שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

קאיומי – האם השם מצדיק את היין

מאת: רונן פרלמוטר
טעימת אורך של יינות כרם קאיומי נערכה לאחרונה ביקבי כרמל.

 12/01/2011

 מאת: רונן פרלמוטר

אחרי שנרגעה קצת מתקפת יחסי הציבור שליוותה את זכייתו של השיראז קאיומי 2006 של יקבי כרמל בתחרות הבריטית-עולמית הנודעת, ואשר … החלטתי שכדי לעמוד על טיבו האמיתי של הכרם המיוח"צן יש לטעום באופן סיסטמתי מיינותיו, כי אחרי ככלות הכל – הבלחה של יין אחד, טוב ככל שיהיה ובמיוחד כשרוב בקבוקיו כבר אזלו מן השוק – אינה יכולה להעיד על איכות יוצאת דופן ומתמשכת של הכרם, כזו שמצדיקה סדרת דגל שמחיריה עולים מבציר לבציר.
לטובת העניין הצטרפתי לטעימת אורך של יינות הכרם, שנערכה לאחרונה ביקב, ואשר פתחה סדרת אירועים לחברי מועדון היקב שמפיקה רותי בן-ישראל, מנהלת המרכז לתרבות היין של כרמל. כרמל השקיעו בערב הזה והדבר ניכר במספר אנשי הצוות שלהם שנמצאים כאן – אדם מונטיפיורי, מירה איתן, ולרי, רותי בן ישראל, דיויד גרוניך שמיהר לעזוב וכמובן עמוס רביד שעתיד להנחות את הטעימה. ממש כל המחלקה המקצועית. 

"האמת היא שאת הקרדיט על נטיעת כרם קאיומי, כמו גם על נטיעות איכות נוספות שלנו בצפון, יש לזקוף לזכותו של המנכ"ל המיתולוגי של היקב, אברהם בן משה" פותח עמוס רביד, מדריך היין הראשי של יקבי כרמל את הערב, "עד לשנות ה-90 של המאה הקודמת, האזור המרכזי בישראל לנטיעות גפן יין איכותיות היה אזור זיכרון יעקב, ורק אז התחלנו לטעת בצורה רצינית בגליל ובגולן. האגרונום שאחראי כיום על הכרמים הצפוניים שלנו ומשמש גם כיינן של יקב קאיומי (היקב הצפוני של כרמל הממוקם בא.ת. דלתון ומיועד לקליטת ענבי כרמי האזור ועיבודם הראשוני – ר.פ.) הוא שמוליק ונחוצקר שממש חי בכרמים, אך הערב הוא הצטרף אלינו".

הטעימה עצמה כללה עשרה (!) יינות קאיומי, קברנה סוביניון ושיראז, מהבצירים 2003-2007. התחלנו בשיראז, בבציר הוותיק.

שיראז קאיומי 2003 – היין כבר אחרי שיאו. צבע בורדו עם שוליים כתמתמים. ארומות בשלות של פרי, תבלינים אוריינטליים (קינמון ווניל) וטבק. יין לא רע, אבל הוא כבר התחיל בתהליך ההתחמצנות. מי שיפתח אותו בזמן הקרוב עוד יספיק ליהנות ממנו. לשתות ממש עכשיו.

"כרם קאיומי נמצא ליד הר מירון, על מדרון דרום מזרחי, בין המושב מירון לבין קדיתא בגובה שבין 710 ל-750 מטר" ממשיך רביד, "החלק העליון של הכרם מתאפיין באדמת טוף בזלתית, המדרון האמצעי באבן סלעית ובחלק התחתון – אדמה כבדה, וניקוז לא מי יודע מה. דווקא שם נמצאת החלקה של הקברנה והשיראז. הדבר הזה רק מוכיח שאין קשר חד חד ערכי בין סוג האדמה לבין איכות התוצרת. אגב, גם אין אף מחקר אקדמי אמיתי שמוכיח תיאוריה כזו.
בחלקות האחרות של קאיומי נטועים הזנים לבנים שרדונה, ריזלינג וגוורצטרמינר ואף אדום נוסף – מרלו. ענבים אלו מוצאים את דרכם בדר"כ אל יינות הסדרה האזורית שלנו. אני בכלל טוען, שהסוד של כרם קאיומי הוא הקירבה שלו לקברי הצדיקים שבאזור. כל כך הרבה אנשים מתפללים שם לפרנסה, בריאות, זיווג וילדים – אז גם ליין טוב הצדיקים דואגים לנו…".

שיראז קאיומי 2004 – צבע היין כהה יותר וצלול. באף דובדבנים חמוצים, עץ אלון ועור ומעט פלפל ירוק מפתיע. בחיך הוא טאני ומעקצץ, צעיר מאוד וטרי עם סיומת ארוכה. ממש ההיפך מהיין הקודם. מצוין!

שיראז קאיומי 2005 (בקבוק מאגנום) – אחד מהיינות המרשימים ביותר של הטעימה. צבעו כהה מאוד (אדום-סגול) ואטום. באף הרבה פרי שחור – שזיפים, דובדבנים שחורים, ציפורן ושוקולד. מרשים מאוד בטעימה – גוף מלא ועגול שממלא בדומיננטיות את חלל הפה. פשוט מדהים!

שיראז קאיומי 2006 – היין המפורסם שזכה כאמור בגביע תחרות הדיקנטר. הוא בוהק בצבעו החושני, יש לו ניחוחות נפלאים של פרי בשל, שזיף מיובש ואספרסו משולב בעץ קלוי. גוף שיושב טוב בפה אבל לא 'מתלבש' ומעיק עליו מדי, תחושת מתיקות קלה אך מאוזנת עם חומציות טובה וטאנינים המשלימים פסיפס של יין מצוין.

שיראז קאיומי 2007 – הצעיר שבחבורה וזה שמשווק כעת בחנויות. קצת קשה היה לי להעריך את היין כיון שניכר שדבק בו שמר יין, המתקרא בְּרֵט בעגה המקצועית. יש כאלה שמוכנים להרוג בשבילו (רותי בן ישראל למשל…) והוא אכן מוסיף ליין מורכבות כאשר הוא נמצא בו ברמה עדינה, אבל במקרה דנן הוא פשוט השתלט על היין, לטעמי. יחד עם זאת הצבע שלו היה עמוק ואטום, בגווני סגול ושחור, ובחיך הוא הפגין אגרסיביות אופיינית וצפויה לגילו. כדי להתרשם באמת צריך לפתוח עוד בקבוק…

לאחר הפסקה קצרה, עברנו אל החלק השני של הטעימה – יינות הקברנה סוביניון.

"לא קשה ליצור פה בארץ יינות מתחנפים", פורס עמוס את משנתו הייננית, "יינות עמוסים באלכוהול ובטעמי חבית יש פה לעייפה, ויש גם אנשים, מסתבר, שהחנפנות הזו של היין מרשימה אותם – המתקתקות המדומה שבחיך שאנו כה מורגלים אליה מהמשקאות הקלים שאנו שותים. לעומת זאת בסדרת הקאיומי ניסינו ללכת על כיוון שונה ומורכב יותר. סגנון של יין אלגנטי ומאופק, יין אירופאי ומופנם, עם פרי שבא לידי ביטוי במלואו והשפעה מינימליסטית של החבית. כל היינות הבאים הינם בעלי 13.5% אלכוהול בלבד! אין עוד הרבה יינות פרימיום ישראליים עם רמת אלכוהול כזו".

קברנה סוביניון קאיומי 2003 (בקבוק מאגנום) – ההיפך הגמור מהשיראז המקביל לו בשנת הבציר. יין בצבע רובי אטום, שוליים מעט בהירים, ארומות פרי אדום ושחור, טעם רענן וחומציות מתונה. יין מצוין לשתיה בשנה-שנתיים הקרובות.

קברנה סוביניון קאיומי 2004 – מצטרף לשיראז 2005 דלעיל בקטגוריית מצטייני הטעימה. צבע עוצמתי וכהה, אף פירותי בשל אך לא ריבתי, מתובל בארומות שוקולד ובשר מעושן. גם כאן 13.5% אלכוהול בלבד. פשוט כיף של יין!
"אני תמיד מקביל בין יינות לבני אדם", גולש עמוס לתיאורים, "יין צעיר הוא כמו תינוק. יש בו פוטנציאל טוב, תכונות וגֵנים טובים אבל קשה להשתלט עליו. הוא יכול לבעוט ולהשתולל ממש כמו ילד קטן. יין בן כמה שנים בודדות הוא כמו נער בגיל העשרה, או מקסימום העשרים. הוא כבר מפגין יכולת איפוק מסוימת, לפעמים אפילו ג'נטלמניות, אבל עדיין הוא חושב שהוא יודע הכל, עדיין אין לו כבוד לדור המבוגר ובעל הניסיון, וההתפרצויות ומצבי הרוח שלו קשים לשליטה. יינות מתיישנים אמיתיים זו כבר קלאסיקה אחרת. נעימים, זורמים, לא אגרסיביים. רואים את חוכמת החיים שהם צברו לאורך השנים בבקבוק". מסתבר שעמוס אינו רק מדריך יין אלא גם פילוסוף…

המשכנו ליין הבא, קברנה סוביניון קאיומי 2005 – יין צעיר מאוד בצבעו ובמאפייניו. ניחוחות של גרגירי יער אדומים ושחורים (פטל וקאסיס), קפה, טבק ומעט עור טרי. טאנינים מוצקים אך לא אגרסיביים מדי ורמת אלכוהול המורגשת יותר מאלו שקדמו לו בטעימה. להפתעתי – אחוז האלכוהול הרשום ע"ג התוית לא שונה מאחיו המבוגרים – 13.5% בלבד.

קברנה סוביניון קאיומי 2006 – לצערי גם בקבוק זה נדבק באותו שמר יין שהשתלט על ארומותיו וקשה היה לנתח את היין. נתתי את הבקבוק לרותי…

היין האחרון בטעימה היה הקברנה סוביניון קאיומי 2007 – 'בייבי קאיומי' קראנו לו. צבע אדום כהה כמעט שחור, צעיר ופראי. ארומות מצוינות ונדיבות של דובדבנים, אוכמניות ופטל, שוקולד מריר איכותי, עץ קלוי מתון ומעט ירקרקות שאינה גורעת אלא מוסיפה מורכבות. בחיך היין עדיין טאני וצעיר, אבל ניכר שהפוטנציאל שלו ענק. עוד אחד מהמצטיינים – לקנות ולשמור כמה שנים טובות

אולי אני אאכזב חלק מן הקוראים כשאומר שלא הצלחתי להבחין בהבדלי איכות גדולים בין היין המפורסם – אותו שיראז משנת 2006 – לבין יינות אחרים בסדרה. מבחינת הרמה – הם כולם באותה הסקאלה ובקצה העליון שלה, אבל הי! זה מה שאני חושב. בעצם זוהי המסקנה שהגעתי אליה בטעימה הזו וכמדומני שזו אף המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לכרם הזה – הקאיומי פשוט מצדיק את עצמו ואת השם שנוצר לו!

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות