אזור יין מטה יהודה – החלום ותחילת הגשמתו

08/06/2011
מאת: פרופס' עמוס הדס
ההחלטות שניתנו לקידום אזור יין יחודי באזור מטה יהודה, צעד חשוב ומבטיח.
המשך »

 08/06/2011

מאת: פרופס' עמוס הדס

לפני מספר ימים הופנתה תשומת לבי למאמר שהופיע באתר של אלדד לוי ביום ה- 1.6.2011. המאמר חשף את קיומו ותוכנו של מפגש אנשי יין ממטה יהודה שנערך לאחרונה בנס הרים.

בתום הדיון באותו כנס גובשו החלטות לקידום אזור יין יחודי –אזור מטה יהודה, במשמעות של אפיון מיתוג אזורי, קידום בחינה וקביעה של נוהלי גידול הגפנים, איפיון יכולות ייצור, דירוג איכות היינות לאזור.

ההחלטה ההצהרתית הזו מצביעה על תחילת פעילות מוסדרת ומושכלת של אנשי האזור כתמיכה או בתמיכת אנשים בענף היין וצוות הנהלת המועצה לגפן היין בישראל. התאגדות ברוכה זו החלה בצעד ראשון, מהוסס מעט, שהיניב את החוברת ההדורה "יקבי מטה יהודה". חוברת זו, שהושקה לפני כשנתיים ביקב שטרנבך, הייתה פרי עבודתה הברוכה של ועדה אזורית בראשותו והנהגתו של עירן פיק יינן יקב צרעה.

ההחלטות שקבלו מתכנסי הפגישה בנס הרים דומות בתכליתן להחלטות התאגדות קדומה שהניבה את שיטת ה"אפלסיון קונטרולה" של אזור בורדו ב- 1857. על אף הדמיון, קיים שוני ביניהן בכך שהחלטות בורדו התבססו על נסיון בחינה בן למעלה ממאה שנות טעימות ובדיקות יין של אותם ימים, בעוד שבידי אנשי מטה יהודה נסיון קצר ימים והרבע טעימות מחמיאות ביתר של טועמי יין מקומיים

ההחלטות שנתקבלו לאחר דיונים בכנס נס הרים כוללות הצהרות לפיהן:

יש לקדם פעילות אזורית מסודרת למיתוג יחודי של כרמי האזור ויינות המיוצרים בו על פי איכות הפרי והיינות.

מוסכם כי היקבים הפועלים באזור המוכר והתחום כ"מטה יהודה" יהיו היקבים היחידים אשר ישאו את הגדרת האזור. ההגדרה כיום היא מנהלית גאוגרפית, אך היא תהפוך להגדרה שיש בה מיקום אזורי ובקרה אזורית על מקורות הענבים ואיכות היינות מחד ומאידך בקרה על הליכי הייצור באזור

כיום יינות שייוצרו באזור יופקו מכ- % 66 או יותר מענבי האזור אך עד 2014 יועלה הרף ל- % 85 לפחות.

הוסכם גם שההתאגדות האזורית שתוקם תהיה הגוף המפקח על הכרמים והיקבים, על רמת הסניטציה ושיטות הייצור על פי תקנים ראויים ומוסכמים. בפועל המשמעות היא כי תקוימנה בקורות ויופעל פקוח על אמינות התיוג מחד ומאידך יבטיחו שתקנות ההתאגדות יאכפו כנדרש.

הוסכם כי איכות יינות האזור תדורג על בסיס מערכת טעימות של אנשי מקצוע בלתי תלויים, על פי אמות מידה שתקבענה על ידי ההתאגדות. היינות ימותגו על פי תוויות בתבניות מוסכמות. כך יובטח, שיינות האזור שישאו את התויות האזוריות ידורגו ברמת אמינות ואיכות מובטחות. לא ברור מה יהיה גורלם של יינות שלא ימצאו מתאימים להגדרות ההתאגדות.

דירוג האיכות יכלול מספר דרגות איכות, שהגבוהה בהם תוענק ליינות שיופקו על טהרת ענבי האיזור, שיבצרו בכרמים או בחלקות בהם נשמרו רמות יבולים מוסכמים, ואשר יעמדו במבחני טעימה ובבדיקות מעבדות יין בלתי תלויות

מאחר ובכנס הוצגו יקבים גדולים, בינוניים, ויקבי בוטיק ומשפחה כמו: יקב טפרברג, יקבי עמק האלה, צרעה, קסטל, עגור, שריגים, פלאם, סוסון הים, יקב ברבדו, שורק, קלו דה גת ואחרים, ברור שההחלטות שהובאו למעלה נתקבלו על דעת כל המשתתפים בהבנה שמדובר בהצהרת כוונות והתאגדות וולונטרית ראשונית.

יהיו כאלה שיראו בכך עוד הצהרת כוונות ותו לא. נראה כי להצהרה זו קדמו מספר זעזועים והפתעות לא נעימות כל כך למקרא או לשמיעה על ידי אנשי האזור. רחשים אלה אינם ברורים די הצורך לכותב שורות אלה, אך ברור לכל שלהצהרה כזו משפורסמה קיימת דרך התפתחות ודינמיקה חברתית ואזורית משלה.

בירור ראשוני מעלה כי ראש המועצה מר משה דדון מוכן לתמוך בהתאגדות ופעילותה בתקציב מתאים כנגד תקנון מחייב ומפורט למטרות ההתאגדות, חובות וזכויות חבריה, וכל הנגזר מתיחום האזור כאזור יין ומהגדרת איכויות היין הכלולות בהסכמות שבבסיס התקנון.

נזכיר כאן כי דברי מנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל, מר צחי דותן, בהופעותיו לאחרונה בראיונות ובכנס ראש פינה האחרון, כוונו כבקשות עזרה לקידום האזוריות והגדרות איכות היינות. פנייותיו נאמרו במפורש, אך בלשון מינורית ובנוסח כמו אנא הרימו קול מלמטה ויחד נעלה את הזעקה ונקדם את תיחום האזוריות ודירוג איכויות היין.

ובכן, משפורסמו הצהרת הכוונות וההחלטות ברבים, הזעקה הושמעה בפני כל; כל שנותר הוא לומר "המתחיל במצווה אומרים לו גמור", הווה אומר, לקום ולעשות מעשה בהקדם, כלומר להקים וועדה להכנת התקנון המפורט המבוקש, ואכן הוקמה ועדה כזו הכוללת את נציגי היקבים הקטנים, נציגי היקבים הגדולים- יקבי האלה וצרעה וכן נציג המועצה מר יוסי איטח. לסיכום נוכל לומר כי עד כאן נעשו כל הצעדים הראשוניים הנדרשים ומעתה והילך יש לכוון את עיקר המאמצים להפיכת התעוזה, החזון והחלטות שנתקבלו לתקנון מפורט ומחייב. כל צעד מהצעדים הבאים יחייב שיקול דעת מעמיק ויכולת החלטה והוא יטיל אחריות כבדה על חברי הועדה ומהם על כורמי ויינני האזור.

נושאים כתיחום והגדרת איזור יין כמו גם הגדרות איכות יין מוסכמות הינם נושאים כבדי משקל, טעוני רגשות ואילוצים רגשיים ומסחריים, לכן הם יחייבו דיונים ממושכים ו"דיפלומטיים מאד" ונקווה שבסיומם יביאו לתקנון ברור, מפורט המנוסח בקפידה, אשר יתקבל על דעת רוב או כל אנשי האזור.

הדיונים שלא יהיו קלים יחייבו את הוועדה להמלך ולהתייעץ ולבקש עזרה מאנשי מקצוע בנושאי גפן, קרקע ואקלים וייצור יינות – אינולוגים.

כדי להדגים כמה מהבעיות אביא כמה דוגמאות:

האם יתחם האזור על פי גבולות מנהליים ,גאוגרפיים (תוואי שטח), או מתאם לגידול הגפנים?
האם יקוים מחקר מקדים לביסוס התיחום והגדרת יחוד האיזור?
האם יפוצל האיזור לאזורי משנה? לפי איזו מתכונת תקבע ועדת הטועמים?
איזה סולם דירוג יבחר?
מאיזה קהל טועמים יבחרו הטועמים לדירוג היינות?
האם ממבקרי היין המרובים או שמא מטועמי יין מקצועיים ומוסמכים?

אלו רק כמה מהשאלות שעומדות על הפרק וכולן נושאות בחובן חומר רגשי, מסחרי, כספי ומעמד "אגו" מורכב ומסובך. ברור מכאן שההחלטות אותן יהיו חברי הועדה המכוננת או הוועדות המקצועיות חייבים לקבל לא יתקבלו בקלות ויחייבו הסכמה כוללת, או על פי רוב מחברי הוועדה.
לסיכום: צעד ארגוני זה, בו נקטו אנשי "מטה יהודה" לקידום נושאי אזורי היין וקביעת דירוג בלתי תלוי לאיכויות היין באזור מטה יהודה, מהווה צעד ראשון, אולי קטן אך משמעותי, במסלול הנכון לקידום גידול גפן היין וייצור יינות בישראל.

היש בצעד זה משהו הגובל במהפכה? אולי, ונקוה שאכן התשובה היא כן ובסימן קריאה.
האם צעד זה הינו היחיד? נראה שלא.

לפני מספר ימים הבטיחה שרת החקלאות מענק של 500,000 ש"ח לאנשי הכרמים והיין ב"חבל כרמים" (התאגדות הכורמי ויינני איזור דלתון והרי נפתלי) לקידום מיתוג אזורם. חשוב יהיה להשוות את דרכי ההתאגדויות הללו והאם יעשה קידום הענין בשיתוף פעולה או שמא מתוך תחרות. על כך יאמר – ימים יגידו.  

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *