רמי לוי ומוטי טפרברג-סיפור אהבה

06/09/2011
כתב וצילם: רונן פרלמוטר
יקבי טפרברג 1870 ערכו מפגש עם אנשי רשת השיווק "רמי לוי השקמה".
המשך »

 
כתב וצילם: רונן פרלמוטר

עם כל כמה שאנחנו, כתבי היין, מנסים להשפיע על תרבות צריכת היין בישראל, להעלות את רמת הצריכה הן מבחינה כמותית ובמיוחד מבחינה איכותית – עדיין רוב רובו של היין בישראל נמכר ברשתות השיווק, ולפני החגים. יתר על כן – להווי ידוע כי ברשתות השיווק נמכרים יינות סטנדרטיים, במקרה הטוב, ופשוטים במקרה הפחות, ולא יינות הפרימיום שאנחנו כל כך אוהבים להלל ולשבח. במיוחד עכשיו, בימים שלפני חגי תשרי, נמכרים מאות אלפי בקבוקים ברשתות במחירי מבצע – ארבעה בקבוקים במאה, חמישה בקבוקים במאה, ואפילו, שומו שמיים, עשרה בקבוקים במאה(!). אז נכון שאיכות כנראה שאי אפשר יהיה למצוא בבקבוק בעשרה שקלים (מים מינרלים עולים יותר…), אבל זה מה שעם ישראל רוצה, ובמיוחד בימים שאחרי הפגנות המחאה על יוקר המחייה בישראל ("צדק חברתי" הם קראו לזה, אבל בואו נשאיר את הויכוח על אמיתת כוונתם לפעם אחרת…), ואם זה מה שיגדיל את צריכת היין בישראל – דיינו.

יקבי טפרברג 1870 ערכו מפגש מעניין ולא שגרתי בין כתבי היין לצוות הניהולי של רשת השיווק "רמי לוי השקמה" – כולל בעלי הרשת בעצמו שהגיע לקחת במפגש חלק פעיל. המפגש נקבע למסעדת "הקומה ה-11" של בית המלון "קראון פלאז'ה" התל אביבי (מגדל עזריאלי) והתקיים בליווי גסטרונומי מרשים של שף המלון – אייל רוזנברג, ועמיתנו השף אלון גונן. המפגש סיפק הזדמנות להציץ לרגע ולראות מעט ממערכת יחסים שבין יצרן יין גדול לבין משווק – גדול לא פחות.

מוטי טפרברג, בעלי היקב פתח את הערב וציין כי "היקב שירשתי (דור שישי – ר.פ.) עבר מהפכה איכותית עצומה, שאחראים לה בראש ובראשונה צוות האנשים שעובדים איתנו – אנשי הייצור, הייננים ואנשי השיווק. עד לאחרונה התמקדנו בשדרוג המוצר – כרמים חדשים ניטעו באזורי איכות, יקב חדש הוקם מאפס בצמוד לקיבוץ צרעה, צוות הייננים שוקד על שיפור מתמיד של איכות היין ועוד. כעת", המשיך טפרברג, "הגיע הזמן בו אנו צריכים להשקיע בשיווק – מערך הפצה, מכירות, תדמית. אנחנו מייצרים כחמישה מיליון בקבוקים בשנה – וצריך למכור את זה… לאחרונה יצרנו קשר עם מר רמי לוי, ולאחר בדיקות ומו"מ ארוך אנו מוכרים את היין שלנו בכל הסניפים שלו".

כאשר הועבר המיקרופון לרמי לוי הוא פתח בסיפור אישי: "אני לא נוהג לנסוע בשבת. בשבת בבוקר אני עושה קידוש אצלי בבית וישנם חברים קבועים שמצטרפים. בין היתר, יש שני חברים שאוהבים לעשות פוזות עם יין, לערבב אותו בכוס, להריח, כאילו שהם מבינים. אמרתי – נעשה ניסיון. לקחתי מראש בקבוק ריק שהיה בו יין יקר, נסעתי ליקב טפרברג וביקשתי שימלאו לי את הבקבוק ביין בסיסי. עשרים שקל לליטר. הבקבוק מולא ונפקק ובשבת בבוקר פתחתי אותו לטובת אותם שני חברים. הם כמובן סובבו את היין בכוס, הריחו, לגמו ושבחו את היין – 'יין נפלא' אמר אחד, 'מלא טעם' אמר השני. רק אחרי שהם סיימו התוודיתי ואמרתי להם שזה יין סטנדרטי שנמכר ברשתות. הניסיון הזה הוכיח לי שטפרברג מייצרים יין איכותי ורק אז הסכמתי למכור את היין אצלנו. אמנם חשוב לי שהמחירים שאני מוכר את המוצרים אצלי ברשת יהיו נמוכים – יותר מהמתחרים, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון האיכות. אם המוצר לא טעים – גם בחינם אני לא אקח אותו".

 כתבי היין הורשו לשאול שאלות:

"האם אתה מזהה מגמת גדילה במכירות יין אצלך ברשת?" שאל אחד, ולוי השיב – "הרשת שלנו גדלה בשנים האחרונות ואנחנו רואים צמיחה בכל הקטגוריות, גם ביין. בעיקר נמכרים יינות אדומים, למרות שאני באופן אישי מעדיף יין לבן. הוא יותר נגיש, קל ואפשר לחבר אותו כמעט לכל מטרה".

"מה המחיר הממוצע לבקבוק יין אצלכם ברשת?" שאל אחר.
רמי לוי: "יש אצלנו יינות בעשרים שקל ויש בשישים. אנשים קונים מה שבזול. אם מחיר יין ירד – אנשים יקנו יותר".

"מדוע אפשר למצוא יינות סבירים בחו"ל במחיר של 4-7 אירו, ואילו בישראל יין סביר עולה חמישים ₪ לפחות?"
מוטי טפרברג: "צריך להבין שיצוא היין בישראל הוא טיפה בים. יש בעולם יקבים שקולטים עשרות אלפי טונות של ענבים ואז העלויות הקבועות של היין מתחלקות על יותר בקבוקים. מצד שני – הם גם יכולים למכור את כל הכמויות העצומות הללו – בצרפת, איטליה, אוסטרליה או דרום אפריקה שותים כמויות שאצלנו אנחנו בכלל לא מתקרבים אליהם".
רמי לוי: "יש בהחלט יינות סבירים בישראל ברמת מחיר של עשרים-שלושים ₪, שזה מקביל לחמישה-ששה אירו. גם חלק ניכר מהיין של טפרברג נכנס לקטגוריה הזו. מצד שני – תמיד אני אשמח אם מחירי היין ירדו ואז ניתן יהיה למכור כמויות גדולות אפילו יותר".

במהלך הערב הוטעמו מספר מיינות טפרברג, שחלקם לוו בהסברים של היינן הראשי של היקב – שיקי ראוכברגר.

כבר בקבלת הפנים נמזג המוסקטו 2010 הצונן לכוסות (מבעבע קלות ובעל ארומות חינניות ומתקתקות) שהיווה אפריטיף מוצלח. את המנה הראשונה (טריו דגים) ליווה קברנה סוביניון 2010 מסדרת טֶרה של היקב – יין מדויק, בעל מינרליות וחומציות גבוהה שלא באה על חשבון פירותיות עדינה.
לאחר מכן, עם מנת הביניים (שקדי עגל בפטריות פורצ'יני), הוגש שרדונה מסדרת רזרב 200, שחלק ממנו התבגר בחביות תקופה קצרה אך לא עבר תסיסה מאלולקטית. יין מורכב ומעניין שמשלב גוף בינוני וטעמי חבית אלגנטיים לצד רעננות פרי טרופי.

את ההפתעה של הערב (מבחינת תפריט היין) סיפק דווקא הסנג'ובזה 2009 מסדרת סילבר (הסדרה הבסיסית) שהתגלה כבעל אף חמוד, גוף קל-בינוני וטעמי פטל, תות ומוקה. בהתחשב במחיר שלו (כ-45 ₪) ובכך שהוא עבר תהליך פסטור ("יין מבושל") הוא נותן תמורה נפלאה לעלותו ויכול לשמש כ-"יין הבית" קלאסי וכליווי לארוחות לא מחייבות (בסגנון איטלקי – פיצה/פסטה, או אפילו גריל).

המנה העיקרית, אוסובוקו טלה שהוגש על פירה פסטו, כבר הצריכה יין 'רציני' יותר. ככאלו נבחרו שניים – האחד מלבק 2009 מסדרת טרה – יין ייחודי ליקב על טהרת הענב הארגנטינאי הזה (שמקורו בכלל בבורדו). זוהי השנה השלישית שהיין מופק, וניכרת מגמת עליה משנה לשנה באיכותו. צבע היין עמוק וכהה, הארומות שלו בשלות ובחיך הוא מפגין גוף מלא וקטיפתי. נהדר!

השני שנבחר ללוות את מנת האוסובוקו היה הקברנה סוביניון 2008 מסדרת רזרב של היקב. היין צעיר מאוד אך גם כאן ניכרת 'מגמת האלגנטיות' של צוות הייננים – אין בטפרברג כוונה להתקין יינות בומבסטיים עתירי אלכוהול ועץ, אלא יינות מתונים, בסגנון קלאסי שילוו את האוכל ולא יאפילו עליו. לקברנה רזרב שטעמנו היה גוף מלא, ארומות פרי יער שחור (אסנה ודובדבן) לצד ירקרקות מתונה וסיומת ארוכה. יופי של יין.

את הערב קינחנו בריזלינג מבציר מאוחר של היקב, שגם הוא סומן כבעל תמורה טובה למחיר (45 ₪ לבקבוק 500 מ"ל). ענבי הריזלינג מעמק איילון נבצרו בחודש אוקטובר, כאשר רמת הסור בהם הייתה גבוהה מאוד. יחד עם זאת – היין משלב חומציות פירותית נעימה (פרי הדר) לצד המתיקות הטבעית.

יקב טפרברג, מהוותיקים בישראל, מסתמן כיקב בעל העזה שיווקית. התדמית המיושנת שלו נזנחת אט אט וצוות אנשי השיווק, בראשות טל גולדנברג ומוטי טפרברג עצמו, החלו נוקטים במהלכים חדשניים לניעור האבק והתדמית הקודמת כיקב המייצר בעיקר יינות קידוש מתוקים, וכבר כעת ניתן לומר שהם בדרך הנכונה. הקמפיין האחרון שהופק היה יריית הפתיחה. אירוע מסוג זה, המפגיש את עיתונאי היין עם המשווקים האמיתיים של היין (אנשי רמי לוי, במקרה הזה), השקת יין אינטרנטית המתוכננת לימים הקרובים והפצת טעימת חבית מוקדמת לכתבי היין המובילים, יחד עם השיפור המתמיד באיכות המוצר והשקת מוצרים חדשניים (המלבק למשל) מציבים את היקב כבר כעת במקום מתקדם ואחר לגמרי מהמקום הקודם שלו, ומעלים את רף הציפיות שלנו מהיקב לעתיד.

 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *