מאת: ויקטור שונפלד, יינן ראשי יקבי רמת הגולן
מילון אבן שושן מספק את ההגדרה הבאה למילה "מיוחד": "נבדל, נבחר, יוצא דופן, לא רגיל, יוצא מן הכלל".
עבורנו ביקבי רמת הגולן, ההגדרה הזו בעייתית.
קחו למשל את הבציר של 2007. בסיכום הבציר כתבתי כך, "אוגוסט וספטמבר, בדרך כלל חודשים עם מזג אוויר יציב, לא אכזבו אותנו והטמפרטורה הייתה ממוצעת לעונה וללא גשם – גן עדן לגידול יין. חודש אוקטובר החם האיץ את ההבשלה והביא לבציר קצר יחסית של 13 שבועות." כאשר כתבתי שאוקטובר היה חם, זה היה משום שלפי נתוני מזג האוויר מהתחנות המטאורולוגיות שלנו, יום טיפוסי באותו אוקטובר היה חם במעלה אחת יותר מיום אוקטובר "רגיל". עלי להתוודות שהפרש של מעלה אחת אינו משמעותי מאוד.
אז מה שהסיכום הזה אומר למעשה הוא, שהיו לנו כמה חודשים ממוצעים בתקופת ההבשלה ולאורך עונת הבציר. במבט לאחור, הבציר הזה הניב הרבה מאוד יין נפלא.
ללא ספק, אפשר להצביע על כמה דברים מעניינים שקרו בעונת 2007. למשל, הלילות של דצמבר 2006 היו קרים במיוחד, עם טמפרטורת שצנחו עד C9.3- (ב-18 בחודש). או שבחודש פברואר התנסינו בגשם כבד במיוחד עם עד 64 מ"מ שירדו ביום אחד (ב-6 בפברואר). או שבחודש מרץ התפתח חמסין מוקדם (ב-11 בחודש) עם טמפרטורות שהאמירו ל-C 35.6 (בכרם גשור). או שחווינו עוד כמה חמסינים לאחר מכן (בשלהי אפריל, תחילת מאי וסוף יוני). ייתכן שצריך לציין את הטמפרטורות הקיצוניות של ה-29 ביולי, שהיו מן הגבוהות ביותר ביולי אי פעם (C39.7 בצפון הגולן). אלה הם, פחות או יותר, האירועים "הדרמטיים" ביותר, ואף הם לא דרמטיים במיוחד.
ומה עם הבצירים יוצאי הדופן האחרים של השנים האחרונות, כמו למשל 2004 ו-2003? אין לי ברירה אלא לחזור על עצמי: ממוצעים. ומה עם הגשם? אין גשם בחודשים האלה. שוב, הכל ממוצע והרבה יין נהדר.
מה כל זה אומר? לאמיתו של דבר אנו יודעים מה זה אומר. כבר שנים שאנחנו מבקשים "עונה ממוצעת", בגלל שאנו יודעים שזה מה שמספק לנו תוצאות טובות. יש אזורים של גידול יין הזקוקים לשנים יוצאות מן הכלל כדי להפיק יינות יוצאים מן הכלל. אנחנו צריכים שנים רגילות.
נראה לי שזה יכול להיות מבחן מצוין לטיבו של אזור גידול יין. אנו מעדיפים לייצר יין באזור הזקוק לתנאים ממוצעים כדי שהיין ממנו יהיה טוב באמת. זה קל יותר מאשר לייצר יין באזור הזקוק לתנאים מיוחדים. קל זה טוב, או לכל הפחות, כמה שיותר קל.
אנו, מגדלי היין והייננים איננו יותר מאשר חקלאים עם הילה. משמעות הדבר שאנו נתונים לחסדי הטבע מדי יום ביומו. לכן, כאשר אנו לוגמים בקבוק יין, הטעמים שאנו מרגישים בו הינם בחלקם ההשפעה המצטברת של כל הימים לאורך תקופה של שבעת החודשים, מאפריל עד אוקטובר.
אפשר להשוות את גידול הגפנים להריון ואת הבציר ללידה. תזונתה ופעילותה של האם במשך ההיריון משפיעה כמובן על התינוק. ואז באה הלידה. לפני שהפכתי לאב, חשבתי לעצמי שלידת תינוק היא עניין פשוט למדי. אחרי הכל, בני אדם מסוגלים לייצר מכשירי טלוויזיה HD נהדרים ומכשירי iPhone ומכוניות היברידיות. אנחנו יכולים לרפא סוגים רבים של סרטן. אפילו את הגנום האנושי כבר מיפינו. אני חשבתי שמה יכול להיות בלידת תינוק מלבד לנסוע לבית החולים, ללדת יצור קטן וחמוד ולחזור הביתה? טעות. דברים יכולים להשתבש. אפילו לי יש שתי ידידות שכמעט נפטרו בעת לידה.
ודברים עלולים להשתבש גם בעת הבציר: חמסין בזמן הלא נכון, גשם, לחות מופרזת, קרה פתאומית. כמו בלידת תינוק, הכי טוב שלא יקרה שום דבר מיוחד. כמו הקללה הסינית העתיקה, "שיהיו לך חיים מעניינים". זה כל כך חכם. החיים, והבציר, מעניינים דיים גם ללא אירועים מיוחדים שידאיגו אותנו.
זה מחזיר אותי להגדרה המילונית של "מיוחד" כ"טוב יותר" "נבדל", "נבחר", או כל מונח אשר מגדיר "יוצא מגדר הרגיל". זהו פרדוקס. אנחנו זקוקים לתנאי מזג אוויר רגילים. המיוחד שלנו נובע מן הרגיל.
איננו זקוקים ל"חיים מעניינים" כדי ליצור יין נהדר. בציר 2007 מוכיח זאת פעם נוספת. מבחינתנו, לקללה הסינית יש הגיון רב.
