף טוב סיומת ארוכה ומאוד נעימה.
מעיין הנרקיסים 2010 – 75% ק.ס. 15% מרלו 10% שיראז צבע אדום נוטה לברונזה, ריחות של וניל, מאוזן בפה עם עפיצות נעימה.
מעיין הנרקיסים 2008 – שוליים חומים, ריח בוקה מודגש פחות מאוזן על הלשון, נראה שהתבגר מהר.
ק.ס. 2008 שוב צבע הברונזה המיוחד, ריחות עץ, מאוזן בטעמים, גוף טוב וסיומת טובה.
יער ברעם 2009 – יין הדגל 67% ק.ס. 33% מרלו 18 חודשים בחביות עץ. היין הטוב ביותר בטעימה, ריחות פרי שחור, בוקה ואדמה. טעמים מאוזנים בחלל הפה וסיומת נעימה וארוכה.

סיימנו את הטעימה, הודינו לרפי על האירוח והסבלנות, עלינו לרכבים ויצאנו שוב בדרכים הקסומות לכפר ג'יש (גוש חלב) לפגוש את גבי סדן מיקב שבו.

גלשנו בכפר ג'יש (גוש חלב) בין הבתים עד לאזור מוסכים קטן ונכנסנו ליקב. היקב ממוקם במבנה תעשייתי שהיה פעם בית אריזה. גבי עשה למקום הסבה ליקב עם מכלי תסיסה מיוחדים אשר הזמין במיוחד ומכונות ייעודיות המתאימות לצרכיו.
אפשר לחוש בקלות איך גבי חי את היין בכל רמ"ח אבריו, נטיעת הכרמים זכתה לתשומת לב רבה ולאחר בדיקות מעמיקות נטע גפנים בסגנון עמק הרון בצרפת וקצת באיטליה (ברברה).
שם היקב כשם משפחתה של אמו – שבו – שהוא גם שמה של אבן מאבני החושן המיוחסת לשבט נפתלי שישב באזור זה של הגליל.

היין "אדום" הוא היין המרכזי של היקב ומאפיין את החלקות של הסירה, ברבדה וגראנש וברברה. בתסיסה משתמש גבי בשמרים טבעיים בלבד. כמו כן יש שני יינות לבנים ורוזה אחד. היקב מייצר 40,000 בקבוקים בשנה.
גבי מייצר יינות המתאימים לאוכל ובשלב זה ללא יינות פרמיום.

היין הראשון שנתאר הוא רוזה – 95% ברברה 5% גראנש. את היין ייצר בסחיטה ישירה (כמו יין לבן). הצבע –אין לי שם בשבילו, הוא מקסים. ריחות משמש מיובש וטופי חמיצות גבוהה ונעימה יין חצוף ומלא שמחה.
סוביניון בלאן 2010 – 8 חודשים בחבית, צבע בהיר, קצת קש, ריחות הדרים פריחה ובוקה נעים. חמיצות גבוהה ונעימה, סיומת ארוכה ועשירה.
שאנין בלאן 2009 – צהבהב בהיר, ריח מאופק עם דגש על פיטנגו, מאוזן ונגיש בפה, סיומת נפלאה. (לפי מלי – היין הלבן הטוב ביותר שטעמה עד היום)
אדום 2009 – 45% סירה 20% ברברה 20% גראנש ו- 15% ברברדה. צבע אדום רובי, ריחות וטעמים מענגים – אין מה לתאר יותר מזה. היין נגיש עם עומק טעמים וסיומת שמחכה לכבש על האש.

מהביקור המרתק הזה יצאנו לשמש החורפית (שמש שקרנית) לעבר יקב נוסף בכפר השייך למשפחת חריש – יקב ג'סקלה.
טיפסנו בכפר היפיפה בין הבתים הצפופים והגענו למתחם היקב. ברחבה לפני היקב נטוע עץ פיסטוק נאה ואנו נכנסים לבית אבן מקומי.
סיבוב קסום במקום מגלה עולם עתיק, חללים נסתרים עם קשתות מאבן מקומית וחביות חבויות בתוכם.
מרכז מבקרים קטן ואינטימי ויאסר מקבל אותנו בו.

בשנת 1,800 סבא חביב מגיע לג'ש מתחתן עם בת יחידה ויורש את כל אדמות המשפחה. דצמבר 1838 רעידת האדמה העצומה מחריבה את הכפר ואז נבנה המבנה הנוכחי כבית המשפחה. במשך כמה דורות ייצרו יין לתצרוכת עצמית.
סבא של צוקי עוד היה רוכב על סוסו מצפת לג'ש בכדי לקנות את הפירות המשובחים של משפחת חריש. שני האחרים ריצארד (עו"ד) ונאסר, שגם הוא אקדמאי אך גם עם ידע חקלאי, החליטו לפתח את היקב המשפחתי ליקב מסחרי.

פתחנו עם רוזה 2010 – עשוי מענבי קברנה פראנק, בצע ורוד – דבש, ריח אפרסק ואניס טעם מאוזן. יין נעים.
סוביניון בלאן 2010 – ריחות פרי הדר עם דגש לימון, גוף טוב, מרירות קלה וטעמי פרי מודגשים – פומלית. סיומת ארוכה וטובה.
מרלו 2007 – קצת קברנה פרנק וקברנה סוביניון, צבע אדום עם שוליים בגוון דבש, ריחות אופייניים למרלו מעט עפיצות נעימה, גוף בינוני וסיומת נעימה.
ק.ס. 2007 – עם קצת שיראש. צבע אדום עם שולי נחושת, ריח קסיס קלאסי לזן טעמי פרי ועץ. סיומת טובה מאוד (מזמין בשר).
שיראז 2007 – צבע רובי כהה, ריחות של פירות אדומים ובוקה מאוזנים עם עפיצות נעימה, גוף בינוני, סיומת טובה מאוד!
ק.ס. רזרב 2007 – צבע בורדו כהה, ריחות קסיס מאוזן מאוד בפה, עפיצות נעימה וגוף מלא. סיומת מעולה!
ק.ס. רזרב 2006 – קברנה עם קצת שיראז, צבע אדום כהה טעמו פרי אדום ובוקה, עפיצות נעימה וסיומת טובה מאוד.
כמו כן הוציא יאסר בקבוק מיוחד שהיה בניסוי משנת 2005. היין נבצר ב- 29 בריקס, יין בסגנון אמרונה, עד היום היה קשה לשתייה והיום הוא מיוחד מאוד וטעים לשתייה.
יינות יקב ג'סקלה מתאפיינים בבשלות ועושר טעמים. נראה שליין יש אורך חיים של שנים. מעניין לחוש איך היינות הזניים שומרים יפה על מאפייניי הענבים השונים.

בסיור הגלילי הזה פגשנו אנשים שאוהבים ליצור יין. לכל יקב היין הייחודי לו בסגנון השונה כמו מראה של האנשים שעושים אותו.
כאוהבי יין רותקנו לאנשים השונים וכן לתהליכי הייצור השונים ולמסירות והאהבה לתחום.
תודה לייננים המארחים על הסבלנות, הפתיחות והיינות.
לחיים !

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *