25/06/2011
מאת: ישראל פרקר
תמיד אני אומר לחברי שיין הוא לא סתם עוד איזה משקה לבן או אדום. מאחורי כל בקבוק מסתתר סיפור ארוך ומרתק של יוצרי היין והכרמים בהם גדלו הענבים מהם נעשה היין
ביקב ויתקין, היקב שחרט על דיגלו את בשורת "היין הישראלי", מובא הדבר בצורה הכי מוחשית שאפשר. לאחרונה נחנך יין הדגל שלהם, שורשים ב' מענבי בציר 2007.
שורשים מדוע? היין מוקדש לסבתא של שרונה בלוגולובסקי ואסף פז-סבתא חנה בלייברג לבית בוסקוביץ'.
אסף: "כשמצאנו את השם שורשים זה מאוד התחבר לנו לשורשים שלנו. שורשים זה משהו שמתחבר לנו גם לשורשי הגפן וגם לשורשי המשפחה הפרטית שלנו. אבל אם נלך קצת יותר אז השורשים הם שלנו, כאן בארץ. היין זה משהו שמאוד מחזיר אותנו לאדמה ומחזיר אותנו לארץ."
לי (כאחד שנולד במושב) ניראה תמיד שבני המושבים יותר קשורים מבני העיר לקרקע עליה גדלו ולכן זה ניראה הגיוני שאנשי יקב ויתקין, מכפר ויתקין שבעמק חפר, בחרו לקרוא ליין הדגל שלהם – שורשים.
שורשים ב' 2007 מורכב מחמישה זני ענבים שניראה לי שרבים לא שמעו הרבה עליהם:
קריניאן, פטיט סירה, סירה, פטי ורדו ומעט קולומברד.
יוצרי היין ביקב ויתקין החלו מאז בציר 2002 להפנות את מירב המאמצים ותשומת הלב שלהם דווקא לזנים הותיקים הגדלים בארץ מזה עשרות שנים, תוך בחינת זנים חדשים שהתאקלמו בישראל לאחרונה ועדיין לא מימשו את פוטנציאל עצמם.
לקראת בציר החליטו בויתקין ליצור יין חדש שיכיל שילוב בין ישן לחדש: זנים ותיקים עם זנים חדשים. זאת בתמיכה של מיטב הטכנולוגיה הייננית בה מאובזר היקב, לצד שימוש בגישות יינניות של עולם ישן ,ייננות מעודנת ומאופקת המעניקה ביטוי למאפייני הזן ולמאפייני המקום. במהלך הבציר אותרו החלקות המתאימות, ובכל כרם נבחרה "הפינה המיועדת" ממנה נבצרו הענבים, הנבחרים, שהפכו לבסוף למרכיבי היין החדש.
מספרים אנשי היקב: "היות והענבים שהופרדו ליין זה הצטיינו בריכוז טעמים ובצבע ומבנה יוצאי דופן, הושם הדגש דווקא על איפוק ואלגנטיות בעת הייצור. התסיסה נעשתה בטמפרטורה קרה יחסית, ובשלב הסחיטה הופרד לטובת יין זה רק הנגר החופשי.
כמות קטנה של זן לבן- קולומברד, תססה עם ענבי הקריניאן. טכניקה זו אופיינית לאזור צפון עמק הרון, לטוסקנה ולעמק הבארוסה שבאוסטרליה ומטרתה לשפר את יציבות הצבע ולהעמיק את מורכבות הטעמים.
לאחר הסחיטה, בתום שיקוע קצר, עבר היין במהירות להתבגרות בחביות גדולות מעץ אלון צרפתי.
לאחר סיומו של הבציר, כשהיין נח בחביות קרוב לשנה, נבחרו שוב החביות שהצטיינו בעצמת הטעמים, בהרמוניה ובאלגנטיות מבין כלל החביות. הממסך הסופי נבנה והיין חזר להמשך התבגרות בחביות לשנה נוספת. לאחר סדרת טעימות שערכנו יכולנו להכריז בסיפוק: ויתקין שורשים 2007 לא נופל מאחיו הבכור שנוצר מענבי בציר 2006.
פילוסופיית יקב ויתקין דוגלת בהכנת יינות המאפיינים את אזורנו ואשר מביאים את מאפייני הטרואר דרך הניואנסים של כל זן. ביצירת "ויתקין שורשים" אנו שואפים ליצור יין שמצד אחד יבטא את הפוטנציאל של כל זן בנפרד, ומצד שני ייצור סינרגיה בין כל מרכיבי הממסך ליצירת יין שלם המתמצת את הפילוסופיה שלנו."
בטעימת היין ניתן היה לחוש מיד שבפה יש משהו ייחודי שאינו דומה לטעם המוכר של הקברנה סוביניון, המרלו או השיראז המוכרים לכל. היין בעל רעננות חדה, כמעט מינראלית, עם פירותיות אחרת מודגשת ומעט פרחוניות ברקע. היה ברור גם שכדי ליהנות מהיין יש לפתוח את הבקבוק מספר שעות לפני הלגימה. המהדרים הרוצים ליהנות עוד יותר, חייבים להתאזר בסבלנות ולהמתין מספר שנים עד לפתיחת הבקבוק.
מידע נוסף על היין שמחיר הבקבוק שלו, ארוז בקופסת עץ מהודרת, 250 ₪.
וקצת על סבתא חנה, שהיא, כמובן, חלק משורשי המשפחה הנטועים עמוק בארץ:
חנה בלייברג לבית בוסקוביץ' עלתה לישראל מרומניה בשנת 1949, לאחר שנים קשות של מלחמה ומסעות בריחה באירופה הכבושה.
היא התגוררה בצפת. פעם ביום, בשעות אחר הצהריים, הייתה שותה קפה שחור מבושל וריחני ויוצאת למרפסת, שם, מול הנוף הגלילי הייתה מציתה סיגריה איכותית- אחת בודדת. היא טענה שזה הכיף הפרטי שלה. היא אהבה מאוד שוקולד, ומידי פעם, עם הקפה והסיגריה, נהגה להתפנק עם קובית שוקולד מריר איכותי. סבתא חנה העריכה יין טוב, ספר טוב, סרט איכותי וחברה טובה.
כיום, במורדות המזרחיים של הרכס הזה, בכפר שמאי, צופה אל אותה המרפסת, אחד מהכרמים החדשים
והאיכותיים של יקב ויתקין. ענבי הסירה מכרם זה עתידיים אולי להשתלב באחד מיינות השורשים הבאים.
בנה אברהם נישא ליהודית, ויחד בנו את ביתם בצפת וגידלו 3 ילדים: שרונה, שוקי ואסף.
אסף, הצעיר שבחבורה, נמשך תמיד למטבח, ובמיוחד למטבחה של סבתא חנה שהפליאה באפייה ובבישול.
עם שחרורו מהצבא פנה אסף, בעידודה של הסבתא, ללימוד מגדנות בתדמור, משם לעבודה כשף קונדיטור במצפה הימים ולבסוף ללימודי הנדסת מזון באוניברסיטה העברית וללימודי תואר שני לייננות בבורדו.
חנה, שנפטרה בשנת 1997, לא זכתה לראות את הנכד מסיים את לימודי הייננות.
אסף, שרונה ודורון, בעלה של שרונה, הקימו את יקב ויתקין בשנת 2001 בכפר ויתקין.
הנכדים מספרים שלמרות חוסר נוכחותה הפיזית, מרחפת רוחה הקולינארית ביקב ומהווה מקור השראה בלתי מבוטל.
לחיים, לחיי יינות ישראל !!!