טעימת פסח הגדולה

פורים-פסח. כך קוראים בענף היין לתקופה הזו בה אנו נמצאים בימים אלו, אשר בה נרשמים שיאי צריכת יין (ולכל הפחות – רכישת יין) מדי שנה בישראל. זר לו היה מגיע לפה כעת היה משתכנע קלות שכמות צריכת היין בישראל נושקת לזו שבארצות היין הקלאסיות של אירופה.צילם רונן פרלמוטר

גם היקבים מודעים לתופעה, והם מצידם משתדלים לספק את מבוקשם של הצרכנים, אם בהשקת יינות חדשים ואם במבצעים ומארזים לחג.
גם אצלי השנה הורגשה תכונה רבה והיינות החדשים שהושארו מדי יום במצוות היקבים ליד דלת הכניסה לביתי ע"י שליחים עלומי שם, הצטברו לכמות נכבדה אשר הצריכה ארגון של טעימה רצינית

לשם ביצוע משימה זו כינסתי באחד הערבים פאנל טועמים מכובד שכלל את הבאים (לפי א"ב):
קובי ארביב (יינן ביקב רקנאטי),
ד"ר שיבי דרורי (יינן ראשי, יקב גבעות),
רונלד מוגנדורף (מנכ"ל יקב 1848 וסמנכ"ל שיווק ומכירות ביקבי ציון),
רוני ססלוב (יינית יקב ססלוב),
איטה פרלמוטר (שף-קונדיטור ומתכונאית, מקור ראשון, וזוגתי לחיים)
שיקי ראוכברגר (יינן ראשי, יקב טפרברג 1870),
עמוס רביד (מדריך יין ראשי, יקבי כרמל),
יואב שוורץ (בעלי חנות היין והאלכוהול "שירת היין"), ואחרון חביב – אנוכי.

קצת תובנות: אז מסתבר שטעימת יין של עיתונאי יין שונה בתכלית מזו של הייננים. בעוד הראשונים מחפשים קודם כל את הטוב והכיף שביין (מבלי כמובן לוותר על רמה מקצועית), הרי שאצל האחרונים ראשית כל מחפשים מה לא טוב במוצר – בצבע, בארומה וכמובן בחיך. טעימה הרבה יותר טכנית, עם מונחים טכניים – שונה כ"כ מהתיאורים הציוריים והמצועפים שלנו, עיתונאי היין. צריך להתרגל, אבל שווה כל רגע. החשיפה לטרמינולוגיה המקצועית, לצורת ושיטת הניתוח מעשירה ומדהימה. עצם הטעימה הייתה בשבילי חוויה בפני עצמה.
עכשיו אזהרה – למי שמחפש רשמי טעימה שיכללו ציונים סופיים א-לה רוגוב – נכונה אכזבה. כאלה הוא לא ימצא פה. הכוונה בטעימה הייתה אכן לנתח את היינות ולהעריך אותם אך לא לתת להם ציונים (כשלעצמי עדיין לא הצלחתי להבין לגמרי מה בין יין של 88 נק' ליין של 87…). מצד שני ומכיוון שרוב הטועמים הינם אנשי מקצוע אמיתיים (ולא עיתונאי יין…) – הטעימה אכן הייתה ביקורתית ואף טכנית כנ"ל. בשורות הבאות ניסיתי לתמצת את שנאמר ע"י חברי הפאנל ואף לתרגם זאת לשפת העם, קרי – חובבי היין וצרכניו. נטעמו כ-25 יינות חדשים שיצאו לשוק לאחרונה, בטעימה עיוורת, בפלייטים של שלשה יינות בדר"כ (למעט פלייט אחד של שני יינות ואר של ארבעה). הטועמים לא ידעו איזה יין נמזג לפניהם, לא את הזן, לא את הטרואר האזורי ואף לא את המחיר. המשימה אכן הייתה מורכבת דיה, אך נדמה היה בסופה כי היא הוכתרה בהצלחה. ואחרי הקדמה כזו, הנה התוצאות לפניכם:

לבנים:
סוביניון בלאן 2010, יקב הרי גליל – צבע קש בהיר, אף פירחוני אך טיפה חלש של ליצ'י ואפרסק, שמרים עדינים, קליפת אשכולית ומאחוריהם תפוח, פלפל לבן ומעט מתקתקות (חלווה). בחיך הוא שמנמן ומאוזן, חומציות פריכה ויפה עם טעמים של תפוח ואגס בשלים (אולי מדי), טיפה מרירות אך לא מעיקה. מוצלח.

סוביניון בלאן גיר 2010, אדמה, יקב תבור – צבע בהיר מאוד וצעיר, אף ארומטי נעים של אגס, ליצ'י עם נגיעות אננס ועשבוניות שהופכת לניחוחות הדרים בהמשך. כניסה לפה חומצית מדי, 2CO ומעט מרירות. טיפה שטוח בחיך וחסר אף מעט איזון. קיים דיסוננס בין האף (מפירותי ומתקתק) לפה (חומצי וחד), ויחד עם זאת יין טוב, כיפי ורענן.

סוביניון בלאן 2010, טרה, יקב טפרברג – צבע בהיר וירקרק, אף מקסים ופרחוני של פריחת הדרים ואגסים בשלים. פה מלא ואף מעט שמנוני, טיפה מעקצץ בלשון, קיים איזון מושלם בין חומציות למתיקות. יין נקי ומרענן. המוצלח מבין השלושה!

גוורצטרמינר 2010, הסדרה האזורית, יקבי כרמל – צבע היין ירקרק-שקוף ומאוד יפה. ארומות "מטריפות" של פרי הדר, ליצ'י, אגס, מלון והמון ורדים שממשיכים גם לתוך הפה. המתיקות מעט גבוהה מדי לחלק מהטועמים, אחרים דווקא אהבו את זה. סיומת ארוכה ומתמשכת. יין הרמוני וטוב – צפוי להיות בסט-סלר.

רוזה:
רוזה 2010, הרי גליל – גוון ורדרד צעיר וצלול, אף קל ונחמד של תות גינה, דובדבן ומעט יוגורט, תחושת 2CO קלה בפה היוצרת תחושת רעננות וקריספיות. טעמי תות שדה ומינרליות עם סיומת קצרה. יופי של מצנן לקיץ!

רוזה, 2009, דומיין נטופה – צבע כתמתם בהיר, בסגנון יינות פרובנס. אף תותי נחמד גם אם קמצן משולב בלחם קלוי ודובדבן בשל, בחיך טעמי אפרסק וקליפת תפוז, מתיקות עדינה ומפתיעה אך היין שטוח מדי ומריר בסופו. השנה שחלפה מורגשת היטב. חכו לזה מבציר 2010 שכבר נמצא בשוק.

אדומים:
קברנה סוביניון סלקטד 2010, יקבי כרמל – צבע אדום-סגול בינוני אך יפה ונקי. "ארומות של בראנץ' " – פירותי מאוד (חמוציות ודובדבן) וללא עץ, מעט פלפל שחור משולב בירקרקות נעימה ובבישום פרחוני. גוף בינוני ונעים, עפיצות קלה עד מתונה וסיומת די קצרה. "עשוי טוב". תמורה גבוהה למחיר.

קברנה סוביניון כאריזמה, 2010, יקבי ארזה – גוון אדום-סגול צעיר ויפה. ארומה טובה אך קצת לא נקיה (גופרית) של פרי מתובל (פלפל אדום, פפריקה חריפה), פה פירותי ונעים, קצת חיזור, זיתים שחורים וזעתר עם מעט מרירות בסיום, אבל בסה"כ יין נחמד לארוחה קלה.

קברנה סוביניון 2009, יקב אדיר – צבע היין אדום-סגול ונוטה להשחמה, באף פרי שחור (אוכמניות), ירקרקות שיזרתית ואף שמזכיר יוגורט ואולי גם קצת קרם ידיים. בוקה שניוני נעים ומתובל. בפה הוא אלכוהולי ומאוזן, אולי מעט חומצי אך הסיומת שטוחה. קצת "בוגר" בתחושות שלו ליין כה צעיר, אבל בסה"כ יין לא רע.

קברנה סוביניון בזלת, סדרת אדמה, 2008, יקב תבור – צבע אדום בעוצמה בינונית. אף נעים – דובדבן חמוץ, קליפת הדרים, טבק, "קשה של לחם" ותבלינים. פה נעים וירקרק גם אם אלכוהולי ומעקצץ והגוף בינוני מאוזן. יין טוב ומהנה.

קברנה סוביניון 2009, יקב בן זמרה – צבע אדום-סגלגל עשיר ומרשים. באף מורגשת אלדאידיות ומעט חימצון (מיץ גזר, מנדרינה וזיתים ירוקים). פה אלכוהולי ומאוד כבד. טעמים בשלים מדי, חסר איזון חומצי והסיום מריר.

קברנה פרנק 2008, יקב פסגות – היין בגוון סגול-אדום, אך לא עוצמתי מספיק. אף דחוס ומתחנף, ומעט אלכוהולי משולב בפלפל ירוק ומעט "מנה חמה", בוקה נעים. גם בפה הוא מתגלה כאלכוהולי מדי וחסר איזון סופי. סיומת בינונית. למרות זאת היו מבין הטועמים שזיהו אותו כיין טוב "שיצליח להתחבב על הצרכן הישראלי".

קריניאן רזרב 2009, יקבי בנימינה – צבע ארגמני יפה, מלא וצעיר הנוטה לסגול. אף מצוין ופירותי (שזיף) משולב בהמון אספרסו קלוי ואיכותי. "עץ נקי ומורגש". גוף מרוכז, בנוי לתלפיות – "רוטב עגבניות" במובן החיובי, יין מאוזן ומצוין.

קברנה פרנק 2008, הסדרה האזורית, יקבי כרמל – ליין יש גוון אדום ארגמני יפה ועוצמתי. ארומות מתקתקות באף של פרי ופלפל – שניהם שחורים. בוקה בינוני. גוף בינוני-מלא, חומצי במידה ועדיין צעיר וטאני. סיומת ארוכה אך מעט מרירה. בסה"כ יין מוצלח.

מחול הכרמים 2008, יקב גבעות – אמנם יצא לפני זמן מה אך רק כעת מראה את יכולותיו. יש ליין צבע אדום בינוני, עם שוליים הנוטים קצת לכתום. ארומות פרי אדום באף עם מעט סוכריות משולב בירקרקות ותיבול ים-תיכוני (טימין, זעתר). בוקה מורכב המתפתח יפה לאורך הזמן. בפה הוא מפגין כניסה חלקה, תחושה נעימה אך מעט שטוח ואלכוהולי. מהנה אך בעל סיומת קצרה.

מלבק 2009, טרה, יקב טפרברג – צבע סגול בוהק ויפהפה.אף קטיפתי ומורכב של פרי דחוס משולב בקפה קלוי טרי ומעט "חידודי עפרון". "די בטוח שזה שיראז". גוף בינוני-מלא מורכב (טבק) עם מעט מתיקות מדומה שלא באה על חשבון החומציות. טעם שיורי ארוך. יין מרתק!

לה-טור 2009, דומיין נטופה – בלנד של סירה (80%) ומורבדר (20%). גוון יפה של אדום –סגלגל. האף מעט "מלוכלך" אבל לא משהו שפוסל את היין. פרי אדום מעניין באף (פטל ודובדבן) יחד עם משהו לקטוזי (גבינה). פה בינוני עם טעמי לבנדר, תה איכותי ואפילו -"מסטיק ענבים". גם הטאנינים מודגשים. יין אלגנטי ובעל חומציות מאוזנת.

קופאז' 2009, יקב כרמי יוסף – הממסך הראשון של "יקב הפרופסורים". עשוי מקברנה פרנק (40%), שיראז (33%) וקברנה סוביניון (27%). גוון סגול עשיר וצעיר. ארומות מתחנפות של פרי מתקתק עם נגיעת חיזור. בחיך היין רך וקטיפתי, ומשלב פרי אדום חם עם ירקרקות (זיתים ושמיר). גם העץ משתלב היטב (טעמי תה וטבק), למרות שהיין מעט אלכוהולי. תנו לו זמן.

קברנה סוביניון ארז (החדש) 2007, יקבי ציון – רוב קברנה סוביניון (88%) עם השלמה של 12% מרלו. יש ליין הזה צבע אדום טוב עם שוליים בהירים וסמיכות שנשארת על דפנות הכוס. ארומה פירותית קצרה אך נקייה ומתקתקה. בוקה בינוני מעושן. בפה היין מרגיש צעיר ועפיץ אך שמנמן ובשל (שזיף ותאנה בשלים), גוף מורכב ומסקרן וסיומת נעימה וארוכה. חומצה טיפה יותר גבוהה הייתה יכולה לעשות כאן יין נפלא, ויחד עם זאת – מוצלח.

קברנה סוביניון-פטיט סירה 2008, אדמה II, יקב תבור – יין בסדרה החדשה המשווקת בשלב ראשון למסעדות בלבד. 60% קברנה, 20% פטיט סירה, 10% קברנה פרנק ו-10% מרלו יצרו יין בעל צבע אדום עוצמתי. ניחוחות מורכבים של פירות יער אדומים וקליה יחד עם בוקה אדמתי-פטרייתי נעים. בחיך הוא מתגלה כבעל חמיצות גבוהה, גוף מלא אך טיפה צורב (אלכוהולי – 13.9% המורגשים). בהחלט יין מעניין.

קברנה סוביניון רזרב 2008, יקב טפרברג – יין מסדרת הפרימיום של היקב שהתיישן 18 חודשים בחביות צרפתיות. גוון בורדו עמוק, אטום ויפה, אף מורכב ועשיר של פרי אדום ושחור דחוס. בחיך הוא טאני במידה, אך עם הרבה נוכחות של פרי עשיר ומורכב שמאוזן גם מבחינת העץ, גם החמיצות וגם מבחינת הסמיכות. גוף מלא ואלגנטי (13.3% אלכוהול), נוטה למינרליות. אחד הטובים בטעימה!

קצרין 2007, יקבי רמת הגולן – הבקבוק הראשון שפתחנו היה פגום ולכן נאלצנו לחזור על הטעימה עם בקבוק נוסף. צבע היין מרשים מאוד – כהה ואטום מאוד, כמעט שחור עם שוליים סגלגלים. האף קמצן ומתחיל לתת את מה שיש לו רק לאחר כשעה מהפתיחה (עדיף שעתייים) – הרבה אלכוהול, הרבה חבית נעימה (שוקולד מריר), קצת עשן, קצת פרי. בחיך הוא עמוס ועשיר, בנוי היטב, בעל טאנינים מוצקים אך נעימים ולא מעיקים שיעניקו לו יכולת התיישנות לאורך שנים. לאחר זמן הוא מפגין מיכולותיו גם בפה – נגיעות מתיקות, פרי אך עדיין החבית דומיננטית יותר. גם הסיומת טובה מאוד. לקנות ולחכות כמה שנים.

קברנה סוביניון רזרב 2009, גופנה, יקב גבעות – רובו של היין מענבי הכרם שצמוד לביתו של היינן, היתר – מכרמים סמוכים. צבע מקסים הנוטה לסגול. אף קצת סגור אך נעים של פרי אדום, פלפל ועלי דפנה. הפה יותר מוצלח מהאף – תה ארל גריי, טבק וקקאו. "חנפן", "בנוי טוב", בעל גוף בינוני, "חמודי", הסיומת בינונית אף היא.