שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

טעמנו את אליעד משאטו גולן

מאת: איתן קופלר
קבוצת חובבי יין התכנסה בביתו של מיכאל ראב במושב בורגתה לערב טעימת אורך ליין אליעד של שאטו גולן.


 מאת: איתן קופלר

התכנסנו בביתו של מיכאל ראב במושב בורגתה לערב טעימת אורך ליין אליעד של שאטו גולן החל מאליעד 2001 ועד 2007.
באופן כללי אני חייב לציין שטעימות של שאטו גולן הן די נדירות. היינן, אורי חץ "מתחמק" עד כמה שניתן מערבים כאלה, אבל לזכותו ייאמר שהערב שהעביר היה מאלף, מעניין וזורם.
היקב ממוקם במושב אליעד שבדרום רמת הגולן והוקם בשנת 1999. ליקב מספר סדרות מוכרות כגון סדרת גשם (לבן, אדום ורוזה), אליעד ועוד. היקף של כ-70000 בקבוקים בשנה, שנשמר בשנים האחרונות. היקב מתבסס על כרמים שלו עצמו. מעט מאוד נרכש גם ממקורות חיצוניים כפי שמדווח מדיד פעם במקורות עיתונאיים שונים. האליעד הינו בבסיסו בלנד של מרלו וקברנה, עם נוכחות עיקרית של קברנה. כל היינות שנדגמו במהלך הערב היו לעילא ולעילא. כל יין, למרות התווית הזהה של אליעד, ניתב את הטועמים למחוזות אחרים ולטעמים שונים. מעניין היה לראות שלמעט שתי שנות בציר (2003 ,2004 שגם בהן נמצא שוני מסויים וברור), כל יין היה שונה בתכלית מקודמיו.

עוד הערה קטנה לפני שנצלול לטעימת האורך, הרכב הבלנדים כפי שנמסר ע"י אורי חץ במהלך הערב. לצורך הכנת כתבה זו נעזרתי גם בפרסומי היקב עצמו ומצאתי מספר אי התאמות במספרים. נצא מתוך הנחה שמדובר בענין של זכרון אנושי, אבל במקרים בהם היתה סטיה מהותית מצאתי לנכון לציין זאת.

גשם לבן 2008 (פתיחה יין לבן):
בלנד של ויוניה, גרנש בלאן, רוסאן. צבעו צהבהב ובאף מורגשים משמשים עם צימוקים, מעט מאוד מינרליות. בעל גוף בינוני מעט שמנוני, וגם בטעם ניתן לזהות משמש בלאדי ומתקתקות עדינה. הסיומת קצרה. מוכן לשיתה כבר עתה וילווה נהדר מנת פטה אווז (אם ארצה להיות פוליטקלי קורקט, אוסיף ואומר כבד אווז שלא פוטם לצורך הענין). בנוף היינות הלבנים בארץ בהחלט יין שונה ומקורי, נעים מאוד לשתיה.

אליעד 2007: בלנד של 90% קברנה 7% פטי ורדו, 3% מרלו. לדידי היין הטוב ביותר שנטעם באותו ערב. צבעו אדום ארגמן, באף ריח פירות יער שחורים ומעט תות ווניל, כמו גם קסיס. בפה היין מעט בועט ואנרגטי בתחילה, אבל מהר מאוד משתלבים הטעמים של דובדבן ושזיף אדום בשל. עפיצות נמוכה, אלגנטי, חף ממתיקות, בעל גוף קל עד בינוני, יין רך. בסיומת ניתן להרגיש גם במעט אוכמניות וטנינים מעט מרירים. היין מתאים לשתיה עכשיו אבל יהיה במיטבו בעוד 3-4 שנים. כאמור, הטוב ביותר לטעמי בערב זה.

אליעד 2006: בלנד של 93% קברנה 3.5% מרלו 3.5% פטי ורדו. צבע אדום בורדו קל. באף מעט אמרונה וריחות מתפרצים יותר מאלה שנטעמו עד כה. אחוז אלכוהול גבוה יותר, מורגש כבר בריח. בפה, מעט שמנוני עפיצות גבוהה וקצת גס. עם כל אלה היין מאוזן, ניחנת מתיקות קלה ואלגנטי. סיומת יפה של פומלית עם קסיס. מתאים לשתיה עכשיו, אבל מומלץ לשמרו לעוד 3-4 שנים.

אליעד 2005: בלנד של 96% קברנה 4% סירה. היינן מדווח על שנה יוצאת דופן עם יינות מאוד מרוכזים מבלי להיות אלכוהוליים או מתוקים. בצבעו אדום סגלגל, באף פירותי אבל בעצמה פחותה מזו של אליעד 2006. יין מאוזן עם סיומת מעט מעקצצת וארוכה. יש משהו טאני אבל לא עפיץ, אינטנסיביות של טעמים ומאוד קשה לבצע פירוק הטעמים למרכיביהם השונים. בטעם הורגשה גם מליחות קלה (שמאוד אופיינית לכרמים הנמצאים בקרבה לים- אלא שזה ממש לא המקרה כאן) ועישון קל. היין צפוי להתפתח עוד והינו בעל פוטינציאל היישון הגבוה ביותר בכל הסדרה.

אליעד 2004: בלנד של 70% קברנה 21% מרלו 6% פטי ורדו 3% קברנה פרנק. לדעתו של אורי חץ אין הבדל מהותי בין שנת בציר זו לבין שנת בציר 2003. החורף והקיץ היו די דומים מבחינת קרירותם. באף מורגש ריח קסיס, פטל ועישון. הקסיס אגב, חוזר כחוט השני לאורך הטעימה אבל לא בכל השנים, פרט מעניין בפני עצמו והמעיד שוב על השונות הרבה שבין שנות הבציר השונות לאותה תווית. בצבע אדום עם כהות מודגשת. יין מאוזן שנמצא כעת בשיאו, פירותי מאוד, גוף מאוזן ואין כמעט טנינים. נעים מאוד לשתיה, בשל ומפנק. ועדין, יתאים מאוד לשתיה גם בשנים הקרובות.

אליעד 2003: בלנד של 66% קברנה 20% מרלו 14% קברנה פרנק. בצבעו אדום כהה ובהרכבו דומה לאליעד 2004. בפרסומי היקב אין אזכור לפטי ורדו בהרב הבלנד, אבל לפי אורי חץ ישנו בבלנד הזה יותר פטי ורדו מאשר בקודמו (כדאי אם כך לבדוק שוב את פרסומי היקב בנושא). באף מעט יותר שטוח, ירוק בוסרי. בפה מורגש מעט יותר אלכוהול, מעקצץ בלשון (מעט יותר חמיצות), רך ומימי יותר. יש בו מן הירוק פרי שאינו בשל עדין לחלוטין. מוכן לשתיה עכשיו. שהייתו בכוס רק היטבה עם היין ועידנה את הריח והטעמים. לעומת אליעד 2004 מורגש יותר ירוק ואנרגטיות.

אליעד 2002: בלנד של מעל 90% קברנה ומעט מרלו. מבחינת תנאי אקלים שנת 2002 דומה מאוד לתנאים ששררו באיזור בשנת 2006. שנת 2002 נחשבת בעולם כשנת בציר לא טובה במיוחד בלשון המעטה. יקבים מפורסמים וטובים בעולם ביכרו באותה שנה למכור את תוצרתם לתעשיית החומץ, מאשר להפקת יין. אורי חץ מכנה את הבציר הספיציפי הזה "ריוחה", היות ומזכיר לו אלמנטים ספרדיים.
הצבע אדום כהה נוטה לסגול, על דפנות הבקבוק הבחנתי במשקע מסויים שעלה מתחתית הבקבוק. באף מעט שטוח, מעט וניל ופירות יער עם דגש לקסיס. יין הרמוני עם מעט סימני צעירות (עדיין). אם באף יש רמז למשהו יותר מפותח ומבוגר הרי שבפה הוא חי מאוד, אינטנסיבי, עם טעמי תפוח גרנד אלכסנדר, דובדן ועישון קל מאוד. סיומת נעימה והרמונית למרות האלמנט הפראי-צעיר שעדין ניחן ביין. בדמיוני פינטזתי באותו הרגע על נתח שאטו בריון עסיסי, ורדרד מבפנים. מתיקות מעודנת. היין יתאים לשתיה בעוד 3-4 שנים.

אליעד 2001: בלנד של 87% קברנה 10% מרלו 6% סירה. אורי חץ היינן הגיע ליקב מספר חודשים לפני הבציר של שנה זו ולכן גם בציר זה יצא ונהגה תחת שרביטו. שנת בציר שנחשבת לטובה מאוד, השנה היותר אלגנטית לדידו של אורי. שום דבר לא בולט או קופץ, יוצר בפה משהו הרמוני, משתלב. עד כאן דברי היינן. בצבע סגלגל לכיוון הכהה, היין אינו צלול לגמרי (רסיסי משקעים), באף פירותי נאה, אמרונה,מעט רמזים של טבק ועישון, קסיס קל ופירות יער אדומים. בפה, בעל גוף מלא ועגלגל, אין טנינים אבל עדין מורגשת אגרסיביות וכוהליות. לאחר מספר דקות שהייה נוספות בכוס כבר ניתן לטעום יין רגוע יותר, הרמוני ושילוב טעמים מעולה. ניחנת מרירות קלה שאינה חולפת במהרה. לדידי, זהו היין השני בטעימה שערב מאוד לחיכי.

לסיכום, מגוון טעמים מעניין וייחודי שנטעם בטעימת אורך זו לתווית זהה (אליעד), כל שנת בציר וסיפורה שניחנים היטב בטעמים ובשזירה הסופית. ואי אפשר שלא להזכיר את התקרובת המעולה, שהוגשה לשולחן, והיתה פרי עמלה של בתו של מיכאל. מאפים מעולים ונמסים בפה, מרק נימוח ומנטרל טעמים. ציון לשבח לארגון ולהנאה

 

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות