שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

יקב שאטו גולן – בסיס כלכלי איתן ואיכות מתמשכת

כתב וצילם: אבי הלוי
יקב שאטו גולן הצפוני ממשיך להיות יוצא דופן בנוף היין הישראלי.

12/12/2010 

 כתב וצילם: אבי הלוי

פעם בשנה עורכים אנשי יקב שאטו גולן מיפגש עם כתבי היין לרגל חנוכת יינות חדשים, בד"כ היינות האדומים מהבציר שהיה שנתיים קודם לכן. הפעם נערכה הפגישה השנתית יחד עם השקת רוב היינות האדומים מבציר 2008 והיא התקיימה על מדשאת היקב תחת שמשיות שהגנו על ראשינו מן השמש הבלתי צפויה של סוף נובמבר 2010. יחד עם זאת, מזג האוויר היה רלוונטי מאוד ליין הראשון שטעמנו, יין שעומד לצאת לשוק בקרוב והיה לנו את התענוג ללגום ממנו, צונן ומרווה, מיד עם רדתנו מן המיניבוס שהביאנו לגולן מתל אביב. תכירו את 'גשם ורוד 2010' – יין הרוזה החדש של יקב שאטו גולן – יין שעשוי ברובו המכריע מגרנאש ויש בו גם קצת ברברה (5%) ועוד פחות מזה – סירה (3%).צילם אבי הלוי

קל לאהוב את ה'גשם ורוד 2010'. יש לו צבע יפהפה הכובש את העין, צבע וורדים ורוד שמזכיר לנו בעצם את מקור שמו של הרוזה שמשמעותו כידוע בלועזית ורד. באף מטח של ניחוחות פרי, בעיקר תות שדה בשל וריחני, ובפה מתיקות קלה ונעימה מעורבת בחמיצות, קלה אף היא, אשר מאזנת יפה את המתיקות שיש ביין. מחירו של היין, כמו הרוזה משנים קודמות, בין 90 ל-100 ש', תלוי היכן אתם קונים את היין ואיזה הסדר הנחות יש לכם בחנות היין שלכם. יופי של רוזה שכדאי להצטייד בו לקיץ הבא.

"הייתה לנו שנה מלאת פעילות", אמר בפתיחת הטעימה שוקי שי, המנכ"ל והבעלים של היקב, כשלצידו עומדים אורי חץ, יינן היקב, ובועז סולש, מנהל השיווק. "נטענו השנה עוד ששה דונם כרם ויש לנו תכנית להמשך נטיעות באופן מאסיבי בעתיד. מתוך אמונה שבסיס האיכות של היקב נמצא בכרמים אנו משקיעים כסף רב בפיתוח הכרם, זנים חדשים ושיפור איכות הכרמים. אנו מגדילים את כמות הייצור בכל שנה וכעת אנחנו עומדים על תפוקה של כ- 75 אלף בקבוקים בשנה שזו הכמות האופטימלית עבורנו. כל הכרמים בבעלותנו ויש לנו עודפי פרי הנמכרים ליקבים אחרים. לאורי חץ, היינן, יש את הפריבילגיה להחליט איזה פרי נמכר ואיזה פרי נשאר ביקב" אמר שוקי שי.

פרק מיוחד בדבריו ייחד שוקי שי ליינות המתיישנים של היקב – מה שקרוי בפיו 'יינות ספריה' ו'יינות ארכיון'. יינות הספרייה הם יינות הנשמרים למטרות לימוד וידע. לשם כך שומרים אנשי היקב בשמירה מיוחדת בין 15 ל-25 בקבוקים מכל יין שיוצא לשוק ואת היינות האלו טועמים במשך השנים בפגישות צוות כדי ללמוד על ההתפתחות של היינות וכושר ההתיישנות שלהם. גם יינות הארכיון הם יינות מתיישנים, אולם אלו נשמרים למטרות מסחריות. היקב 'שם בצד' בכל שנה כמה אלפי בקבוקים מיינות מסוימים, על פי החלטת אורי חץ היינן, ובעבור השנים ניתן לרכוש את היינות האלו ביקב כיינות מתיישנים.

שוקי שי בישר על סדרת יינות חדשה – סדרת 'אוסף פרטי' (בלעז Privet Collection) שבה תהיה 'כמות זעירה', כדבריו, של יינות מיוחדים. השנה יוצאים בסדרה זו שני יינות בכמות של כמה מאות בקבוקים מכל יין. אלו הם ה- 'עוג 2008' – בלנד אדום שהרכבו שמור בסוד ו- 'טוריגה נסיונל' – יין קינוח אדום בסגנון פורט מהזן הפורטוגלי שעל שמו קרוי היין. "את היין הזה אנו שומרים ללקוחות הקבועים של היקב וייתכן שניתן יהיה להשיג אותם גם בכמה מסעדות שאתן אנו עובדים".

על הקשר עם מסעדות אמר שוקי שי שהיקב שיפר את מעמדו בחלק העילי של שוק המסעדנות הישראלי. "יש רק עוד 2-3 מקומות שהיינו רוצים להימצא בהם ואנחנו עוד לא שם, אבל אי אפשר להיות בכל מקום", אמר. שי גם הביע שביעות רצון ממצבו הכלכלי של היקב וממצב היצוא. הוא הסביר שהיקב מייצא רק לשוק הפרטי, כלומר ללקוחות פרטיים בשיווק ישיר. למרות מאמצים שנעשו לא הצליח היקב להגיע לחנויות ומסעדות בחו"ל מכיוון שאלו רגילים לעבוד עם מפיצים מקומיים. "בסך הכל היצוא שלנו רווחי ומצבו הכלכלי של היקב איתן", מסכם שוקי שי. בשלב זה הועברה רשות הדיבור ליינן אורי חץ שהנחה את הטעימה:

'גשם לבן' 2009
בלנד לבן ולא שגרתי שבנוי הפעם מ- 40% רוסאן, 30% גרנאש לבן ו- 30% ויונייה. זהו הבציר השלישי שהיקב מוציא 'גשם לבן' ובפעמים קודמות הכיל היין בעיקר ויונייה. בבציר 2009 הגיע כרם הרוסאן של היקב לניבה מלאה ועל כן החליט אורי חץ לתגבר את נוכחות הרוסאן ביין הזה. ליין צבע שמפניה זהוב ויפה. באף ריחות הדריים עם רקע פרחוני משהו. בפה יין יבש. מתיקות כמעט ואין והחמיצות קלילה. המרקם מעט חמאתי. היין תסס כחצי שנה בחביות עץ ישנות ואלו השאירו בו חותם דק של בוקה עצי קל. תכולת האלכוהול: 13.9%. בסך הכל יין יבש ואלגנטי שמתאים מאוד למאכלים שדורשים יין שלא יאפיל על האוכל. מהיין הזה נוצרו כ- 1400 בקבוקים ומחירו 159 ש' לבקבוק.

'גשם אדום' 2007
מהיין הזה נולדה סדרת 'גשם' ושמו של היין נגזר משמות שלושת הזנים המרכיבים אותו: גרנאש, שיראז ומורבדר. בבלנד של 2007 יש 70% גרנאש, 15% סירה ו 15% מורבדר. אורי חץ הסביר שבבציר זה עלה חלקו של המורבדר אבל הגרנאש היה ונשאר החלק העיקרי של יין זה. הענבים עברו תסיסה ספונטנית בנפרד במיכלים קטנים ופתוחים, יושנו בנפרד במשך שלושה עשר חודשים בחביות ולבסוף עורבבו יחדיו במיכל ובוקבקו. ליין צבע ורוד כהה והוא מזכיר בגוונים שלו יינות פינו נואר ויינות ריוחה. בפה פירותיות טובה ומתיקות וחמיצות נעימים עם טעם שיורי ממושך ומהנה. בגלגול היין בפה מתפתחים טאנינים רכים. 14.9% אלכוהול. מהיין הזה נוצרו כ- 2700 בקבוקים ומחירו 245 ש' לבקבוק.

'עוג' 2008
יין חדש לגמרי שהרכבו נשמר על ידי היינן אורי חץ בסוד. יש לו צבע אדום שחור חזק, כמעט כמו דיו, ואני 'חושד' שהוא בנוי ברובו, אם לא כולו, מפטיט סירה. באף ריחות מעורבים של פרי שחור ובשל ופרי אדום וצעיר גם יחד. הגוף עשיר ומלא הן במרקם והן בטעמים. יין עוצמתי עם טעם שיורי ארוך ומהנה. היין קרוי על שמו של עוג מלך האמורי שהיה בן לגזע ענקים ומלך על הבשן בתקופה המקראית. בסך הכל יופי של יין שהיעדר המידע לגבי הרכב הזנים שבו מוסיף נופך של הנאה ומסתוריות. בכל לגימה אתה מנסה לנחש: פטי סירה? פטי וורדו? אולי שיראז בסגנון אוסטרלי? היין עתיד לצאת לשוק בקרוב והוא יעלה 259 ש'.

סירה 2007
יין שיראז/סירה שמכיל גם מעט (5%) מורבדר. בהשקת הסירה 2006 התפתחה שיחה עם אורי חץ לגבי ההבדלים בין קלון הסירה הצרפתי לקלון השיראז האוסטרלי. חץ התייחס אז בביטול לנושא בטענה שבסופו של דבר מדובר בקלון שמקורו בעמק הרון שבצרפת והוא אומץ על ידי האוסטרלים תחת השם שיראז. מסבה זו או אחרת בחרו ביקב שאטו גולן לקרוא ליין שלהם מהזן הזה סירה ולא שיראז. ליין צבע אדום כהה כמעט שחור. באף ניחוחות של פרי אדום-שחור ספק צעיר ספק בשל עם תבליני שדה ברקע, אולי משהו שמזכיר זעתר. בפה חגיגת טעמים מתובלנים, מתיקות קלה וחמיצות נאה המאזנים יה זה את זה עם הפרש קל לטובת החמיצות. טאנינים מצוינים – לא מציקים מדי – וטעם שיורי ארוך וטעים. יופי של יין שאוהבי עולם ישן יכולים למצוא לדעתי בו קרבת מה לסירה של עמק הרון. מהיין הזה נוצרו כ- 6,500 בקבוקים והוא נמכר במחיר מדף של 145 ש'.

מרלו 2008
קוראים לו מרלו אבל יש בו גם 10% קברנה סוביניון כפי שנהוג ביקבים רבים בארץ ובעולם. בדקתי ברישומים שלי מלפני שנתיים לגבי המרלו 2006 ומצאתי משהו שמתאים גם ליין הנוכחי. אורי חץ אמר אז שאם יש יין שהיה רוצה להוציא מאוחר יותר לשוק זה היין הזה מכיוון שהמרלו בטבעו מתנהג הפוך לזנים האחרים. המרלו 2008 דומה להפליא, לטעמי, למרלו מ- 2006. שוב אותם ריחות עצורים ושוב יין סגור ומאופק. שמרתי אותו פתוח בכוס כחצי שעה וחזרתי אליו מאוחר יותר. או אז התגלו יותר ריחות וטעמים שמזכירים שוקולד ותפוז עם מתיקות (מדומה או אמיתית, מה זה משנה… זה מה שהרגשתי… ) חנפנית. לאוהבי מרלו מומלץ הייתי ממליץ להשכיב את היין עוד שנה לפני פתיחתו. מהיין הזה נוצרו כ- 4,200 בקבוקים ומחירו 155 ש'.

קברנה סוביניון 2008
בלנד שרובו קברנה סוביניון בתוספת קצת מרלו (10%) וטיפה סירה (3%). אולי זה הקברנה ואולי זה אני אבל זה היין הראשון בטעימה ש'עשה' לי את זה. אהבתי אותו מאוד. הצבע, למרות שזה כבר לא פרמטר לאיכות (לכל היינות הישראליים יש צבע 'טוב') – צבע יפה, אדום ארגמני 'לוהט'. באף חגיגה של ריחות פרי שחור, פרי אדום, פרי 'כחול' ומה שתרצו… הפה ממשיך את האף ומתגלה יין מאוד מאוד טעים. אחרי שבולעים את היין נשאר טעם כל כך טוב בפה שרוצים עוד ועוד… כמו שאומרים אפטר טייסט ארוך ארוך. 27,000 (!) בקבוקים יש מהיין הזה והוא יימכר ב- 145 ש'. איזה כיף של יין.

אליעד 2008
לפני שנתיים הכריז שוקי שי על האליעד כיין הדגל של שאטו גולן. הייתה זו הכרזה פורמלית אך ברור שהקהל רואה ביין הזה את יין הדגל של שאטו גולן כבר כמה שנים. האליעד 2008 הוא קברנה משודרג שכן רובו המכריע (93%) קברנה סוביניון בתוספת 4% פטי וורדו ו- 3% סירה. הקברנה שיש באליעד, כך מסביר אורי חץ, נבחר לאחר שמעבדים את הקברנה מכל חלקה בנפרד ומיישנים את היינות שנה ורק אז מחליטים איזה יין הולך לקברנה סוביניון 'רגיל' ואיזה לאליעד השנתי. לעומת הקברנה, האליעד מתיישן "קצת יותר בחביות, קצת יותר חדשות ורק צרפתיות, בעוד שהקברנה מתיישן בחלקו גם בחביות אמריקאיות" אומר חץ. דומה לקברנה לאליעד צבע אדום ארגמני כהה. באף ריחות נעימים של פירות שחורים בשלים ובפה גוף מלא וסמיך עם טעמים נהדרים. הטאנינים בדיוק במידה, רכים ונעימים לחיך. מתיקות (מדומה או לא כבר אמרנו…) נעימה. יופי של יין שנעשו ממנו כ- 8,200 בקבוקים ומחירו 192 ש'. ממליץ מאוד.

'טוריגו נסיונל' 2008
יין קינוח אדום בסגנון פורט שנוצר מענבי טוריגו נסיונל, זן ענבים פורטוגלי שהובא לארץ ע"י ("שאטו גולן. על פי פרסומי היקב היין מיוצר בשיטות המסורתיות של עמק הדואורו שבפורטוגל: הענבים נדרכים ברגל ותוססים באפן ספונטני וכעבור ימים ספורים נסחטים במסחטת סל ומחוזקים בברנדי 79% המיובא ע"י שאטו גולן מ- Cognac Ferrand שבצרפת. לאחר מכן שוהה היין בחבית גדולה למשך כשנה ואז מבוקבק. טעמתי את היין בתום האירוע עם סיגר שהרשיתי לעצמי להדליק מכיוון שהיינו בחצר, באוויר הפתוח. נהניתי מהיין אבל זה לא Vintage Port, ייתכן שהיו לי ציפיות גבוהות מדי, אתם יודעים פורטוגל וכו'. אולי צריך לחכות כמה שנים ואז יתגלה משהו מרגש. יש ביקב 450 בקבוקים שמחיר כל אחד מהם 295 ש' באריזה מהודרת. מצוין כמתנה.

הערה וסיכום
חדי העין שביניכם בוודאי שמו לב לכך ששני יינות אדומים, ה'גשם' האדום והסירה, שנטעמו בטעימה היו מבציר 2007 ולא 2008. מן היקב נמסר שמנסים שם להיכנס לתהליך של שמירה נוספת של היינות בבקבוק ושחרורם שנה מאוחר יותר. כך אנו צפויים להגיע למצב שבו בכל שנה יצאו לשוק יינות מבציר שלפני 3 שנים ולא שנתיים. ה'גשם' האדום 2008 והסירה 2008, בכל מקרה, יצאו בסוף 2011.

יקב שאטו גולן ממשיך לדעתי להיות יוצא דופן בנוף היין הישראלי. מאחורי כל ה'בומבסטיות' של מבנה היקב, צורת הבקבוקים והתוויות מתגלים יינות איכותיים ומעניינים. על המחירים כבר הכברנו מילים לרוב ואומר שוב שפרט ליינות ה'אומנותיים' שנעשים בכמויות קטנות ואינם מיועדים בהכרח לקהל הרחב, מחירי יינות שאטו גולן כבר לא נחשבים יקרים, במיוחד לאור מה שקורה בשוק היינות הישראלי בשנתיים האחרונות.

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות