קסטל על הבר

25/05/2011
כתב וצילם: גל קליימן- מתושלח
אריאל בן זקן התארח במתושלח עם יינות יקב קסטל. גל קליימן נהנה שם מאוד.
המשך »

 25/05/2011

 כתב וצילם: גל קליימן- מתושלח

כמה כייף. תודה לאריאל בן זקן יינן יקב קסטל, שהתארח אצלנו, במתושלח, באירוע סופר אינטימי ומרתק, שבמהלכו זכינו להכיר את שיטות הפעולה ואת מגוון הטעמים של יינות יקב קסטל

הטעימה התחילה כמעט בזמן. היינו קבוצה של שנים עשר חברה רעבים ליין טוב, אוכל טוב ושיחה ערה בנושא יין ובייחוד יין בארץ ישראל.
אריאל התחיל וסיפר על מהלך חייו של אלי אביו, אשר נולד במצריים חי באירופה הקלאסית ( צרפת ) , הגיע לארץ והחליט לעסוק בחקלאות. הוא התחיל בגידול סוסים אך עד מהרה עקב המלחמה, אשתו נאלצה למכור את העדר בעוד אלי ירד לסיני. לאחר חזרתו עסק בעוד כל מיני תחומי חקלאות עד אשר ב 88 נטע את חצי דונם ענבי היין הראשון שלו סביב ביתם ברמת רזיאל. עם השנים התפתחו הכרמים וכיום היקב מגדל ענבי מרלו קברנה סוביניון קברנה פרנק מלבק ושרדונה.

לאחר סקירה היסטורית די זריזה נשבר הקרח , והשרדונה 09 יצא מתוכו, עם מזיגתו ועד סיום שני הבקבוקים שפתחנו בשמחה ( היינו צמאים עד מאד). היין הדיף ריחות עזים של יין צרפתי טוב אף טוב מאד. הרגשתי ריח רך של פופקורן חמאתי ושרוף מעט. ריח ילדות משכר שכזה. אכזבה קלה ליוותה את היין כאשר טעמתי אותו., הגוף היה רחוק מאד מהציפייה שהאף הותיר. דיסונאנס שכזה, מקווה שעם הזמן הגוף יתחזק ויתאים עצמו אל ניחוחות הטוב הנודפים מהכוס.

חלבוני הגבינה עטפו את החיך, הכוסות נשטפו, וכבר היינו מוכנים לטעימת הפטיט 09 . היין "הקטן" של היקב. אריאל אומר שכדי להתחזק ולהפוך בן בכור ולהיות גדול כמו בטבע, חייבים לתת לו את האח הקטן, הפטיט, יין מסוגנן, אלגנטי ועדין מאד, מלטף במקומות הנכונים ומעצים את האוכל שמסביבו.
יין נהדר, כייפי לאללה, אף פירותי אדמדם, סיומת חומצית במידה , ואכן משמש כהכנה טובה לבאים בתור .

שוב וויכוח קל מהו יין ישראלי ולאן אנחנו שואפים להגיע? והופה , הגענו , גראנד וין 08.
רק החזק שורד. משפט שצלצל סביב השולחן כמה וכמה פעמים. אריאל ציין שהחלום שלו הוא לייצר יין טוב להמונים. כולנו הסכמנו שלשם צריך לשאוף. גראנד וין, אכן גדול, היין מרמז על צעירותו, נושך מאד ומתרכך. אני מאד אוהב. יין גדול עומד איתן ובעיקר עומד בפני עצמו. גאה מאד ועוצמתי עוד יותר. ילווה טוב מאכלים מלאים גם הם. אומצות עסיסיות, נתחים מעושנים וכל מה שוויקינגים אוהבים.

מה 08 עברנו ל 06 והפעם נמזג מבקבוק מגנום. מגנום, ישר מזכיר לי מישהו מהתחרויות האלה של האיש החזק בעולם (ראה ערך מאגנוס מאגנוס ). מטורף, גם לשתות גראנד וין , יעני יין גדול ועוד להגדיל אותו ולהעצים אותו במבנה של מגנום. ההתיישנות מורגשת. העדינות והפינס כבר השתלטו על היין. פירותיות בשלה מאד עם עוצמות עץ. אבל עץ גבוה סטייל הסאקיות. הסנפה אחת מהיין וכבר הזדקפתי על כסאי. יש משהו בשתיית הגראנד וין שגורם לך להתיישר, ועם זאת להיישיר מבט בעיניים ולצפות לשלוק הבא ….

כמעט לסיום אריאל החליט שנסיים את הטעימה עם הגראנד וין 07 . גם הוא מהמגנום הענק , אותו מגנום שישמור אותו כמעט מכל וכל ובעיקר מנזק חיצוני. התיישנות איטית יותר. יש משהו חזק יותר בלהיות יותר, ובמקרה זה יותר יין בבקבוק אחד. אריאל הגאה שמר את הדובדבן לסוף. יין לאספנים. 07 לא נמצא על שום מדף אשר לא מקורר טוב ושמור בלחות הנכונה במרתף של כזה או אחר או במקרר. אך למי שעוד יש מוזמן לבוא למתושלח, אני אוותר לו על דמי החליצה תמורה לכוס מהיין הענק הזה.

לרגע קט ראיתי את הירידות מרמת רזיאל, על הכביש בדרך אלינו, את השמש השוקעת בים ואת הבריזה המלטפת את הכרמים של תחילת הרי ירושלים בקור צונן של אחרי צהריים אביבי שכזה . עצמתי עיניים, הרחה , לגימה ועוד הרחה , מאחל לי ולכולנו עוד הרבה ימים כאלה ובטח עוד הרבה יין טוב שכזה ………..

טיפ אחרון , שאני לקחתי מן הערב : להריח תמיד את הטיפה האחרונה שנשארת לה שם בכוס.
היא יכולה לספר המון …………..

 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *