20/03/2011
מאת: ישראל פרקר ורונן פרלמוטר
יקב גבעות הנמצא בגבעת הראל, סמוך לשילה חונך יינות חדשים וביום שישי עם מזג אוויר נאה הגענו אליו כאורחי ד"ר שיבי דרורי, אמנון וייס וצוות היקב. היקב הוקם בשנת 2005 והוא מייצר כ 20,000 בקבוקים בשנה.
יקב גבעות ממוקם על גבעה רמה הצופה על נוף מרהיב מכל עבריה. מצד אחד ערוצו העמוק של נחל שילה שבימי החורף שוקק בזרמי מים עזים ומצד שני על כתף הר נמצאת שילה המקראית ששימשה כמרכז הדתי-פולחני של שבטי ישראל.
היקב נמצא סמוך מאוד לכרמים הנטועים בגובה 700-900 מטר מעל פני הים באדמה סלעית פריכה המאפשרת ספיגה ואגירת מים.
יינות היקב זכו במדליות ובציונים לשבח בתחרויות רבות בשנים האחרונות.
לאחר סיור קצר באזור בהדרכת ד"ר שיבי דרור ומעבר מלווה הסברים דרך הכרם הסבנו לשולחן שהוצב במרכז היקב ושמענו משיבי בפירוט על היינות, היקב והכרמים.
את מה שראינו ושמענו במקום ניתן לראות בסרט הוידאו הבא
צילם וערך – ישראל פרקר
רשמי טעימה – רונן פרלמוטר:
פינו נואר "גופנה" 2009 – כל השנים אמרו לנו שאי אפשר להכין פינו נואר טוב בישראל, אמרו שהענב צריך גובה וקור, שהזן מפונק ומרבה בתחלואים. אז אמרו. שיבי דרורי בניסיון ראשון מצליח להוציא כאן יין חינני ומקסים מהזן הכי מושמץ בסביבה – במהדורה מוגבלת (550 בקבוקים בלבד). כרם צעיר בן חמש שזו לו הניבה השניה. היין נסחט בטמפ' נמוכה (16-18 מעלות) והתיישן לאחר מכן כ-12 חודשים בחביות צרפתיות בנות שנתיים. יש ליין צבע אדום חצי כהה ושקוף, אף מאופק עם ניחוחות של פירות יער אדומים (דובדבן חמוץ ופטל) תוך שילוב של מאפיינים אדמתיים. הגוף בינוני ואלגנטי והסיומת דומה. יין מצוין ששובר את ההגמוניה של הקברנה-מרלו הסטנדרטיים ביקבי הבוטיק (מחיר מומלץ – 135 ₪)
מחול הכרמים "הרודיון" 2009 – קודם כל – יופי של שם נתנו ליין הזה. הוא מורכב מ-60% ענבי קברנה סוביניון, 30% מרלו ו-10% פטי ורדו שנבצרו בכרמים הנטועים על מדרונות הרי השומרון בגובה 700-900 מטר. התסיסות בוצעו בטמפרטורות נמוכות יחסית, כדי לשמר את ארומות הפרי. עם סיום התסיסות הועבר היין לחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי ליישון של 12 חודשים. צבעו של היין אדום-סגול, הוא מתאפיין בארומות פטל שחור ואדום, פלפל שחור ומעט קפה. הגוף שלו בינוני-מלא, הטאנינים מורגשים והיין אינו מהאלגנטיים ביותר. הוא עדיין צעיר לימים וטרם התחברו בו כל מרכיביו ליצירה מושלמת אך הפוטנציאל שלו גבוה, וההיסטוריה מלמדת שתוך כמה חודשים הוא יתאזן. (מחיר מומלץ – 110 ₪).
מחול הכרמים "הרודיון" 2008 – כדי לתת לטועמים דוגמא למה עתיד להתפתח היין הקודם, הוחלט להטעים מהיין הבוגר יותר שהושק לפני שנה. אותו הרכב זני, אותם כרמים אבל היין פשוט מחובר. יש לו גוף מלא, ארומות דובדבן שחור, הטאנינים עדיין אסרטיביים משהו אך כבר יותר חברותיים. יין מרשים מאוד!
קברנה סוביניון "הרודיון" 2009 – יין זה יוצר מ-90% קברנה סוביניון ומעט מרלו שנבצרו בחמישה כרמים שונים בשומרון. גם יין זה התיישן 12 חודשים בחביות אלון. היין לא עבר תהליכי סינון או הצללה. יש לו צבע בורדו כהה, ארומות של פרי שחור (דובדבן ושזיף) משולב בתבלינים וטבק. בחיך הטאנינים מורגשים אך באלגנטיות והוא ניחן בטעם שיורי ארוך. (מחיר מומלץ – 110 ₪)
מרלו "הרודיון" 2009 – מקור ענבי המרלו (90%) שביין זה בכרמי הר ברכה ושילה, ואילו השלמת הקברנה סוביניון היא מכרם מקומי (גבעת הראל). צבעו רובי עם שוליים מעט סגולים, הוא מדיף ניחוחות פרי אדום – חמוציות, יוהנסברי ועשבי תיבול והוא בעל חומציות גבוהה אך מאוזנת. יין אלגנטי בעל 13% אלכוהול בלבד שישתבח בשנים הבאות. (מחיר מומלץ – 110 ₪).
קברנה סוביניון רזרב "גופנה" 2009 (טעימה מוקדמת) – יין שהותקן רובו (90%) מקברנה סוביניון מכרם "גבעת הראל" שמאחורי ביתו של היינן (השלמה של 5% מרלו ו-5% פטי-ורדו). היין התבגר 16 חודשים בחביות אלון ולא סונן לפי הביקבוק. צבע כמעט שחור ואטום, ארומות פרי שחור, שוקולד מריר איכותי ואפילו קצת זפת. היין חומצי ומאוזן, טאני מאוד ובעל פוטנציאל ענק. אחד מהטובים שבטעימה. (מחיר משוער – כ-150 ₪).
פטי ורדו 2010 (טעימת חבית) – "היין הזה הוא לא יין" מזהיר אותנו ד"ר דרודי לפני מזיגת הנוזל לכוסות, "זה חומר גלם שלא ייצא לשוק כיין בפני עצמו, למרות שזה מאוד מפתה…" "הוא מחייך. "חתיכת יין", אני מהרהר לעצמי – צבע שחור משחור וסגול מסגול, כהה מאוד, ממש כשל דיו. ארומות פטל, דובדבן, וקונפיטורת שזיף שחור מתקתקה. "הבעיה עם יין כזה" ממשיך שיבי, "הוא שהיין, עם כל העוצמה שלו – נשאר די שטוח בסופו של יום, ולכן על אף הפיתוי, אני משוכנע שאשתמש בו בחלק מבלנדים עתידיים. נחכה ונראה".
אנחנו עוברים למקצה המתיישנים:
מרלו "גופנה" 2006 – יין שכבר לא נמכר (כי לא נשאר) וחבל. צבעו עדיין אדום כהה ואטום, ניכרת בו חמיצות טובה ואלגנטיות, לצד בשלות, עור וגוף מלא. מצוין עכשיו ויש לו עוד כמה שנים טובות הלאה.
מצדה 2005 – "הפגנת כוח" של היקב. השנה הראשונה בה יוצר יין הדגל הזה. היין בוקבק ברמת PH של 3.35 ו-13.9% אלכוהול. בשנה זו הוא נמסך מ95% ענבי מרלו והיתר קברנה סוביניון. הפירותיות שלו כבר נחלשה והארומות הדומיננטיות הן של ליקר קאסיס, עור וטבק. יחד עם זאת החומציות שלו מאוזנת ונעימה והוא מקיים את ההבטחה.
לסיום נכונה לנו הפתעה – שרדונה-גוורצטרמינר "גופנה" 2010 – יין לבן (OFF-DRY) ולא שיגרתי שהותקן מ-83% שרדונה ו-17% של המתובל מטרמין, שגדל בכרם עם יבול נמוך במיוחד. אף ארומטי בטירוף, שמדיף ניחוחות למרחקים – גויאבה, אננס וליצ'י יחד עם אשכולית אדומה חיננית. הגוף שלו בינוני ומרענן חיך והוא מזכיר יינות לבנים מחצי הכדור הדרומי (מישהו אמר ניו זילנד?). איזה שילוב מוצלח!
