שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

סיכום בציר 2010 ביקבי גב ההר

כתב וצילם: רונן פרלמוטר
מפגש מרתק וחד פעמי שבו אפשר היה להציץ אל תהליך עשיית היין עצמו מנקודת המבט של אנשי היקבים

  07/12/2010
 
 כתב וצילם: רונן פרלמוטר

בס"ד
הבציר של קיץ 2010 כבר עבר, הֵדי הטרה-וינו ומדליותיה עדיין מהדהדים באויר והלילות שמתחילים להתקרר סוף סוף היו אלו שהביאו את ארז בן סעדון הבעלים והיינן של יקב טורא לנסות לסכם את הבציר החולף בצורה מעניינת.

כמי שלא רק מייצר יין אלא אף מגדל גפנים בכמות רבה (חלקם בבעלות וחלקם בחכירה) ומשמש כספק חומרי גלם ליקבים רבים, יזם ארז מפגש לקוחות לסיכום הבציר. רק שהפעם בתפקיד הלקוחות שימשו לקוחותיו, קרי הייננים ובעלי היקבים, ולא צרכני וחובבי היין.

זה היה מפגש מרתק וחד פעמי שבו אפשר היה להציץ אל תהליך עשיית היין עצמו מנקודת המבט של אנשי היקבים ולא רק במוצר הסופי. 'מהכרם אל הבקבוק' אבל באמת – להיחשף למה שקורה מאחורי הקלעים של תעשיית היין ולא רק למה שהם רוצים שתראה…

הגעתי בשעה היעודה אל היקב, הנמצא ביישוב רחלים (מאחורי אריאל, כחצי שעה מצומת מורשה) וגיליתי שאני הראשון להגיע. אפילו לפני ארז עצמו…
לאט לאט התחילו האנשים להופיע. ארז עצמו מלווה באשתו ורד ובמנהל הכרמים החדש עמנואל, יעקב ברג מיקב פסגות, שיבי דרורי – יקב גבעות, שיקי ראוכברגר – יקב טפרברג, ליאור נחום ואביגדור שרון מיקב גת שומרון, עמיחי לוריא – יקב שילה, אנשי יקב גתות שבהוד השרון ואחרונים – יקב עמונה. חסרים: יורם כהן מיקב תניא (סיבה מקורית, חכו להמשך), אנשי יקב גינתון ויקב הר-אדר.

ארז פתח בדברים: "מטרת ההתכנסות היא לסכם את בציר 2010, הן מהבחינה הלוגיסטית והן מהבחינה הייננית. אני רוצה למסד מפגש קבוע אחת לתקופה מוגדרת אשר בו ניפגש כולנו, נחליף רשמים משיטות עבודה, נבחן את היינות שלנו ונפרה האחד את השני – הכל באוירה חברית ומפרגנת.

אין זה סוד כי התחלתי את הפעילות החקלאית שלי עוד כשגרנו בהר-ברכה, ועם הזמן הקמנו את חברת "ארץ הצבי" בה שותף דוד שלי המתגורר בחו"ל, אשר הפך לנכה לפני שנים בתאונת מטוס וקסם לו לתמוך באופן אקטיבי ביישוב ארץ ישראל בצורה העסקית הזו.

יש לנו היום כ-450 דונם חקלאות, מתוכם כ-200 דונם כרמי ענבים (היתר כרמי זיתים ומעט תפוח עץ אורגני – ר.פ.). את הבציר אנחנו עורכים מחציתו מכאני ומחציתו ידני. הכוונה שלנו היא לעבור כמה שיותר לבצור באופן מכאני – ולמרות החשש של יקבי הבוטיק שבציר מכאני הוא פחות טוב לענבים, יעיד כאן עוד מעט שיקי שאין זה נכון. נכון שיש יתרונות גם לבציר ידני אבל באופן כללי הבציר המכאני עדיף – מהיר יותר, מדויק יותר וגם זול יותר.

עם הפנים קדימה – אנחנו מתכננים לנטוע עוד כרמים וכעת בודקים אילו זנים בדיוק כדאי, לפי דרישות השוק".
שיקי ראוכברגר: "כידוע בציר 2010 הקדים בין שבוע לחודש לעומת שנים רגילות, בגלל החמסינים. אנו מקפידים מאוד על בריאות הכרם בסיועו של בני סורקין ובאמת השנה ראינו שנה טובה ללא נגיעות וללא קימחון. אנחנו בטפרברג בוצרים בכל הארץ ורק באופן מכאני – גם לסדרות הפרימיום. אין סיבה ממשית, מעבר לרומנטיקה, לבצור ידנית".

עמנואל: "מבחינה לוגיסטית, אפשר לסכם את הבציר כהצלחה, למרות תקלות נקודתיות שהיו פה ושם. אם צריך מסקנות לקראת השנה הבאה, המסקנה שלי היא שפשוט כדאי להקפיד על זמנים. אנחנו משתדלים לבצור לכל לקוח בתאריך שהוא מבקש וכידוע לפעמים הבקשה באוויר כמה שעות בלבד (…) מה שקורה שלפעמים נוצר פקק כי יש כמה יקבים שרוצים לבצור יחד. לכן חשוב להגיע בזמן שנקבע כי אם אתה מאחר – זה יפגע גם באלו שאחריך. דבר נוסף שאנחנו נקפיד עליו החל מהבציר הבא וכדי להימנע מטענות מאוחרות – כל יינן יערוך את הבדיקות והטעימות שלו בכרם בעצמו. אם עד היום סיפקנו גם שירותי דגימות (בדיקות PH וכו') – היו שאח"כ בדקו בעצמם שוב בבית וגילו תוצאות אחרות. או שהמכשירים שלהם לא היו מכויילים או שאני לא יודע מה, מכל מקום – בשנה הבאה כל אחד יבדוק בעצמו".

תוך כדי שיחה מוגש לשולחן כיבוד מגוון שהוכן ע"י קייטרינג מקומי בשם "תמנת חרס" – פלטות אנטיפסטי, מגשי ירקות טריים, מגשים עמוסי שניצלונים, נתחי פרגית וכבד צלוי. עכשיו רק חסר היין…
"יש למישהו מושג איפה יורם? למה הוא לא הגיע?" שואל אחד הייננים מקצה השולחן שאלה שגוררת חיוכים וצחקוקים מאחרים. "אתה לא יודע? הוא נמצא בוילה, מתמודד ב'אח הגדול' של ערוץ 2" משיב אחד. "וואלה – רק הוא יכול לעשות דבר כזה. כל כך מתאים לו. אני מהמר שהוא עוד יגיע לשלב הסופי" אומר שלישי. בכלל האוירה פה נינוחה, מפרגנת וחברית. נכון ביזנס הוא ביזנס וכולם בסופו של דבר צריכים למכור את היין שלהם, אבל משהו כאן מסביב לשולחן מחבר בין האנשים ועושה אותם מאושרים. פרגון אמיתי.
בינתיים מצטרפים לשולחן אמנון וייס ואליאב מילר מיקב גבעות.

אמנון וייס: "הגיע הזמן שגם ננצל את הקרבה הגיאוגרפית שלנו. רוב יקבי השומרון נמצאים כאן בחדר. הדבר שצריך לצאת מפה בסיום הערב הוא הליכה למיתוג משותף של אזור השומרון כמוביל את איכות היין בישראל. היום כבר רבים יודעים שהאזור שלנו הוא בעל טרואר מיטבי לגידול ענבי יין, לא פחות מהגליל או מהגולן – אבל העבודה עדיין רבה. צריך לפתח את "דרך היין" שלנו. חוץ מזה, אנחנו יכולים וצריכים לנצל את הגודל שלנו ברכישות משותפות – חביות, חומרי גלם אחרים. אולי ככה גם נכריח את ארז להוריד את מחירי הענבים….", הוא מחייך.

עכשיו הגיע החלק המעניין – כל יינן התבקש להביא ארבעה יינות מתוצרתו, מבציר 2010, שנעשו מהכרמים של ארז. כל יין נפתח אחר כבוד, לפעמים בזוגות או בשלשות, ונטעם ונותח בכובד ראש ע"י כולם.

דווקא הלבנים היו מיוצגים במשורה – שרדונה בלבד, האחד של טפרברג שיוצר ע"י שיקי והשני של טורא שיוצר ע"י בעלי היקב, ארז. מדהים היה לראות שני יינות ממוצא זהה עם שני כיווני עשייה שונים. של טפרברג היה רענן ופירותי , החבית בה הוא שוהה בימים אלו (צרפתית חדשה – נדליֶה) מורגשת רק בנגיעות קלות על אף תהליך הסור-לי שהיין עבר בתוכה, ואילו זה של ארז, נבצר מאוחר יותר, בעל אלכוהול גבוה עדיין במיכל הנירוסטה, תסס בכ-12 מעלות, עבר בטונאז' ושתי שפיות, עכור כמעט לגמרי ובעל טעמים אגרסיביים למדי של גויאבה ואננס. גם הוא אמור להיכנס לחביות עץ (50%), ושם הוא צפוי להתעצם בטעמים אופייניים. עניין של אופי אישי שבא לידי ביטוי באופי של היין.

עברנו ליינות האדומים. היו שם קברנה פרנק של טפרברג ושל טורא, שיראז של טורא וגת שומרון, קברנה סוביניון של שילה, פסגות, גת שומרון, גתות (עם שני סוגי שמרים שונים) וטורא, מרלו של פסגות, גבעות ועמונה ואפילו פטי-ורדו של גבעות. כולם עדיין בתהליך (בציר 2010 – בכל זאת). מטבע הדברים ומקוצר היריעה לא ניכנס לכל יין ולניתוח שעלה מטעימתו, רק באופן כללי ניתן לומר שניכרו הבדלים ברורים הן בשיטות העשייה והן ברמת התוצרת שבתהליך בין היקבים הגדולים ו/או המקצועיים לבין אלו שנמצאים בראשית דרכם הייננית או שהיא תופסת אצלם מקום של תחביב בלבד. היו שם יינות שבהחלט ניתן כבר כעת להגדיר אותם כגדולים פוטנציאלית, אחרים שלא בטוח שניתן יהיה לשווק אותם (יש תקלות אצל כולם. אין ביטוח) ובתווך – יינות לא רעים שעתידם עוד לפניהם.

המסקנה שלי – על אף מורכבותו של הבציר האחרון, ניתן היה לראות במפגש ובסט הטעימות הזה שלפחות מאזור השומרון כדאי לחכות ליין בציר 2010

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות