ליקרים לחיזוק הגוף והנשמה

02/08/2011
מאת: עינת רזניק
יש ליקרים המתאימים לראש השנה: ליקר תפוח, ליקר דבש וליקר אתרוג
המשך »

ליקרים לחיזוק הגוף והנשמה

 מאת: עינת רזניק
 

ליקרים מיוצרים בד"כ מאלכוהול בתוספת תמציות בטעמי פירות כמו ליקר תאנים למשל. התמציות נותנות טעם, ריח וצבע של הפרי. רבים מאיתנו זוכרים מבית אבא ליקר דובדבנים שסבא/סבתא היו מכינים במטבח- "וישנייה". משרים את הדובדבנים באלכוהול, ואחרי כמה שבועות מקבלים משקה מדהים. ליקרים המיוצרים מפרי טבעי הם בעלי איכות וטעם גבוהים יותר.

בחירת המרכיבים המהווים את בסיסם של ליקרי יקב "טעם ארז", מתבססת על המקורות ועל השפעתם על בריאות הגוף והנפש.

במאמר זה יוצגו ליקרים המתאימים במיוחד לראש השנה: ליקר תפוח, ליקר דבש וליקר אתרוג. למוצרים הללו יש גם ערך מוסף מבחינת חיזוק מערכות הגוף והנשמה.

האתרוג נזכר בתנ"ך כ"פרי עץ הדר". אבותינו האמינו שהאתרוג גורם להשבחת הזרע אצל הגבר, ומחזק את העובר אצל נשים הרות. בימי הביניים נהגו לשתות יין שהושרו בו אתרוגים, כסגולה לטיהור הפה והגוף. ההודים מתייחסים לאתרוג כפרי קדוש. ידוע גם כי האתרוג יעיל כפתרון לבעיות עור, לחיזוק המערכת החיסונית ולניקוי מערכת הדם והעיכול.

הרמב"ם שהיה כידוע גם רופא, האמין בשיטת ריפוי הרואה באדם עץ השדה.
הוא הדגיש את יכולתו של הגוף לרפא את עצמו, כאשר הוא משתמש בטבע. יש כאן אלמנט רגשי משמעותי מעבר לריפוי הפיזי הרגיל המקובל. לא ניתן לאכול את האתרוג, אבל ניתן להשתמש בסגולות המרפא שלו בדרך עקיפה.

האתרוג אינו רק "פרצוף יפה" בהרכב של ארבעת המינים בסוכה שלנו. הוא בעל טעם וגם בעל ריח, מקבוצת פירות ההדר. הוא מייצג גם בעלי תורה וגם נדיבי לב, גם חכמים וגם יפים, גם מוכשרים וגם טובים…
מסתבר שלכל התכונות הנ"ל יש עוד צד חשוב בריאןתי הקשור להרכב המיוחד של הפרי. לא ניתן לשתות את מיץ האתרוג כמו שאנו סוחטים פרי הדר אחר ודותים את המיץ. מיץ האתרוג חריף ועוקצני. כמו כן ניתן להשיג אתרוגים רק לקראת חג סוכות ובמחירים גבוהים במיוחד.

ביקב "טעם ארז" מצאו פתרון קל וחסכוני ללקוח. משקה ליקר האתרוג מיוצר בתהליך המשמר את האיכויות של האתרוג. כך שמקבלים מוצר בעל יתרונות: גם טבעי, גם בעל יתרונות לחיזוק המערכת החיסונית הדם והעיכול, וגם ייחודי בהגשה. המוצר החדשני ליקר אתרוג מוצע בבקבוק קטן או משפחתי.

את ראש השנה אנו מציינים תמיד ע"י טבילת תפוח בדבש- שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.
בחירת התפוח והדבש קשורה לא רק לאלמנט המתיקות. יש לצמד הזה משמעות רומנטית, המתקשרת לאהבה וזוגיות. התפוח העטוף בדבש הוא סמל להבעת תקווה כי השנה החדשה תהיה טובה יותר, לא רק בתחום הבריאות והעסקים, אלא גם בתחום החברות, הזוגיות והמשפחתיות. יש משהו מרגיע, מלטף ואף חושני במריחת התפוח הקשה, החמצמץ, בדבש הרך והמתוק. ממש אנלוגיה מושלמת להפכים שמשלימים זה את זו.

לכך יש גם אסמכתא במקורות. שיר השירים ידוע לפי מפרשיו כמשל המספר על מלך רם ונישא מירושלים, שלמה, שחיפש בין כל בנות עירו אחת ויחידה שתהיה לו למלכה. הוא בחר לא רק בזאת שיופיה היה מעל כולן, אלא בחן סגולות נוספות כמו אצילות, עדינות, נאמנות. כלומר מלכה אמיתית.
אנו פוגשים כאן תיאור של הנאות היום יום, שמעלים את מצב הרוח. יין למשל מוזכר פעמים רבות כהשוואה למשהו משמח ומרחיב את הלב.

לצד היין מוזכרים גם תפוחים ודבש, שהינם מרכיבים חשובים בפתיחת השנה היהודית.
"רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני". לפי פירוש הרב זמיר כהן מבקשת הנערה כי יקיפו אותה בתפוחים ריחניים כפי שנהוג היה לעשות כדי לעורר את המתעלפים.
התפוחים היו בימי התנ"ך פרי מן השורה הראשונה. כמובן לא היו ברשימת הקניות של עקרת הבית התנכית פרות אקזוטיים העולים עך שולחננו כיום. התפוח, גם אם היה מוגבל בסוגיו ובצבעיו, היה כנראה גם אורגני וגם ייחודי על מנת שיחשב בעל ריח מופלא המעיר מתעלפים.

הדבש בשיר השירים מוזכר במצבו הפראי ובנשימה אחת עם מעדנים יוקרתיים כמו יין וחלב "אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי". הכוונה לדבש שנוצר בקנים וביערות הדבש. מרוב התלהבות והתרגשות אכל הבחור המאוהב את הדבש עם הקנה שלו. כמו כן מוזכר הדבש כדימוי למשהו מתוק במיוחד "נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך".

ראש השנה ביהדות הוא יום לבחינה עצמית והכנה להתייסרות ולחרטה של יום הכיפורים, אך עם זאת מכיל בתוכו מנהגים משמחים ומרעננים. ארוחת חג משפחתית עם מיטב המאכלים המובילים כולל כוכביה המצטיינים של ארץ ישראל, תפוח ודבש. המתיקות בפה היא סימן למתיקות בלב.
בראש השנה הזה אפשר יהיה להוסיף חידוש לשולחן החג – משקה מתוק ואלכוהולי כליקר תפוח וליקר דבש.

הליקרים של "טעם ארז" עשויים מדבש טבעי ואיכותי במיוחד, ומתפוחים שהם גאוות הארץ.

עוד פרטים על הליקרים של טעם ארז www.taam-erez.co.il

אז שיהיה לכולנו חג שמח עם אוכל טוב בפה והרבה אהבה בלב.

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *