האם יין ישמח לבב אנוש

07/05/2011
מאת: אסנת אלדר
פורסם ב: דה מרקר
אסנת לא אומרת 'אמן' על כל הגיג שיוצא ובעיקר כשהוא ממוען אליה.
המשך »

האם יין ישמח לבב אנוש

 מאת: אסנת אלדר
פורסם ב: דה מרקר

היום נאמר לי שיש לי אופי וכחני.
אין לי מושג אם הדבר נאמר לחיוב או לשלילה – אני התעקשתי שיהיה זה לחיוב.
נכון. אני לא אומרת 'אמן' על כל דרישה / קביעה / הגיג שיוצא אל אויר העולם בעיקר כשהוא ממוען אלי. לחלק מהדברים יש לי דעות משלי ובחלק מהמקרים אני אף אצא להגנתן.

והיום סדין אדום הונף לנגד עיני.
יצאתי חוצץ!

באחד מהאירועים הקרובים שאני עסוקה בתכנונם בימים אלה, ושעומד להתקיים במקום יוקרתי אי שם צפונית לרישפון עם קייטרינג יוקרתי וממוזל, נאמר לי בחצי פה, כי אם איני רוצה להגיש יין מבושל (יין העובר אידוי/בישול ובזכות זאת מוסמך להגשה על ידי כל דכפין) אזי רק מלצרים שומרי שבת יוכלו למזוג לכוסות אורחי האירוע את האדום המשמח (או הלבן בהתאם להעדפתם).

בתחילה קצת התקוממתי, כמובן שאין מדובר בחלק אינטגראלי של הסד"כ (רק כדי לסבר את האוזן באירוע של 500 איש ובמפתח מלצרים של 1:9 מדובר ב-55 מלצרים) אלא בתוספת של 6-8 בחורים חובשי כיפות שכל תפקידם יהיה לחלוץ הבקבוקים ולמזוג את היין. מידת התאמתם השירותית אינה קשורה – הם כשרים ובזאת ייחודם.

התקוממתי כבורה ואולי היה עדיף לי כבר בשלב זה לבוא אל לקוחותיי ולספוק כפי אל השמיים בבחינת גזירה שיש לעמוד בה.
שנייה לפני ולשם הבנה קצת יותר מעמיקה החלטתי לבדוק מהיכן מגיעה קביעה זו (לא זכור לי שבטיסות אל על הגישו לי בחורי ישיבה את היין – למען האמת איני זוכרת דייל דתי אחד במטוסים – ולעומת זאת זכור לי שהיין הוא יין כשר מיקב צפוני שאינו מבשל את יינותיו, וכנ"ל מלצרי בתי המלון המגישים גם הם יינות לא מבושלים – למען האמת רק מתי מעט יקבים כן מבשלים את יינותיהם ולעומתם יקבים רבים אחרים נושאים בתעודות כשרות מפוארות ועומדים בתקנים בלתי הגיוניים בגאון).

אז כך:
מקור הבעייתיות של היין – הוא למרות או בגלל מרכזיותו בדת היהודית (קידוש, הבדלה, 4 כוסות ועוד) הוא היותו מוצר ששימש בימי קדם עמים שונים לצרכי פולחן. זה יין הנסך המפורסם – יין שנעשה בידי נוכרים ושימש על ידם למטרות שאינן הנאה אלא האדרת אלילים ונציגי האלוהות שלהם.

יין זה אסור להנאה ולשימוש (מכירה לצורך העניין הינה שימוש) לכל יהודי שומר מצוות.

היין הבא הינו יין סת"ם – יין שנעשה על ידי נכרים שאינם עובדי כוכבים ומזלות (לצורך כך המוסלמים שאינם שותים יין בכלל) – יין זה מותר לשימוש אך לא להנאה (לא לשתיה)
העלילה מסתבכת ונוספים לה עניינים של נישואין בין דתיים (מאוד מפותל להסבר- איכשהו דרך היין יכול היה להיווצר מצב של נישואי יהודיות עם שאינם יהודים. הזוי)
וכאן אנו מגיעים אל ימינו אנו: היקבים מוציאים תחת ידם יינות כשרים למהדרין (וכאמור שומרים על תקנים והקפדות חמורים) אל לו לחילוני, כל שכן חילונית, לגעת ביין – כי חילוני שקול לגוי על פי ההלכה ועל גוי נאסר לגעת בבקבוק, לחלוץ את פקקו ולמזוג אותו (בעשותו כן היין הופל ליין סת"ם שהוא כאמור אסור להנאה).

הסדין שלמול עיני הפך בורדו עז.
ההשוואה הבוטה לגויים על שום מה? משום שהחילונים אינם שומרי שבת. וככאלה הם עוברים על מאות איסורים אך החמור מכל הם כופרים במעשה בראשית ובאמונה באלוהים (מאחר ואינם מכבדים את "וישבות ביום השביעי מכל מלאכה").

לא התעצלתי התיישבתי לקרוא פסקי הלכה בנושא. מסתבר שאני לא הראשונה שסוברת שאת פסיקות חזל"ינו יש לעדכן ולהתאים למצב כיום ורבנים רבים דנים בסוגיה חדשות לבקרים. המקלים סבורים כי חילונים בני חילונים הם בבחינת "תינוקות שנשבו" (ויקיפדיה: קיצור של 'תינוק שנשבה בין הגויים' הוא מונח הלכתי, המגדיר יהודי שמסיבות שאינן תלויות בו לא למד, ואינו יודע מה נכון ואת שעליו לעשות על פי ההלכה והאמונה היהודית, ומשום כך אין מחייבים אותו מבחינה הלכתית על מעשיו). ואם הם תינוקות שנשבו, אין הם יודעים שמירת שבת מהי ועל כן אינם נחשבים לגויים ולפיכך נגיעתם ביין אינה פוסלת את היין… לעומתם, מי שנתקעו בחשכת ימי הביניים סבורים כי פסיקות שניתנו לפני למעלה מאלף שנים (בתקופה שבה היו או יהודים דתיים או מומרים/אנוסים שיצאו בהתרסה נגד הדת היהודית בכך שלא כיבדו את השבת, עדיין תקפות.

אז עד שלא ימציאו לנו "דמוי" שעון שבת – חולץ/מוזג אוטומטי או כל קומבינה אחרת יש להשאיר את הקביעות בעינן.
שאלו אותי למה לא לבקש מכמה מלצרים לחבוש כיפות ובכך לפטור את הסיפור.
אפשרות פסולה בעיני.
איני רוצה לשקר (לחטוא) ולהחטיא (בכך שאורחים יחשבו כי הם שותים יין שאינו סת"ם אולם לפי תפיסתם בעצם יעברו עברה).

שאלו אותי מה רע בכמה דוסים מחמד שיסתובבו בין האורחים ויגישו יין.
לא מתאים לי:
1. להפלות בין חילונים לדתיים – בכך שאעסיק את אלה ולא את אלה רק בגלל שהם…
2. להפטר בקומבינה (שעלות לא זולה בצידה) רק כדי לבלוע השרץ

אז מה אני כן רוצה?
מישהו שמע פעם על ההכרח שיין יוגש על ידי שומרי מצוות בלבד? לא. זאת פסיקה או פרשנות חדשה או כזו שנאכפת רק לאחרונה. ואני טוענת שפסיקות שאין יוצאים כנגדן חוצץ תהפוכנה בעתיד הקרוב לקביעות שאין להתווכח עימן. זה הזמן לעשות מהפכות. רוצים ליהנות מיין כשר ואיכותי – אל תתערבו לנו בהגשה (בעיני זו רק תחילתה של דרך לא מופלאה).

מצ"ב ציטוט הוראות הרבנות הראשית בנוגע להגשת יין באירועים (מחלקת בתי מלון ואולמות):
יינות
1. יש להשתמש רק ביינות בכשרות של רבנות מוסמכת.
2. בבישולים יעשה שימוש אך ורק ביין מפוסטר. במהדרין, ביין מבושל בלבד.
3. יינות לא מפוסטרים יש להגישם סגורים בלבד היתרה לאחר פתיחתם אינה ניתנת לשימוש חוזר
אגב בכל השיחות שניהלתי עם רבנים – דובר אך ורק במלצרים גברים (שומרי מצוות או אתאיסטים). חס מלהזכיר את האפשרות שנשים תגענה בבקבוק המקודש (ואם זכרוני אינו מטעני, יש איזו דת אחת שיצאה לפני כ-2012 שנים מהיהדות – שהשתמשה ביין למטרות פולחן והיין קיבל אצלה סוג של פרסונליזציה. ותסלחו לי על ההקבלה).

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *