הקיוסק ההיסטורי המשוחזר בשדרת אמיר

20/07/2018
שני מקומות המומלצים לביקור בחדרה התיירותית המשך »

ישראל פרקר
תחנתנו הראשונה בעת הביקור בחדרה ביוזמת משרד התיירות, כאורחי חברת נחלים, היה שיחזור הקיוסק ההיסטורי ברחוב אחד העם, פינת שדרת אמיר. מדריך הסיור היה איתן עומר.

תושב חדרה  דוד שרשוב, שהיה בעל דוכן דגים והשתמש בקרח לצינון הדגים, החליט בשנת 1926 שכדאי "לנצל" את הקרח ההולך לאיבוד וכדי להכניס לעצמו הכנסה נוספת כדאי להפעיל קיוסק בחדרה.
ועד המושבה הזמין מקואופרטיב "נגרייה" קיוסק משושה עשוי עץ עם גג אבץ.
לפי החוזה, שנחתם בשנת 1926, מחירו של הקיוסק היה 15.5 לירות, ואף שולם מס תרומה לקרן הקיימת.
 על החוזה היו חתומים ראש ועד המושבה זאב בן יהודה, מזכיר המושבה פנחס ברן, ונציג ה"נגרייה" שמאי קולודני.
הקיוסק נבנה להשכרה, ולאורך השנים עבר שלושה בעלים במקומות שונים במושבה.
על-פי עדויות ומסמכים, משערים שבין השנים 1926 עד 1937 היה הקיוסק שייך לדוד שרשוב ופעל  בפינת הרחובות הרברט סמואל ושדרות רוטשילד;
בין השנים 1937 ל-1945 למר נחמנזון ברחוב הרצל פינת הרברט סמואל;
בין השנים 1945 עד 1956 לזיוה כהן ברחוב הרצל ליד תיכון חדרה, ומשם עבר לשכון במחסן בחצר האחורית של ביתה.

 בקיוסק מכרו גזוז חמוץ ומתוק (לימון ופטל), סוכריות על מקל – "בונבונים", גלידה, כריכים, ופלים, ו"סיניים" (כינוי לצעצועי מתכת זולים).
בתקופתו של נחמזון מכרו גם מכשירי כתיבה, עטים, מחברות, מחקים ועוד.
חיים נחמן ביאליק רצה להזמין כוס גזוז בקיוסק. הוא פנה למוכרת ואמר: " גזזיני ואגרשך והעדיפיני במלייך". תני לי גזוז, אתן לך גרוש ותחזירי לי עודף במטבע של מיל.

בשנת 2016 נחנך הקיוסק המשוחזר, בו ביקרנו, לא בדיוק במקומו המקורי אלא בשדרת הרצל פינת רחוב אחד העם. כיום פועל במקום בית קפה 'אחד העם' .
מבנה הבוטקה שונה והותאם לקפה עכשווי בבעלות אלון קשדן , שעיצב את הקיוסק מחדש והתאימו לבית קפה ייחודי שמוצעים בו סוגי קפה ואספרסו שונים, דברי מאפה מובחרים וטריים שמגיעים מדי בוקר, כריכים, וכמובן גזוז של פעם … מתוק חמוץ.

במקום נערכות מדי פעם הופעות.
נגסנו בביגלה טעים וטרי, ולגמנו גזוז צונן שנמזג מברז של פעם.

הקיוסק ההיסטורי ניצב בראשה של שדרת פיקוסים וותיקת ימים – שדרת אמיר.  השדרה הפעילה והיפה, זכתה באות אדריכלות הנוף לשנת 2018, שהעניק האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף.
עצי הפיקוסים, הבוגרים, ניטעו לפני עשרות שנים ע"י תושבי חדרה, אבל רק לאחרונה טופחה השדרה ועוצבה עם מתקנים.
השדרה נחנכה בשנת 2017, ונקראת על-שם סא"ל אמיר מי-טל, בן חדרה שנפל בלבנון בשנת 1988. בן 29 בלבד היה בעת נפילתו. הוריו, רבקה ודוד מי-טל, היו בין נוטעי העצים.

את הקמת השדרה הובילה אדריכלית העיר ליטל שלף-דורי ביחד עם צוותה, כאשר את ביצוע העבודות ניהלה חברת "נחלים- החברה לפיתוח תיירות חדרה" .
הקמת השדרה כללה שיקום ופיתוח אורבני של שדרת הפיקוס ברחוב הרצל, והיא נמשכת מהקיוסק ההיסטורי ברחוב אחד העם ועד לרחוב ז'בוטינסקי.

בשדרה נמצאים שני שבילי הליכה ובמרכז שביל פעילות הכולל מתקני משחקים לצעירים. לאורך השביל נמצאות פינות ישיבה, ספסלים ואלמנטים של ישיבה פיסולית.
הצבע הצהוב שולט בשדרה היפה הזו.

פגשנו במקום את רבקה ודוד, הוריו של סא"ל אמיר מי-טל ז"ל שהיה מג"ד ומפקד סיירת גולני. הוא נהרג במבצע "כחול וחום" בלבנון, בשנת 1988.
הוריו סיפרו לנו מעט על חייו ופעילותו הצבאית המפוארת של בנם, ובין השאר חשפו מפה של לבנון. אמיר היה מפקד היחידה שחיפשה את רוד ארד, לאחר נפילתו בשבי. על המפה מסומנים בכתב ידו של אמיר תחומי חיפוש ודברי הסבר לצוותות שהתפזרו בשטח לחיפושי רון, בפיקודו של אמיר.
זהו עוד מקום יפה ומרגש בחדרה התיירותית.

 עוד פרטים על הקיוסק : 052-6616360

את התמונה העליונה משמאל צילם Yossi Souva ©
שאר התמונות צולמו ע"י ישראל פרקר

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *